מאמר על מלחמת ארבעה המלכים

 

ויהיה בימי אמרפל מלך שנער אריון מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים (בראשית י''ד א').

          במאמר זה אנו נדון בע''ה במהלך של ארבעה המלכים במרחב ובזמן, במהלך של אברהם כנגדם ובקשר ביניהם ולבין גבולות הארץ. עקב כך יתבררו גם מקומות של ערי הככר ודברים כמוסים רבים. מסקנות המאמר מרוכזות בקובץ של Google Earth. על מנת לראות אותו צריך להתקין תוכנה של Google Earth. אם הקובץ לא נפתח ע''י לחיצה אז צריך להפעיל תוכנה Google Earth, אחר כך לבחור file, אחר כך לבחור open. אחרי שיפתח החלון של open יש להעתיק את הקישור

http://www.truthofland.co.il/four_kings/four_kings_all.kml

ולהדביק אותו לשורה  file name בחלון open.

פרק א': תאור המלחמה

נביא המשך הפסוקים בחומש.

עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היא צער. כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח. שתים עשרה שנה עבדו את כררלעמר ושלש עשרה שנה מרדו. ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו והכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים. ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר. וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצן תמר. ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים. את כררלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריון מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה. ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו. ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו. ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם".

ננסה לברר היכן הם המקומות המוזכרים בפסוקים. לגבי חצצן תמר כבר פרש''י "הוא עין גדי מקרא מלא (דה''ב כ' ב')". עין גדי הקדומה היתה באזור קיבוץ עי גדי של היום. עין משפט הוא קדש- פרש''י "על שם העתיד שעתידין משה ואהרן להשפט שם על עסקי אותו העין והם מי מריבה". כלומר, עין משפט היא חניה קדש צין. חישבנו אותה בכלל מסעות בני ישראל (חניה 32) (ראה גם מאמר ובאופן יותר מפורט  סימן ד' במאמר). היא נמצאת כ- 160 ק''מ דרום-מערבה מעין גדי. עשתרות קרנים נמצאת בארץ רפאים היא ארצו של עוג אשר הוכה ע''י משה. הם נמצאת בארצם של זוזים שהם זמזומים אותם ירשו עמונים (דברים ב' כ''א). מכאן שהם נמצאת בארץ עמון. שוה קריתים נמצאת בארץ אימים אותם ירשו מואבים (שם, י'-י''א). הר שעיר זוהי נחלתו של אדום אשר נמצאת דרומית למואב. אנו רואים שארבעה המלכים נעו בתחילה בעבר הירדן המזרחי מצפון לדרום. אחרי שהכו את החורי בהר שעיר דרומית למואב, הם סובבו את הארץ מדרום ובאו לקדש צין. במאמר על מסעות בני ישראל (סימן ה') הסברנו שבני ישראל אחרי שבכו את אהרן בהר ההר, חזרו לקדש צין והמשיכו לסובב את הארץ מדרום ואחר כך מצד מזרח וכיון דרום-צפון. נראה איפה שמסלול ארבעה המלכים היה בדיוק הפוך למסלול בני ישראל. מהו פשר הדבר?

          מקדש צין ארבעה המלכים עלו צפונה לעין גדי ושם נלחמו עם חמשה המלכים. כפי שנראה בהמשך,עין גדי נמצאת בגבול צפוני של חמשה ערי הככר. מאחר וסיבת המלחמה היתה מרד של חמשה הערים נגד כדרלעמר, מדוע ארבעה המלכים לא באו נגדם ישירות מצפון? ומדוע סבבו את הארץ ונלחמו בכל התושבים שלה?

          ובכלל יש להבין באיזה זכות כדרלעמר שיעבד את יושבי הככר? כתוב בבראשית י' י''ט "ויהיה גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עד לשע". מכאן יושבי הככר היו כנענים. התנחלות העמים התחילה במות פלג. באותו זמן אברהם היה בן 48. בזמן שאברהם בא לארץ הוא היה בן 75. באותו פרק יושבי הככר עבדו את כדרלעמר 12 שנה ו- 13 מרדו. מכאן ששעבוד שלהם התחיל שנתים אחרי הפלגה, בתחילת ישיבתם בארץ כנען. והרי אחרי שה' בלל שפת כל הארץ  ו"הפיצם ה' על פני כל הארץ", כל עם ועם התיישב במקום שלו ולא היה משועבד לעם אחר כי לאף עם לא היה קניין קודם על נחלה של עם אחר.  אם כן מדוע דוקא יושבי הככר השתעבדו?

          התשובה נמצאת בפרוש רש''י על הפסוק "והכנעני אז בארץ" (בראשית י''ב ו'). ואלו דברי רש''י שם "היה הולך וכובש את א''י מזרעו של שם שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו שנאמר ומלכי-צדק מלך שלם לפיכך ויאמר אל אברם לזרעך אתן את הארץ הזאת עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם". וקשה, הרי כנענים באו לארץ בתחילת הפלגה כפי שהראנו לעיל, ואיך יתכן שהיו כובשים את הארץ 27 שנה יותר מאוחר כאשר אברהם היה בן 75? ועוד, על הפסוק "וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים" ( במדבר י''ג כ''א) פרש''י שחם בנה את חברון עבור בנו כנען. משמע שבנה ברשות.

          והנה אבן עזרא על הפסוק "והכנעני אז בארץ" כתב "יתכן שארץ כנען תפשה כנען מיד אחר ואם איננו כן יש לו סוד והמשכיל ידום". ואבי עזר בסוף פרשת וירא רמז מהו הסוד: " ולדידי נראה דרב מוכיח מן הגמרא כדעת אגדה דבחלקו של שם נפלה ועיין בחלק צ''א מה שהשיב גביהה בן פסיסא אל בני אפריקא עבד שקנה נכסים וכו' ארור כנען עבד עבדים". ומאחר והסוד כבר נתפרש נשאר לנו רק להטעימו. והנה כנענים התחילו להתיישב בארץ בתחילת הפלגה בתור עבדים של שם. ושם ישב בארץ ולמד תורה והקריב קורבנות. ולא הפריע לו שכנענים מתיישבים ובונים שהרי "מה שקנה עבד קנה רבו". לכן מובן מדוע חם בנה חברון דוקא לכנען בנו הקטן ולא למצרים (ראה פרש''י במד' י''ג כ''ב). כדי ששם לא יערער שהוא בונה בארצו שהרי מצרים איננו עבדו. אלא בסוף כנען השתלט על כל הארץ ומרד בשם ובזרעו כפי שתורה מגלה באנשי סדום. וזהו מה שפרש רש''י "היה הולך וכובש את א''י מזרעו של שם".

        ומכאן נבין כיצד יתכן שברית בין הבתרים היתה חמש שנים לפני שנאמר לאברהם לך לך, כפי שכתוב בסדר עולם פרק א'. אברהם ראה איך כנענים כובשים את הארץ ובא מיוזמתו לארץ והוא בן שבעים, בתחילת שנה שמינית למרדם  על מנת למחות ולתבוע זכותו על הארץ. ומדוע דוקא אז? אולי שבע שנים כנענים כבשו את הארץ ושבע שנים חלקו לנחלות פרטיות כמו בני ישראל בזמן יהושע. ואברהם בא בתחילת שבע שנים שחלקו. וכדרלעמר בא שבסוף שבע שנים שחלקו.

          אבל קשה, אם הארץ נתנה לשם, מה כדרלעמר עושה בה? ואם משום שהוא מזרע של שם, מדוע לא נכנס לארץ ישראל המערבית, לחברון ושכם?

          וי''ל שנח חלק את ארץ ישראל לשני חלקים. עבר הירדן המערבי בגבולות פרשת מסעי  היה קדש ונתן לשם לעבודת קרבנות. וכנענים נתנו לו בתור עבדים-חוטבי עצים ושואבי מים כמו הגבעונים לבני ישראל. ועבר הירדן המזרחי היה פחות קדוש, כמו בירושת בני ישראל. והוא נתן לעילם, בנו בכורו של שם. וכדרלעמר מלך עילם קיבל את הכנענים שישבו שם למס עובד. ולא היתה לו שום זכות בחלק המערבי של הארץ. לכן הוא לא נכנס לשם. וקצת קשה שאנו משייכים אזור ים המלח לעבר הירדן המזרחי. הרי גבול דרומי  של פרשת מסעי מתחיל "מקצה ים המלח קדמה" (במדבר ל''ד ג') וכולל את צער, אחת מערי הככר. וי''ל שצוער ניצלה בזכות אברהם כדי להציל את לוט כפי שכתוב בבראשית י''א כ''ט. לכן היא נתנה לזרעו של אברהם.

