מסעות בני ישראל בתמונות לוין

 

לפניך כל מסעות בני ישראל מרעמסס עד ערבות מואב עם השלמה לירושלים. 

תיאור מפורט של המסעות נמצא בקובץ מסעות. ראה מפת סיני עם סימון כל המסעות וכן מפת לוין כללית.  מסעות אלו משולבות בגבולות הארץ לעתיד לבוא לפי יחזקאל ובחלוקה שלה לשבטים. נזכיר שלפי יחזקאל הארץ תחולק בעתיד ל- 13 רצועות ברוחב 75 מיל מדרום לצפון כאשר בית המקדש נמצא 15 מיל דרומה מרצועה שביעית (רצועת יהודה). שיחזור המסעות מבוסס על העיקרון שכל מסעות, פרט ליוצאות מהכלל, היו באורך 40 מיל כמהלך אדם בינוני ביום (פסחים צ''ד ע''א). (מיל זהו 2000 אמה לפי אמת הארץ, היא אמת יחזקאל של 51 ס''מ). מסעות היוצאות מן הכלל שידוע לנו עליהם הם: מרעמסס לסוכות 120 מיל, מהר סיני לקברות התאווה 120 מיל, ומחצרות לקדש ברנע 280 מיל (ראה בהמשך).  מסלול בעובי אפס שרטטנו, יש לייחסו לעמוד הענן והאש אשר הנחה להם את הדרך. מסלול זה מסומן בצהוב ונקודות פניה באדום. כידוע מחנה ישראל היה 12 על 12 מיל. ברוב מסעות ששחזרנו, אין מקום לגודל כזה של המחנה ובהרבה מקרים גם אין אפשרות לעבור שם. ויש לומר שגודל פיזי של המחנה 12 על 12 מיל היה מתקיים רק במקומות שבהם המחנה היה חשוף לעיני נוכרים כגון ברפידים לעיני עמלק, בקדש צין וקדש ברנע לעיני בני עשו וערבות מואב לעיני מואב. אבל בשאר מקומות היה מתרחש נס כאשר מעט הכיל מרובה כמו בהר הבית. לגבי מעבר במקומות בלתי אפשריים יש להזכיר שענן היה משווה להם את הדרך, ואחרי מעבר בני ישראל  פני שטח היה חוזרים לקדמותם.  

 

אם ברצונך לראות את כל המסעות בעזרת Google Earth, העתק קובץ זה (פורמט שלו kml) למחשב שלך ופתח אותו בעזרת Google Earth

 

להלן תמונות לווין של כל מסע ומסע:  

 

 

1) ויסעו מרעמסס ויחנו בסוכות

 

הערה: רעמסס לפי מסורת היא עיר פוליסין במקום תל פרמה של היום. נחל מצרים היא תעלה קדומה  מקנטרה אל זרוע פוליסיום של נילוס. העמדנו את עצמונה (במדבר ל''ג ד') במקום ממנו יוצאת התעלה. לפי דעתנו שם היה מושב פרעה בעת ההיא. בני ישראל נסעו בו ביום 120 מיל (ראה רש''י שמות י''ב, ל''ז). הנחנו שבני ישראל הלכו לאורך גבול עתידי של ארץ ישראל כדי לקנות את הארץ המובטחת. לכן העברנו את המסלול לאורך תעלת סואץ. חצר אדר לפי חשבוננו היא נקודה מערבית ביותר של ארץ ישראל. היא נמצאת בקו רוחב של קדש ברנע. קו אורך שלה נקבע כך שבזמן ששמש שוקעת בחצר אדר, מתחיל בין השמשות בירושלים. זמן זה שוה למהלך 1000 אמות (הארץ של 51 ס''מ) ועוד 50 אמות (התורה של 48 ס''מ)- זמן טבילה במקווה ויספוג בקצב מיל (הארץ) ב- 22.5 דקות . נקודה זאת נמצאת על שפה מערבית של אגם תימסה. סוכות נמצאת בקצה דרומי של אגם המר הגדול.

 

2) ויסעו מסכת ויחנו באתם  

 

הערה: זהינו אתם עם בליטת רס מיסלה. בני ישראל נסעו לאורך תעלת סואץ עד קצה דרומי שלה ומשם פנו במסלול קצר לאורך החוף לאיתם. אורך המסלול 40 מיל (40.8 ק''מ)

 

3) ויסעו מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל.