          ועדיין קשה, מה ענקים עשו בארץ ומדוע הוכו? כתוב בפדר''א כ''ג "וישאר אך נח ואשר אתו בתבה וחוץ מעוג מלך הבשן שישב לו על עץ אחד מן הסלמות של התבה ונשבע לנח ולבניו שיהיה להם עבד עולם". ובנידה ס''א ע''א  כתוב " סיחון ועוג בני אחיה בר שמחזאי הוו". ואיך סיחון שרד במבול? כתב רבינו בחיי (בסוף פרשת חקת): "וראיתי במדרש: סיחון ועוג בני שמחזאל היו שהיה מבני האלהים ושמחזאל בא על אשתו של חם סמוך לכניסתה לתיבה וסיחון נולד בתיבה. ולכך שימש חם בתיבה כדי לחפות על אשתו". רפאים מן הסתם היו צאצאי עוג וגם הם השתעבדו לנח. על כן שני עמים של עבדים-כנענים ורפאים באו לארץ לאותה מטרה. ויש להסתפק לגבי זוזים ואימים האם הם היו צאצאים של עוג מנשים שונות או צאצאי סיחון. לכן סיחון בסוף כבש חלק מן הארץ אשר עמונים ומואבים לקחו מזוזים ואימים. ולגבי חורים אשר ישבו בשעיר, כתוב בספר הישר (נח) "וילך שעיר בן חור בן חוי בן כנען וימצא בקעה נגד הר פארן ויבן שם עיר וישב שם הוא ושבעה בניו וביתו ויקרא לעיר אשר בנה שעיר על שמו עד היום הזה". כלומר, חורים הם בעצם כנענים. אכן כתוב (בראשית ל''ו ב') "עשו לקח את נשיו מבנות כנען את עדה בת אילון החתי ואהליבמה בת ענה בת צבעון החוי", כלומר צבעון וענה החוי הם כנענים. מאידך צבעון וענה הם בני שעיר החרי (שם, ל''ו כ'). מכאן שעיר החרי הוא כנעני. מאחר ויהודית בת בארי החתי המוזכרת בבראשית כ''ו ל''ד היא אהליבמה (ראה רש''י), נתן לדייק ששעיר החורי הוא בעצם החתי. לכן בני שעיר  גם כן היו משועבדים לשם ומרדו בו. על כן, כדרלעמר בא להחזיר שלטונו בארץ ישראל המזרחית והוא עבר על גבולות הארץ במידת האפשר. ובזה נדון בפרק הבא.

 

פרק ב': מהלך ד' המלכים עד עין משפט

 

          אנו יוצאים מהנחה שמהלך אדם ביום 40 מיל כפי שכתוב בפסחים צ''ד ע''א. בין שזה מהלך אדם אחד בין שזה מהלך בני ישראל במדבר, בין שזה מהלך צבא של ארבעה מלכים. לכן ננסה להשוות מרחק בין הנקודות המוזכרות שם בתורה לכפולות של 40 מיל. למרות שצבא מתפרש על תחום גדול אנו נתייחס אליו בתור נקודה, כגון שנקודה זאת היא כדרלעמר. מאחר ולא נתן להעריך כמה זמן נמשך קרב בכל מקום, אנו נתעלם ממנו. מבחינה מעשית, אפשר שהם הלכו תוספת מרחק בין השמשות כדי לפצות על איבוד זמן במלחמה.

          הם כאמור נמצאת בתחום עמון, שוה קריתים בתחום מואב והר שעיר בארץ אדום. כתוב בבמדבר כ' י''א "ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח שמש". מכאן שארץ אדום לא נמשכת צפונה מעיי העברים. נקודה זאת מחושבנת אצלנו בכלל מסעות בני ישראל (חניה 38). גבול דרומי של עמון לא היה הרבה דרומה מרבת עמון. המרחק לאורך הגבול של ארץ ישראל לעתיד לבוא מכנגד רבת עמון עד עיי העברים בערך 160 מיל. יש לכוון אותו למהלך ארבעה ימים. ואז  שוה קריתים נמצאת באמצע הדרך, מהלך יומים מהם ומעיי העברים. והנה יש שם חניה עלמן דבלתימה בדיוק במרחק 80 מיל מעיי העברים. חניה זאת נמצאת על קו רוחב של גבול דרומי של תרומה לע''ל. אולי שם שוה קריתים מרמז על שויון או התאמה בין מקום זה לקריה עתידית של כהנים, לויים עבדי העיר. לכן אנו נזהה שוה קריתים עם עלמן דבלתימה והר שעיר בו הוכה החורי עם עיי העברים. רש''י בבמדבר כ''א י''א כתב "עיי העברים-לא ידעתי למה נקרא שמם עיים לשון חורבה". אולי שם זה נתן לה בגלל חורבן שהיה שם לחורי. ואז הם נמצאת 80 מיל צפונה מעלמן דבלתימה על גבול ישראל.

          מאידך, מרחק מעיי העברים לקדש צין לאורך קו מסעות של בני ישראל הוא בדיוק 160 מיל. נקודה אמצעית היא פונן. לפי חשבון המסעות נקודה זאת נמצאת בפינה דרום-מזרחית של אדום. אולי זאת איל פארן? ואז הפסוק "ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר" פרושו שארבעה המלכים הכו את החורי לאורך כל הגבול המזרחי שלו מעיי העברים עד פונן.  אכן פונן נמצאת על גבול מדבר אשר נמשך עד אילת ומתחבר שם למדבר פארן. דבר זה מצדיק את השם פארן. איל- לפי תרגום אונקולוס זהו מישר. מזרחה לפונן ישנו מישור מדברי רחב ידים.

          מפונן נסעו לאורך מסעות בני ישראל לצלמונה ומשם לקדש צין היא עין משפט- המרחק 80 מיל. אחרי זה "ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצן תמר". המרחק בין קדש צין לעין גדי (מקום בית כנסת העתיק) הוא 153.5 מיל. לפי שיטתנו יש לומר שארבעה המלכים נסעו לעין גדי ארבעה ימים ועברו 160 מיל.  כמו המסעות לעיל, נחלק אותו לשנים. מסע אחד של 80 מיל שבו הוכה כל שדה עמלקי ומסע שני של 80 מיל לחצצן תמר. לסוף מסע הראשון נקרא "מעלה עקרבים".  נתן לחשב נקודה זאת באופן חד משמעי על סמך קדש צין ועין גדי. אנו נחזור בע''ה לנקודה זאת בפרק הבא אחרי שנקבע את מקום עין גדי, ואז נדון במשמעות שלה. 

          מדוע הקטע מקדש צין ל"מעלה עקרבים" נקרא שדה עמלקי? ארץ אדום היתה גובלת בארץ ישראל מצד דרום-מזרח לאורך הגבול מקדש צין למעלה עקרבים. עמלק ישב צפון-מערבה מן הגבול עד גבול צפון-מערבי של מכתש רמון (קו שחור במפה) ותקף את בני ישראל בהר ההר הוא הר רמון, בגבול דרומי של המכתש. חלק זה של הארץ נכלל בגבולות פרשת מסעי ולא נאסר על ישראל לכבוש אותו כמו שנאסר לכבוש את הר שעיר מזרחית לקו הגבול קדש צין-מעלה עקרבים. וזה שכתוב בתורה (במדבר כ' כ''ג) שהר ההר נמצא על גבול אדום- משום שעמלק הוא חלק מאדום. וקצת קשה שגבול עמלק נקרא "כל שדה עמלקי". ויש לתרץ, שהרי לפי חשבוננו ארבעה המלכים לא נכנסו פנימה לארץ שעיר ואף על פי כן נחשב שהם הכו את הר שעיר. כך גם המלחמה לאורך כל הגבול הדרום-מזרחי של עמלק נחשבת בתור מלחמה בכל שדה עמלקי. ועוד י''ל שמסלול נקודתי שאנו מעבירים הוא תיאורטי בלבד, אבל למעשה היה שם צבא גדול והוא תפס שטח רחב.

 

          כעת נשוב לנקודה לפני הם, היא עשתרות קרניים. לפי שיטתנו המקום נמצא 80 מיל מהם אבל לא ברור באיזה כיוון. מהגמרא סוכה ב' ע''א משמע שעשתרות קרניים זהו מקום עמוק אשר יושב בצל הרים. תאור זה מתאים לערוץ נהר ירמוך אשר עובר עמוק בין הרים. ישנה נקודה על ערוץ זה במרחק של 80 מיל מהם. נקודה זאת נמצאת סמוך לחמת גדר. בהמשך אנו נחשבן אותה במדוייק ונצדיק את הבחירה.  

 

פרק ג': ערי הככר

 

 

          כדי לשחזר את המשך מהלך המלכים אנו צריכים לקבוע את את מקומה של סדום ובנותיה. תחילה נברר מה גודל של ערי הככר. כתוב בפסחים צ''ג ע''ב "מעלות השחר עד הנץ החמה חמשה מילין מנא לן דכתיב וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים וגו' וכתיב השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה ואמר רבי חנינא לדידי חזי ההוא אתרא והויא חמשה מילין". כלמור, בעמוד השחר לוט היה בביתו, ובנץ הוא הגיע לצוער. למדנו מכאן שמרחק בין ביתו של לוט לצוער חמשה מיל. וקשה לי, כיצד רבי חנינא ראה את ביתו של לוט, הרי סדום כולה כוסתה ע''י ים המלח? וי''ל שרבי חנינא העריך את גודל של סדום שהוא 10 מיל וידע שלוט ישב במרכז העיר. לכן מרחק בינו לבין גבול דרומי של סדום היה 5 מיל וצוער היתה צמודה לסדום מדרום. ומניין לו שלוט ישב במרכז סדום? אולי למד מפסוק "ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה". ופרש''י שם "מקצה העיר עד הקצה  שאין אחד מהם מוחה בידם שאפילו צדיק אחד אין בהם". ואיך כולם נקבצו בו זמנית מכל קצוות העיר? אלא שמועה על אורחי לוט התחילה להתפשט לכל הכיוונים (אחרי שאשת לוט בקשה מלח משכנתה) עד שהגיעה לכל קצות העיר בו זמנית. לכן האנשים בכל קצות העיר התקבצו אל לוט בו זמנית. ואיך רבי חנינא ידע את גודל סדום? אולי הוא למד מגודל צוער אשר שרדה, או העריך את רוחב שלה על סמך רוחב ים המלח במקום סדום כפי שרואים במפה.

          מה היה גודל יתר הערים? משמע שחמשה המלכים יצאו לקראת הארבעה צפונה אל מחוץ לערי הככר, ואילו ארבעה המלכים היו סמוכים לעין גדי. מרחק מעין גדי לחורבת צוער  כ- 48 מיל. אם תחום כל עיר היה 10 מיל כמו סדום ותחומים אלו היו צמודים אחד לשני, אז אורך תחום כל הערים מדרום לצפון היה 50 מיל- מתאים למרחק הנ''ל (הערה: אין כוונתנו לומר שכל עיר היתה מיושבת בצפיפות בשטח זה אלא זהו תחום שהוקצב לה מראש והוא כלל שדות). על כן נקבע תחום של עיר בתור רבוע של 10 על 10 מיל אשר ביחד יוצרים מלבן ברוחב 10 ממזרח למערב ואורך 50 מיל מדרום לצפון.

          ועדיין לא ברור איך למקם את המלבן באופן מדוייק בשטח. והנה מזרחית לצוער ישנה מערה המכונה מערת לוט. עליה נבנתה כנסיה ביזנטית. כנראה היתה מסורת עתיקה על מקום זה. מאחר ולוט עזב את צוער כי פחד לשבת בה, קבענו את מרכז צוער בקו רוחב של המערה חמשה מיל מערבה יותר, כדי שהמערה תמצא בגבול מזרחי של צוער כנגד מרכזה. ואז התברר שקו אורך אמצעי של המלבן כמעט זהה לקו אורך של גלגל 18 מיל מערבה מסוכות, ושגבול צפוני  של המלבן נמצא כמעט במדוייק 38.5 מיל דרומה מסוכות.  (הערה: נזכיר שלפי חשבוננו (ראה מאמר על הר גריזים והר עיבל) גלגל נמצאת 19.5 מיל מזרחית למרכז ירושלים לעתיד לבוא, בקו אורך של גבול מזרחי של יריחו העתיקה (תל א סולטן), ועל ציר בית המקדש אשר יוצא בזוית 6.1975 מעלות צפונה מן המזרח ממרכז קדש הקדשים. סוכות נמצאת בהמשך ציר זה, 37.5 מיל מזרחה ממרכז העיר). יש כאן מופת כי מספרים 18 ו- 38.5 יוצרים משולש פתגורס ישר זוית עם יתר מדוייק של 42.5.  נזכיר עוד (ראה מאמר על מסעות בני ישראל, סעיף 50) שמרחק בין סוכות לעין עיטם בגבול מערבי של מגרש 50 אמה של הר הבית של 500 על 500 קנים (של 6 אמות) על ציר בית המקדש, הוא בדיוק 38.5 מיל. בגלל מופתים אלו התאמנו את מיקום המלבן כך שהמרחקים הנ''ל יהיו בדיוק 18 ו- 38.5 מיל בהתאם.   

 

פרק ד': מלחמה נגד חמשה המלכים

 

          לפי חשבוננו ארבעה המלכים הכו את האמרי בחצצן תמר בסוף יום רביעי אחרי יציאתם מעין משפט. למחרת הם הכו את חמשה המלכים בעמק השדים. היכן זה היה? אנו רואים שעין גדי נמצאת סמוך לפינה צפון מערבית של צביים. המלחמה לא נערכה בתוך העיר צביים כי חמשה המלכים יצאו לקראת ארבעה המלכים צפונה. מאידך היא לא היתה צפונה מעין גדי. על כן אנו נעמיד אותה בדיוק באמצע גבול צפוני של צביים, על ציר מרכזי של הערים. הזכרנו בפרק הקודם את המופת אשר נקודה זאת מקיימית ביחס לסוכות. יש להבין שאנו לא מדברים על צבאות אמיתיים אשר תופסים שטחים נרחבים אלא על סכמה גיאומטרית אשר צריכה להיות מדוייקת מאד, פשוטה עד כמה שאפשר וצריכה להתאים לתיאור בתורה. במסגרת כללים אלו אנו נקבע את מקום עין גדי בדיוק בפינה צפון-מערבית של צביים. נקודה זאת נמצאת  בין נחל דוד לנחל ערוגות בדיוק (עד כדי דיוק של מפת גוגל) במקום בית הכנסת העתיק. מהי משמעות השם חצצון תמר? יריחו נקראת עיר התמרים כפי שכתוב "בקעת ירחו עיר התמרים עד צער" (דברים ל''ד ג').  אבל גם צוער היתה מפורסמת ע''י תמרים שלה כפי שכתוב בפסחים נ''ב עמ' א' "תנן אוכלין בתמרים עד שיכלה אחרון שבצוער וכו'" ופרש''י "אחרון שבצוער שהיא עיר התמרים". מילה חצצון מרמזת על חציה. והנה קו רוחב אמצעי בין יריחו (מרכז תל א- סולטן) לבין מרכז צוער עובר רק רבע מיל דרומה מעין גדי המחושב (הערה: יריחו נמצאת כנגד גבול צפוני של מחנה ישראל בערבות מואב, 6 מיל צפונה מסכות או 38.5+6=44.5 מיל צפונה מצפון צביים. משם עד מרכז צוער בדיוק 45 מיל).  

מחצצון תמר ארבעה המלכים נסעו חמשה מיל מזרחה לעמק השדים , שם נערך הקרב עם חמשה המלכים. משם הם פנו דרומה לאסוף את שלל הערים. לכן מן הסתם הגיעו עד דרום צוער. זהו מרחק 50 מיל לאורך ציר אמצעי של ערי הככר. משם התחילו לחזור צפונה.

          נעשה חשבון ימים. כאמור, ארבעת המלכים הכו את האמורי בחצצן תמר בסוף יום רביעי. ביום חמישי  נסעו מחצצן תמר עד עמק השידים 5 מיל ועוד 35 מיל עד מרכז סדום. ביום ששי נסעו ממרכז סדום עד דרום צוער 15 מיל ומשם 25 מיל צפונה עד מרכז עמרה.  בכך התקיים הפסוק "ויקחו כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו" (בראשית י''ד י''א). המשך דרכם קשור למקום של דן  ולמהלך אברהם לשם. אנו נדון בכך בפרק הבא.

          בינתים נחזור ל"מעלה עקרבים". כבר אמרנו שנקודה זאת נקבעה באופן חד משמעי ע''י קדש צין וחצצן תמר. התברר להפתעתנו שנקודה זאת נמצאת כמעט במדוייק על קו ישר מקדש צין לפינה דרום-מזרחית של צוער.  מה פשר הדבר? כתוב בפרשת מסעי "והיה לכם פאת נגב ממדבר צן על יד אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים המלח קדמה. ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה (קרי והיו) תוצאתיו מנגב לקדש ברנע וכו''" (במדבר ל''ד ג'-ד'). גבול דרום-מזרחי של ארץ ישראל עובר מקצה מזרחי של ים המלח לקדש צין. אבל עיר צוער אמורה להיות בתוך הגבול כפי שכתוב בדברים ל''ד ג'. לכן מים המלח הגבול עובר לפינה דרום-מזרחית של צוער ושם פונה לכיוון מעלה עקרבים וממשיך לצין. ונתן לפרש את הפסוק "ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים" באופן הבא: "נגב" זהו קצה ים המלח קדמה, תחילת גבול דרומי. משם הגבול "נסב"- פנה למעלה עקרבים אחרי שסבב את צוער. ו"עבר"-המשיך בקו ישר לקדש צין. (הערה: ומשם פנה בזוית חדה צפונה לקדש ברנע. ואף שפסוק ד' לא הזכיר פניה זאת אלא אמר סתם "והיה תוצאתיו מנגב לקדש ברנע"- למדנו מפסוק ג' שפאת נגב מתחילה בקדש צין. על כן בהכרח היא נקודת פניה). אבל רש''י שם פירש שהגבול עבר בדרומה של מעלה עקרבים. ויש לומר שבפועל בני ישראל לא כבשו את שדה עמלקי. לכן הגבול סבב אותה (ראה קו שחור אשר מתחיל במעלה עקרבים ועובר על שפה צפונית של מכתש רמון להר רמון הוא הר ההר, ומשם דרך נחל לוץ לקדש) ונסב מדרום למעלה עקרבים ופנה שם צפון-מערבה. ואולי הבדל בין כתיב וקרי "והיה (והיו) תוצאתיו מנגב לקדש ברנע" מרמז על שני קוי הגבול אשר מגיעים בסוף לאותה נקודה מדרום לקדש ברנע. 

מהי משמעות גיאוגרפית של "מעלה עקרבים" שחשבנו?  נקודה זאת נמצאת בנחל מסור כ- 8 ק''מ דרומה מעין חציבה שבה נמצאה מצודה ענקית מתקופת בית ראשון ומשם עולה דרך מערבה וצפון-מערבה הנקראת כיום מעלה עקרבים.  דרך נחל מסור נתן לעלות להר מסור ואחר כך דרך נחל מרזבה ועוד נחלים אחרים אל שפה צפונית של מכתש רמון.  יתכן מאד שקו עליה זה נקרא בתורה מעלה עקרבים, ושם עקרבים מרמז על הרבה ערוצי נחלים כמו זרועות של עקרב. נקודה "מעלה עקרבים" אשר חשבנו, היא איפה קצה מזרחי של העליה. גבול דרומי של הארץ בקו ישר מצוער לקדש צין עובר דרומית למעלה עקרבים. הגבול ללא שדה עמלקי סובב לאורך מעלה עקרבים. ויש לכך ראיה מן המקרא. כתוב בשופטים א' ל''ו "וגבול האמרי ממעלה עקרבים מהסלע ומעלה (שופטים א' ל''ו). יתכן שסלע היא קדש צין ששם משה הכה על סלע. ואז הפסוק מתאר שתי קצוות של גבול אמרי: קצה מזרחי לאורך מעלה עקרבים וקצה מערבי מקדש צין ומעלה. ולא קשה שקורא לעמלק אמרי כי עשו בכללותו גם נקרא  אמרי (ראה רש''י בבראשית מ''ח כ''ב). 

 

פרק ה': מרדף של אברהם אחרי ארבעת המלכים

 

         "ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם. וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן. ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק" (בראשית י''ד, י''ג-ט''ו).  כדי לשחזר את הדרך בה רדף אברהם, יש לברר מקומם של דן וחובה.  רש''י שם פרש "דן-שם תשש כחו שראה שעתידין בניו להעמיד שם עגל".  "עד חובה-אין מקום ששמו חובה ודן קורא חובה על שם ע''א שעתידה להיות שם". היכן היתה עבודה זרה של דן? כתוב בפסחים קי''ז ע''א "פסלו של מיכה עומד בבכי וישראל אומרים את ההלל?". בכי זהו שם מקום. במשנה מעשרות פ''ה מ''ח מוזכר שום בעל בכי ופרש שם רע''ב שבעל בכי היינו בעל בך. אם בכי היא בעל בכי אז פסל של מיכה היה בבעל בך. (רעיון זה הועלה ע''י עמוניאל וליקובסקי). מקובל גם לזהות את "בעל גד תחת הר חרמון" (יהושע ח' ה') בגבול צפוני של כבוש יהושע עם בעל בך. מאחר ונחלת דן (פרט לנחלותו בשפלה) היתה בצפון הארץ,  אז היא הגיעה עד בעל בך. לכן אנו נזהה את דן בפסוק י''ד הנ''ל עם בעל בך (הערה: אנו נקרא לו דן צפוני לעומת דן דרומי אשר יוגדר בהמשך). היה שם מקדש ענק לעבודה זרה אשר בנו רומאים, אשר קדם לו מקדש ע''ז ארמי.

         תחילה נעשה חשבון מרחקים וזמנים מוערך. המרחק בין חברון (מערת המכפלה) למקדש בעל בך כ- 288 מיל. זהו מהלך של קצת יותר משבעה ימים.  לעומת זאת מרחק ממרכז עמרה עד מקדש בעל בך בקו ישר הוא כ- 310 מיל או קרוב לשמנה ימי הליכה. מן הסתם ארבעת המלכים הלכו ימים שלמים ולא המשיכו ללכת בלילה עד דן שם הוכו. לכן צריך לומר שהם הלכו בדיוק שמנה ימים ועברו 320 מיל. לעומתם אברהם רדף אל תוך הלילה. כמה אל תוך הלילה? רש''י פרש שם "לילה –כלומר אחר שחשכה לא נמנע מלרדפם ומ''א שנחלק הלילה ובחציו הראשון נעשה לו נס וחציו השני נשמר ובא לו לחצות לילה של מצרים". מכאן שהוא רדף בדיוק עד חצות הלילה. לפיכך מהלך של אברהם עד חובה היה שבעה וחצי יום והוא עבר 300 מיל. מכאן גם נלמד שאברהם יצא מחברון יום אחד אחרי שארבעת המלכים יצאו ממרכז עמרה. מדוע? כי לפליט לקח זמן כדי להגיע מערי הככר לחברון. אנו נדון בהמשך מניין ומתי יצא הפליט לחברון.

         כעת נתכנן את המסלול של ארבעת המלכים ממרכז עמרה לדן שיהיה פשוט, הגיוני ויהיה באורך של 320 מיל. זאת הצעתנו: מעמרה הם הלכו בקו ישר להם, משם בקו ישר לעשתרות קרנים ומשם בקו ישר לדן. עדיין לא קבענו את המקום המדוייק של עשתרות קרניים והמקום המדוייק של דן ליד מקדש בעל בך, אבל בגבולות אי ודאות (שתוכרע בהמשך) אורך המסלול 320 מיל. יש הגיון להעביר את המסלול של המלכים דרך הם ועשתרות קרנים-כדי לאסוף שלל אשר הם השאירו שם אחרי שהכו את הזוזים ואת הרפאים.

         כדי לתכנן את המסלול של אברהם יש לברר היכן היא חובה. אומנם רש''י כתב שחובה היא דן, אבל לפי פשט אברהם הכה את המלכים בדן ואחר כך שוב רדף אותם עד חובה. לכן הצעתנו היא שאברהם רדף עד דן- מקום מקדש בעל בך ושם הכה את המלכים בראשונה. ובגלל עבודה זרה של דן שעתידה להיות שם, לא יכול היה להמשיך צפונה ולהרחיב את תחום ארץ ישראל כפי שיהיה לעתיד לבוא. לכן הוא פנה מזרחה ורדף "עד חובה אשר משמאל לדמשק". משמאל-פרוש מצפון. וכן תרגם אונקלוס. אנו יוצאים מהנחה שתורה לא מדברת בערך אלא במדוייק, כלומר חובה נמצאת בדיוק צפונה מדמשק העתיקה. עיר העתיקה של דמשק השתמרה והיא באורך של כ- 1.6 ק''מ ממזרח למערב. כנגד איזה נקודה נמצאת חובה?

    כדי לענות על השאלה הזאת אנו צריכים להוסיף עוד כמה חלקים של פאזל אשר הזכרנו אותם בסוף פרק ב' ובפרקים ד' וה' של המאמר על תוכנית מערת המכפלה ובמאמר תשורי מראש אמנה –פרקים על ערשו של עוג. תמצית הדברים הם שהפליט אשר בא אל אברהם הוא עוג. ולפי מדרש תנחומה הוא נעשה  עבד אברהם ושמו הפך לאליעזר. וערשו באורך 9 אמות מתורגמת ל- 270 מיל ממערת המכפלה צפונה (הערה: רוחב 4 אמות כנגד 120 מיל מקו אורך של רבלה עד קו אורך של מערת המכפלה). וגבול צפוני של אותם 270 מיל הוא גבול צפוני של ארצו, אותה קיבל בזכות שרדף יחד עם אברהם עד דן. את מקום קבר האבות בתוך בנין המכפלה תיארנו בפרק ב' של המאמר תוכנית מערת המכפלה. על פי מדידות שלנו  מקום הקבר נמצא בנ.צ. 210.555/603.613 (רשת ישראל החדשה) או בקורדינטות גיאוגרפיות קו אורך 35.110030, קו רוחב 31.524274. מכאן דן נמצאת בקו רוחב 34.007583 (הערה: במאמר תשורי מראש אמנה נתנו קו רוחב 34.007638 שהוא 6 מ' צפונה יותר. נתון הישן היה מבוסס על קשר בין רשת ישראל הישנה לקאורדינטות גיאוגרפיות. יש לסמוך על הנתון החדש). חלק חשוב אחר של הפאזל הוא קן הקברים (קו צהוב) אשר עובר דרך קבר אהרן בהר ההר (הר רמון), קבר אבות, קבר רחל, קבר דוד בקשלה, עין תנין הוא גיחון עליון ועשתרות קרנים. קו זה לפי דעתנו נקרא דרך האתרים אשר בה עלו המרגלים. גם עוג- אליעזר קשור לקו זה כי בעולם הנשמות הוא משרת את אברהם במערת המכפלה (ראה ב''ב נ''ח ע''א) ובעולם הזה בתור מלך הבשן הוא ישב בעשתרות קרנים. קו זה חוצה את קו רוחב של דן בקו אורך 36.307532. (הערה: קו הקברים הוגדר בתור קו גיאודטי אשר עובר דרך קבר אבות הנ''ל ומרכז קבר רחל נ.צ. 219.2310/625.1999 או 35.110030/31.5232745 מעלות). מתברר שזהו קו אורך של גבול מזרחי של מסגד אומאיה בדמשק. מסגד זה נבנה על מקום של מקדש ע''ז רומי ולפני זה מקדש ע''ז ארמי לאליל הדד. זהו מן הסתם המקדש שממנו אחז העתיק את תבנית המזבח (מ''ב ט''ז י') ובנה אותו בירושלים. לכן מקום זה מהווה קיטרוג נגד ישראל. על כן היה כאן קיטרוג כפול: קו רוחב של ע''ז של דן וקו אורך של ע''ז של יהודה. לכן מקום זה ראוי להקרא חובה וכאן אברהם נעצר. נקודה זאת נמצאת 1.408 מיל מערבה מגבול מזרחי של הארץ ברבלה. וראה מה שכתבתנו על רבלה במאמר תשורי מראש אמנה. ושם הגדרנו חובה אחרת, אשר סימנו כאן כחובה דרומית,  בתור נקודה על גבול מזרחי של הארץ בקו רוחב גבול צפוני של אפרים לע''ל, 240 מיל צפונית למרכז ק''ק. אנחנו נדון על קשר בין חובה צפונית לחובה דרומית ומקום של רבלה בהמשך.

         כעת נגדיר את המסלול של אברהם מחברון לדן ומשם לחובה. אם נחבר את חברון לדן בקו ישר ונוסיף מרחק מדן לחובה, נקבל סכום של כ- 297.5 מיל- עדיין פחות מ- 300 מיל. לכן הצעה שלנו שאברהם בדרך עבר בשתי נקודות שבהן בנה מזבח וקרא שם בשם ה': בין בית אל ועי ובשכם. היכן בדיוק נבנו המזבחות? במאמר על גבול הר הבית (פרק 8.1) הסברנו שקו עי-בת אל  הוא ציר סימטריה של בית המקדש. אברהם מן הסתם בנה מזבח על סלע השתיה בקדש הקדשים וקבע בכך כיוון תפילה לעתיד. במאמר פרשת חי שרה בסעיף ד' הסברנו שאברהם נסע ממרכז ק''ק לחברון (קו אדום) מרחק של 30 מיל בכיוון 23.5 מעלות מערבה מדרום וקבע שם את אהלו. אוהל זה נמצא בגבול  מערבי של שדה המכפלה כאשר מערת האבות נמצאת כנגדו בגבול המזרחי של השדה . את המזבח בשכם נעמיד במקום קבר יוסף בחלקה שקנה יעקב. יתכן שיעקב בנה את המזבח באותה נקודה, מבחינת "מעשה אבות סימן לבנים". קבר יוסף קיים עד היום ויש לנו קואורדינטות שלו (מתוך מפה של 1:5000, דיוק כ- 5 מ'). משכם אברהם הלך בדרך קצרה ביותר לדן. מאחר וקו ישר משכם לדן פוגע בכנרת, קו הקצר ביותר נוגע בכנרת. נקודת הנגיעה (נקרא לה כתף כנרת) מסומנת במפה. על כן אברהם יצא מאהל שלו בחברון, הלך בדיוק 30 מיל למרכז ק''ק, משם בקו ישר לקבר יוסף, משם בקו ישר לכתף כנרת ומשם בקו ישר לדן בקו רוחב  34.007583 מעלות  של גבול צפוני של ארצו של עוג, סמוך למקדש בעל בך ומשם בדיוק מזרחה לחובה הנ''ל. כעת נקבע את דן כך שסכום המרחקים יהיה בדיוק 320 מיל. נקודה זאת מסומנת במפה. היא נמצאת סמוך לפינה צפון-מערבית של מתחם מקדש בעל בך. זאת התאמה יפה אבל עדיין אין כאן מופת. והנה התברר לנו שמרחק בין דן זה לחובה הוא כמעט בדיוק 9.4375 מיל (עד כדי 7 מ') (הערה: בפועל הגדרנו דן בדיוק 9.4375 מיל מערבה מחובה ואז סכום המרחקים הנ''ל נעשה 299.993 מיל). מה משמעות של מרחק זה? מתברר שזהו חצי מרחק בין צאת הכוכבים לחצות הלילה! דהיינו, לפי שיטה ממוצעת  (אנו נפרט בהמשך) צאת הכוכבים היא מיל ושמינית מיל אחרי השקיעה הרגילה.  משקיעה עד חצות לילה מהלך 20 מיל. על כן תוך הזמן מצאת הכוכבים עד חצות לילה אדם מהלך 20-1.125=18.875 מיל. מחצית מרחק זה 9.4375 מיל.

         נראה שלחשבון שלנו ישנו רמז במקרא: "...וירדף עד דן. ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה...".  לפי מדרש שהביא רש''י הלילה נחלק, בחציו הראשון נעשה נס לאברהם וחציו השני נשמר ובא לו לחצות לילה של מצרים. לפי זה "ויחלק עליהם לילה" מתייחס לסוף הרדיפה בחובה. אבל לפי פשט דן וחובה הם נקודות שונות ו"יחלק עליהם לילה" מתייחס לדן, שם הוא הכה את המלכים. ואחר כך רדף עד חובה. איך נקיים שני הפרושים? חצות הלילה מתאים לחובה, וחצי מחצות מתאים לדן. מה זה חצי חצות? הפתרון הפשוט ביותר הוא 3 שעות אחרי השקיעה או מרחק 10 מיל. פתרון שני שלילה מתחיל מצאת הכוכבים, וחצי של חצי הלילה הוא חצי זמן מצאת הכוכבים עד החצות לילה.

         לגבי זמן צאת הכוכבים ראה מאמר שכתבנו. ושם הסברנו שלפי ירושלמי ברכות, בין השמשות לרבי יוסי מתחיל חצי מיל (ועוד זמן טבילה במקוה)  אחרי שקיעה רגילה ונמשך עוד חצי מיל. ולפי רבי יהודה בין השמשות נמשך 3/4 מיל אבל מתחיל חצי מיל אחרי השקיעה כמו לרבי יוסי. לכן לרבי יוסי צאת הכוכבים היא מיל אחרי השקיעה (אם נתעלם מזמן טבילה במקוה) ולפי רבי יהודה 1.25 מיל אחרי השקיעה. הממוצע בין שתי השיטות  הוא 1.125 מיל.  אפשר להגיע לאותה תוצאה באופן אחר. כידוע ישנה מחלקות ראשונים לגבי זמן מהלך מיל. לפי תרומת הדשן זהו 18 דקות ולפי רש''י (פסחים צ''ד ע''א) זהו 22.5 דקות. אם נחשב חצי מיל ועוד טבילה במקוה (שהוא מהלך 50 אמה) לפי קצב 22.5 דקות ו-3/4 מיל של בין השמשות של רבי יהודה לפי קצב של 18 דקות נקבל 25.3125 דקות. זהו בדיוק מהלך של 1.125 מיל בקצב 22.5 דקות. כמובן, יכולנו להגדיר צאת הכוכבים בתור מרחק מיל או 1.25 מיל. המופת הוא שמתוך מספר קטן (אולי 4 )אפשרויות קבלנו התאמה מושלמת עד כדי 7 מטר.

         ישנו קשר מפתיע בין חובה צפונית שחשבנו ולבין רבלה. המרחק ביניהם 1.408 מיל. זהו מהלך של 25.344 דקות בקצב מיל ב- 18 דקות, כמעט במדוייק זמן צאת הכוכבם 25.3125 שחשבנו לעיל. אילו אברהם היה ממשיך לרדוף אחרי המלכים עד סוף שש שעות אחרי צאת הכוכבים, אז היה מכריע את כדרלעומר וחבריו ברבלה והיה קובע בכך פינה צפון-מזרחית של הארץ. (הערה: ואז חצות הלילה במצרים במכת בכורות היה גם כן מוגדר באופן כזה, 6 שעות אחרי צאת הכוכבים). אבל בגלל חטא ע''ז של דן ושל אחז הוא נעצר בחובה. ותחת נצחון מכריע של אברהם על מלכי בבל ועילם, נבוכדנצר מלך בבל הכריעה שם את מלכות יהודה (מ''ב כ''ה ו' וירמיה נ''ב ט').

         רבלה זאת מוזכרת בספר במדבר ל''ד י''א "וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבל על כתף כנרת קדמה". אם נחבר אותה בקו ישר לכתף כנרת שדרכה עבר אברהם, אז נראה שקו זה נוגע בחוף הים. (הערה: כיצד קרה ששני קוים, אחד מדן ושני מרבלה, נוגעים בים כנרת באותה נקודה? הסיבה לכך היא שבאותה הנקודה החוף משנה באופן חד את הכיון). ובאשר לעין מערבית לרבלה, ראה מה שכתבנו בתאור מפות, סעיף ה' על מסע יעקב מלבן. לפי זה נראה לזהות את מקום של עין עם דן הצפונית שחשבנו לעיל. ועוד נציין שקו גיאודטי מקבר אבות לדן מכוון בזוית 20.11 מעלות מזרחה מן הצפון. במאמר על תוכנית מערת המכפלה בפרק ב' כתבנו שכוך של אברהם מכוון 60 מעלות מזרחה לעומת כותל מערבי של בניין המכפלה או 20.1 מעלות מזרחה מן הצפון. על כן עינו של אברהם מכוונת אל דן, לשם הוא רדף אחרי המלכים (אי התאמה של 0.01 מעלה היא מעבר לדיוק מדידה של כיוון בנין מערת המכפלה). פתרון אחר שעין זאת חובה הצפונית והיא נקראת עין משום שדרכה עובר קו ישר לכל הקברים כפי שהזכרנו. ומאידך קו זה עובר דרך עין תנין הוא גיחון עליון בירושלים, מקור מי תהום בירושלים.

         כאמור, במאמר תשורי מראש אמנה הגדרנו חובה  בתור נקודה על גבול מזרחי של הארץ בקו רוחב גבול צפוני של אפרים לע''ל, 240 מיל צפונית למרכז ק''ק. ושם הבאנו נמוקים לכך. נקודה ההיא נמצאת בקו אורך של שער מזרחי קדום של דמשק (באב שרקי). נקרא לה חובה דרומית ולחובה לעיל-צפונית. נתן לבנות מסלול הגיוני אך מורכב יותר מאוהל אברהם בחברון לחובה הדרומית באורך 300 מיל. אולי אברהם פיצל כוחות כפי שפרש רש''י על הפסוק "ויחלק עליהם לילה" –"לפי פשוטו סרס המקרא, ויחלק הוא ועבדיו עליהם לילה כדרך הרודפים שמתפלגים אחר הנרדפים כשבורחים זה לכאן וזה לכאן". מאידך ישנו קשר בין חובה צפונית לחובה דרומית בדומה לקשר בין חובה צפונית לרבלה. קו אורך של חובה צפונית 36.307532, ושל דרומית 36.3174008. המרחק ביניהם בקו רוחב של חובה צפונית 0.894 מיל, כמעט במדוייק 0.9 מיל. מרחק זה שקול למרחק 1.125 מיל משקיעה עד צאת הכוכבים. דהיינו, מרחק 1.125 מיל בקצב מיל ב- 18 דקות שוה 20.25 דקות ומרחק 0.9 מיל בקצב מיל ב- 22.5 דקות שוה 20.25 מיל. לכן נתן לקרוא לו- זמן משקיעה עד צאת הכוכבים. (הערה: לפי מנהג ירושלים  מתחילים להתפלל תפילת ערבית 20 דקות אחרי השקיעה). אילו אברהם היה רודף שש שעות בלילה אחרי צאת כוכבים זה, היה מגיע מצפון לחובה דרומית, משמאל לשער מזרחי של דמשק. 

 

פרק ו': השלמת מסלול של ארבעה המלכים

 

לעיל הגדרנו באופן מדוייק את דן וחובה. כדי לקבוע את מסלול של ארבע המלכים ממרכז עמרה לדן אנו עדיין זקוקים להגדרה מדוייקת של עשתרת קרניים. לשם כך נשלים את תחילת הדרך של ארבעת המלכים מכניסתם לארץ עד הקרב בעשרות קרניים. נניח שמסלול שלהם התחיל בנקודה שהוא הסתיים-בחובה הצפונית. המרחק משם לעשרות קרנים קרוב ל- 160 מיל, מהלך ארבעה ימים. שוב נבנה מסלול הגיוני שיהיה באורך 160 מיל. הצעה ראשונה: הם הלכו מחובה לדן לעיל ומשם לעשתרות קרנים. מסלול זה בכשני מיל ארוך מדי. הצעה שניה –הם הלכו מחובה לדן דרומי (קו כחול). זאת הנקודה בקו רוחב של חובה דרומית ובקו אורך של דן לעיל-הצפוני. ומשם הלכו לעשרות קרנים. עשתרות קרנים אשר סימנו במפה נותנת מסלול באורך 160 מיל בדיוק וכן מרחק 80 מיל בקו ישר להם. התברר שאורך המסלול ממרכז עמרה להם 87.492 מיל, מהם לעשתרות קרנים בדיוק 80 מיל (לפי הגדרת עשתרות קרנים) ומעשתרות לדן הצפוני 152.566 מיל, ביחד 320.06 מיל. זוהי תוספת זניחה לעומת מרחק הנדרש של 320 מיל. מהו ההגיון בהגדרת דן הדרומי הנ''ל? במאמר חלוקת הארץ לשבטים הסברנו שאלמלא בני גד וראובן, ארץ ישראל מבאר שבע עד דן היתה מתחלקת לעשר רצועות של 30 מיל מדרום לצפון כאשר גבול צפוני של דן היה 240 מיל צפונה מירושלים. דן דרומי, איפה, נמצא בגבול זה כנגד מקדש בעל בך.

 

         נספור את הימים שהלכו המלכים מחובה עד חובה. ארבעה ימים מחובה לעשרות קרנים, ימיים להם, ימיים לשוה קריתים, ימיים להר שעיר, ימיים לאל פארן, ימיים לעין משפט. עד כאן 14 יום. ימיים שדה עמלקי, ימיים עד חצצון תמר, יום עד מרכז סדום, יום אחד  דרומה ובחזרה צפונה עד מרכז עמרה, 8 ימים עד דן. ביחד עוד 14 יום. ועוד מנוסה עד חצי לילה לחובה.

          מניין באו המלכים לארץ?  אם נעביר קו רוחב מחובה (צפונית) מזרחה, הוא יחצה את שפה מערבית של נהר פרת בקו אורך 42.520602 במרחק 562.69 מיל מחובה. קרוב מאד למהלך 14 יום שהוא 560 מיל. על כן מהלך של המלכים מתחלק לשלשה חלקים שוים: שבועים מפרת עד חובה בגבול צפון-מזרחי של הארץ, שבועים עד קדש צין  בפינה דרומית ושבועים בחזרה עד חובה.

          נשאר רק לברר את התאריכים של המלחמה. כתוב "שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו. ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים וכו'". מיניין שנים של גויים הוא מתשרי. על כן יש לכוון תחילת המלחמה לתשרי. ואז סוף המלחמה בסוף תשרי. מאידך, שם "עין משפט" מרמז על דין אשר המלכים עשו במורדים. יום הדין הוא ראש השנה. יתכן, איפא, שתחילת שנה ארבע עשרה מכוונת כנגד תחילת המלחמה נגד מורדים העיקריים והם  ישבי סדום ובנותיה. ולמרות שהקרב אתם נערך ארבעה ימים אחרי עין משפט, המהלך מעין משפט עד חצצון תמר והכאת שדה עמלקי היו הכנה לקרב זה. ואז נצחון של אברהם על המלכים היה בליל סוכות! כידוע שני החגים סוכות ופסח קשורים ביניהם. בפרט, ביום יציאת מצרים בט''ו בניסן בני ישראל חנו בסוכות וישבו שם בסוכות. ויש מופת  בכך שחצי השני שליל סוכות שבו נלחם אברהם עם המלכים "נשמר ובא לו לחצות לילה של מצרים" כדברי רש''י. כתוב בסדר עולם פרק א' "אותה השנה שיצא בה אבינו אברהם מחרן היא היתה שנת הרעב וירד למצרים ועשה שם שלשה חדשים ועלה ובא וישב באלני ממרא בחברון והיא השנה שכבש בה את המלכים". במאמר על גבולות הר הבית בפרק 8.1 הבאינו ראיות שאברהם יצא ממצרים בפסח. אם הוא היה בארץ שלשה חדשים כנגד שלשה חדשים במצרים, אז היה בארץ מסוכות עד אמצע טבת. ואז עברה בדיוק שנה מכניסתו לארץ עד שכבש את המלכים.

 

פרק ז': השלמת מסלול של אברהם

 

אחרי הכות את המלכים אברהם חזר לארץ "אל עמק שוה הוא עמק המלך" (בראשית י''ד י''ז). היכן נמצא המקום הזה. רש''י שם הביא מדרש: "עמק שהושוו שם כל האומות והמליכו את אברהם עליהם לנשיא ולקצין".  והנה בב''ר מ''ב ה' כתוב "כל אלה חברו אל עמק השדים. ג' שמות נקראו לו עמק השדים, עמק שוה, עמק סוכות וכו'".  מכאן שעמק המלך היה בככר הירדן שהרי עמק השידים היה שם. מאידך, מחשבון מהלך יעקב מלבן ( ראה תאור מפות, סעיף ה', מסע יעקב מלבן) מתברר שסוכות של יעקב זהו מרכז המחנה ישראל בערבות מואב. (הערה: נציג כאן בקצרה את המסלול של יעקב. נקודת היציאה שלו מחרן היא בעל בך מסומנת בתמונה. היא נמצאת בקצה הדרומי של מבצר בעל בך. משם הוא הלך 160 מיל בארבעה ימים  בקו ישר לגלעד, אשר נמצאת על גבול מזרחי של ארץ ישראל. משם לאורך הגבול 40 מיל ביום אחד עד מחנים ומשם  46.666 מיל תוך שעתים שקדמה לו השמש ועוד יום לסוכות). נקודה זאת לפי חשבוננו נמצאת על גבול מזרחי של תרומה ועל ציר של בית המקדש.  ואז עמק המלך הוא מקום המשכן בחניה אחרונה של ישראל. לפי חשבוננו במקום זה אחים דנו את יוסף בתור מורד במלכות ובאותה נקודה בגורן האטד מלכי כנען ונשיאי ישמעאל תלו כתריהם בארונו של יעקב (ראה רש''י בראשית נ' י').  אבל כאן סתרנו את עצמנו. הרי לפי חשבוננו עמק השדים זהו מקום בו נערכה מלחמה בין המלכים והוא נמצא בצפון צביים, 38.5 מיל דרומה מסוכות! ויש לומר שעמק השדים (היינו שדות, כפי שתרגם אונקלוס- מישר חקלאי) היה אזור חלקאי פורה. קצה דרומי שלו היה כנגד עין גדי והוא נמשך הרבה צפונה. במאמר על גבולות הר הבית בפרק 8.1 הסברנו שאברהם הציע ללוט לחלק את הארץ לאורך ציר בית המקדש. הם עמדו באותו זמן בפסגת הר הזיתים עם פנים מזרחה בכיוון זריחת השמש לאורך ציר זה. לכן הפסוק ""וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה וכו'" (בראשית י''ג י') מתאר את האזור כנגד ציר בית המקדש אשר עובר דרך סוכות, ודרומה אל ערי ככר. מכאן הראיה שאזור חלקאי זה הגיע לסוכות. מאידך עמק המלך הוא מקום מצומצם, בית ריס אחד (שהוא 270 אמות) כפי שפרש רש''י (שם, י''ד י''ז).  לכן אין סתירה בדבר. עמק שוה הוא עמק המלך הוא עמק סוכות היה בקצה צפוני של עמק השדים.

איך אברהם הגיע מחובה לסוכות? הצעה שלנו כלדקמן: אחרי הניצחון על המלכים אברהם בקש להקיף את גבולות הארץ. לכן מחובה הוא המשיך מזרחה עד רבלה ומשם ירד דרומה לאורך גבול מזרחי של הארץ לעתיד לבוא עד יחץ בקו רוחב של סוכות ומשם פנה מערבה לסוכות. נזכיר שלפי חשבון מסעות (ראה מסע 42), בני ישראל הלכו לאורך גבול מזרחי של הארץ עד קו רוחב של סוכות ושם פנו מערבה לסוכות. לכן בני ישראל השלימו את הקפת חלק דרומי של גבול מזרחי, מה שלא הקיף אברהם.

מתברר שאורך המסלול של אברהם מחובה עד סוכות שוה 260.19 מיל, כמעט במדוייק ששה וחצי יום הליכה. אברהם כאמור לעיל, נלחם עד חצות לילה של ט''ו תשרי. אם למחרת בבוקר הוא יצא מחובה אז הגיע לסוכות בדיוק בצהרי הושענה רבה. ושם כל האומות המליכו אותו ביום הדין של אומות העולם!

         ישנו גם מופת בהליכה של מלכיצדק ומלך סדום לקראת אברהם. הזכרנו לעיל בסוף פרק ג' שגבול צפוני של צביים נמצא 38.5 מיל דרומה מסוכות. וכן המרחק בין סוכות לעין עיטם בגבול מערבי של מגרש 50 אמה של הר הבית המרוחב של 500 על 500 קנים על ציר בית המקדש, הוא בדיוק 38.5 מיל. זאת הנקודה בה שמואל ודוד חשבו לבנות את בית המקדש (זבחים  נד ע''ב). לכן מתאים למלכיצדק לשבת במקום הזה. מאידך, אחרי הקרב בגבול צפוני של צביים, מלך סדום נס מן הסתם מזרחה לכיוון הרי מואב. אם נניח שהוא ישב בנקודה בהרים בקו אורך של סוכות, אז מרחק משם לסוכות גם כן 38.5 מיל. נקודה זאת נמצאת על שפת נחל הידן. אם מלך סדום ומלכיצדק יצא בו זמנית אל סוכות אז הם הגיעו לשם גם כן בו זמנית.

 

פרק ח': ויבא הפליט

 

         להשלמת העניין נשאר לנו לתאר את הדרך של עוג מערי הככר אל אוהל אברהם. איך הוא ראה שנשבה לוט? הרי עוג פלט ממלחמה בעשתרות קרניים, וכיצד הגיע לסדום? אולי הוא נשבה ע''י כדרלעמר והובל על ידו לערי הככר. והוא ראה איך נשבה לוט וברגע מסויים הצליח להמלט. לכן נקודה שהוא נמלט נמצאת על קו מסע של המלכים העוברת דרך מרכזי ערי הככר. אנו נניח שאחרי שעוג נמלט הוא הלך בקו ישר אל אוהל אברהם בקצב רגיל של 40 מיל ביום והגיע לחברון בערב. ולמחרת אברהם יצא לרדוף אחרי המלכים. נזכיר שלפי חשבון הזמנים בפרק ו', אברהם יצא מחברון בבוקר של ח' תשרי והמלכים יצאו ממרכז סדום דרומה בבוקר של ו' תשרי. המרחק ממרכז סדום לחברון 52.5 מיל, הרבה פחות משני ימי הליכה. ככל שיורדים דרומה, זמן הליכה של עוג מתקצר והמרחק גדל. הנקודה המתאימה נמצאת בדיוק בדרום צוער. מלכים הגיעו לשם 15 מיל אחרי תחילת היום. המרחק מאמצע גבול דרומי של צוער לאוהל אברהם שוה 65.166 מיל, קרוב מאד ל- 65 מיל. הסכום של 15 ו- 65 שוה 80, מהלך של שני ימים. לכן אם עוג נמלט בדרום צוער, אז הגיע אל אוהל אברהם בערב של ז' תשרי. יש הגיון בכך שהוא נמלט דוקא בנקודה זאת, כי כאן המלכים הגיעו לקצה מהלכם דרומה והתחילו לחזור.

 

פרק ט': נספח נתונים

 

בפרק זה אנו מרכזים קורדינטות של נקודות אשר הוזכרו במאמר ואופן חישובם

 

1)     מרכז קדש הקדשים נ.צ. 35.2346072/31.7776653. נקודה זאת נמצאת כמטר צפונה ממרכז כיפת הסלע ומחושבת על סמך מזוזה דרומית של שער וורן.

2)     מרכז ירושלים לעתיד לבוא נמצא 286 אמות של 51 ס''מ מזרחה ממרכז ק''ק. הגדרה שניה: מרכז ירושלים נמצא 286 אמות מזרחה ממרכז ק''ק לאורך הציר של בית ראשון 6.1975 מעלות צפונה ממזרח. זהו כיוון זריחת השמש בירושלים 13.5 יום אחרי תקופת ניסן. נקודה שניה נמצאת 15.7 מ' צפונה ו- 0.85 מ' מערבה מהראשונה. 

3)     קבר אבות (תחילת כוך של יעקב) נ.צ. 35.1100295/31.5242739. נקודה זאת נמצאת 22 אמות מזרחה ו- 50 אמות צפונה מפינה דרום-מערבית של הבניין במערכת קואורדינטות מסובבת 40 מעלות נגד כיוון השעון. 

4)     מרכז קבר רחל הוא מרכז כיפת הקבר נ.צ. 35.2013665/31.7189942

5)     עין תנין נ.צ. 35.2287223/31.7771394. זאת נקודת חיתוך של ציר הקברים העובר דרך נקודות 3 ו-4 וציר בית מקדש שני אשר עובר דרך נקודה 1 בכיוון 5.971 מעלות. זהו כיוון זריחת השמש 13 יום אחרי תקופת ניסן.

6)     חובה נ.צ. 36.3075325/34.0075833, 270 מיל (כל מיל שוה 1.02 ק''מ) צפונה מנקודה 3) על    קו גיאודטי העובר דרך הנקודות 3) ו-4). 

7)     סוכות נ.צ. 35.6401213/31.8152664, 37.5 מיל מזרחה מקו אורך של הנקודה 2) לפי הגדרה שניה, על ציר היוצא מנקודה 2) בזוית 6.1975 צפונה ממזרח (דהיינו 37.5 מיל כפול טנגנס 6.1975 מעלות צפונה מנקודה 2).

8)     חצר אדר קו אורך 32.2905565 -נקודה מערבית ביותר של הארץ, 1000 אמות של 51 ס''מ ו- 50 אמות של 48 ס''מ מערבה משער הנקנור לפי מהלך 2000 אמות של 51 ס''מ ב- 18 דקות. זמן זה מתורגם למעלות של קו אורך לפי מהלך השמש מעלה ב-4 דקות.

1)     חצר עינן א' נ.צ. 37.0023212/36.7430747, על גבול צפוני של הארץ לע''ל, 540 מיל צפונית לנקודה 1) ו- 2000 אמות של 51 ס''מ ועוד 50 אמות של 48 ס''מ מזרחית לחצר אדר לפי מהלך  2000 אמה של 51 ס''מ  ב- 22.5 דקות.

2)  שוה קריתים היא עלמן דבלתימה נ.צ. 35.7977492/31.2257082  -חניה מס' 40. היא נמצאת 60 מיל דרומה ממרכז ק''ק. קו אורך שלה נקבע כך שאורך מסלול 10-11-12-7 שוה 80 מיל (שני מסעות עד סוכות).

3)  פינת הגבול נ.צ. 35.7977492/31.7600731 בקו אורך של נקודה 10) ובקו רוחב גבול דרומי של מחנה ישראל בערבות מואב, 6 מיל דרומה מנקודה 7).

4)  יחץ נ.צ. 35.810331/31.8152664, בקו רוחב סוכות ועל קו גיאודטי מ-11) ל- 9).

5)  רבלה נ.צ. 36.3230795/34.0075833, 270 מיל צפונה מ- 3) על קו גיאודטי מ- 11 ל- 9.

6)  חובה דרומית נ.צ. 36.3176649/33.985010, 240 מיל צפונה מ- 1) על קו גיאודטי מ- 11 ל- 9.

7)  דן צפוני נ.צ. 36.2033259/34.0075833, 9.4375 מיל מערבה מחובה צפונית.

8)  דן דרומי 36.2033259/33.985010, בקו אורך דן צפוני וקו רוחב חובה דרומית.

9)  הם נ.צ. 35.8435337/31.9605963, במרחק 80 מיל מ- 10) על קו 11)-9).

10)עשתרות קרניים נ.צ. 35.661944/32.6801076. מרחק מהם לעשתרות קרנים שוה 80 מיל. מרחק מחובה צפונית דרך דן דרומי לעשתרות קרנים שוה 160 מיל.

11)הר שעיר נ.צ. 35.50109/30.53588, חניה עיי העברים (ראה  קובץ).

12)איל פארן נ.צ. 35.20135/29.84739, חניה פונן (ראה קובץ). 

13)עמק שוה 35.4462094/31.461101, 18 מיל מערבה מסוכות ו- 38.5 מיל אחר כך דרומה, אמצע גבול צפוני של צביים 

14)חצצון תמר נ.צ. 35.3925487/31.461101, 5 מיל מערבה מעמק שוה.

15)מרכז עמרה נ.צ. 35.442094/31.231114, 25 מיל דרומה מעמק שוה. 

16)דרום צוער נ.צ. 35.446209/31.0011178, 50 מיל דרומה מעמק שוה.   

17)פינה דרום-מזרחית של צוער נ.צ. 35.4996107/31.0011178, 5 מיל מזרחה מדרום צוער.  

18)עין משפט או קדש צין נ.צ. 34.607244/30.220446, (ראה קובץ). חניה זאת נמצא 40 מיל לפני קדש ברנע על קו ישר מפינה צפון-מערבית של מפרץ אילת לקדש ברנע. מקום קדש ברנע מוסבר בקובץ בסעיף 14.

19)קצה שדה עמלקי נ.צ. 35.205950/30.742846. נקודה זאת נמצאת במרחק 80 מיל מעין משפט ו- 80 מיל מחצצון תמר. אנו מזהים אותה עם מעלה עקרבים. אזימוט מעין משפט לשם 44.64 מעלות ומעין משפט לפינה דרום-מזרחית של צוער (נקודה 25) 44.45 מעלות.

20)אוהל אברהם נ.צ. 35.106138/31.5245175, 30 מיל ממרכז ק''ק בקו גיאודטי של 23.5 מעלות מערבה מדרום.

21)קבר יוסף נ.צ. 35.283518/32.211364. 

22)כתף כנרת נ.צ. 35.633593/ 32.743744- נקודת השקה מקבר יוסף.

23)נקודת מוצא של המלכים מפרת נ.צ. 42.4900153/34.007583, 560 מיל מערבה מחובה.  

24)מרחק מאוהל אברהם לחובה צפונית דרך מרכז ק''ק, קבר יוסף, כתף כנרת ודן צפוני שוה 299.993 מיל-מהלך 7.5 יום.

25)מרחק ממרכז עמרה לדן צפוני דרך הם ועשתרות קרניים 320.06 מיל- מהלך 8 ימים.

26)מרחק מחובה צפונית לסוכות דרך רבלה ויחץ 260.168 מיל, קצת יותר מ- 6.5 ימים.

27)מרחק מדרום צוער לאהל אברהם  65.155 מיל.