 

הערה: זהינו פי החירות עם בליטת רס עדביה בצד מערבי של מפרץ סואץ. בני ישראל חזרו עד עיר סואץ לאורך המסלול שבאו בו מסוכות ואחר כך הלכו לאורך החוף עד פי החירות. אורך המסלול 40 מיל. העמדנו מגדל בפסגת גבל עתקה גובה 482 מ'. נקודה זאת נמצאת בקו רוחב קצה בליטת רס עדביה לים. העמדנו בעל צפון בקו אורך אמצעי בין מגדל ובין הבליטה לים ובקו רוחב של איתם. נקודה זאת נמצאת סמוך לחוף.

 

4) ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה. (אותו מסלול ממערב)

 

הערה: מאחר ואיתם היה בקצה המדבר וחזרו למדבר איתם, משמע שהם חצו את הים בין פי החירות לאיתם, בין בליטות של רס עדביה ורס מיסלה. מרחק בין שתי נקודות 10.74 ק''מ, בערך עשרה מיל. בני ישראל עברו אותו באשמורת בוקר תוך 3 או 4 שעות. מרחק זה מתאים לקצב הליכה של 40 מיל ביום. (והם חששו שבאותו זמן מצרים על סוסים יקיפו את ים סוף לאורך החוף וישיגו אותם באיתם). מאיתם הם הלכו שלשה ימים בקו ישר למרה, מרחק של 120 מיל. העברנו את הקו בכיוון להר סיני (חניה דפקה בהמשך).  אותו קטע נקרא בפרשת בשלח "מדבר שור". באר לחי ראי של הגר היתה בין קדש ובין ברד. תרגום אונקלוס (בראשית ט''ז י''ד) מזהה את ברד עם חגרא וגם שור עם חגרא (בראשית כ' א'). זיהינו ברד עם אמצע הקטע איתם- מרה וקדש עם נקודות בקטע קדש צין- קדש ברנע שבה בני ישראל פנו להר ההר. באר לחי ראי לפי חשבון אמורה להיות באמצע בין שתי הנקודות. נקודה זאת נמצאת סמוך לצומת דרכים עיקרית בסיני –קלעת א-נחל.  

 

5) ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם.

 

הערה: ממרה המשיכו 40 מיל בקו ישר מאיתם לסיני. אילים נמצאת למרגלות גבל סירבל סמוך לנווה מדבר ידוע בנחל פארן ובו עינות מים ותמרים.

 

6)  ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף (ראה גם מבט ממערב)

הערה: חניה ים סוף נמצאת על חוף הים במרחק שווה מאילים ומדבר סין. מקום של חניה במדבר סין נקבע באופן חד משמעי ע''י הר סיני (ראה 7). לכן מקום החניה בים סוף מוגדר באופן חד משמעי. המופת הוא שמרחק בין ים סוף לאילים וכן למדבר סין בדרך סבירה (שעוברת סמוך לואדיות) היא 40 מיל. מדוע סטו מדרך ישרה אל הר סיני? אולי על מנת להראות שכוונתם לקנות את גבולות חצי אי סיני ע''י דריכה על מיצרי הגבול.  

 

7) ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין

 

הערה: כתוב בשמות ט''ז א' שחניה זאת נמצאת בין אילים ובין סיני. לפי הבנתנו כל מקום שכתוב בתורה בין מקום פלוני לאלמוני הכוונה לאמצע מדויק. בפרט מדבר סין נמצא על קו ישר מאיתם להר סיני.

 

8) ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה (ראה גם מבט ממערב)

הערה: זיהינו חניה דפקה עם הר סיני! ראה הסברים על כך בפרק ח' קובץ מסעות. נקודה זאת נמצאת במרחק של 11 יום ממדיין ומרעמסס (בלי כניסה לפי החירות). משה ואהרן יצאו בו זמנית והגיעו להר סיני בו זמנית. גם יתרו בא ממדין להר סיני תוך 11 יום, ממחרת מלחמת עמלק עד ערב מתן תורה. הנחנו שבני ישראל הלכו בדרך בה עברו לפני כן משה אהרן (מעשה אבות סימן לבנים). לכן, כמו שאהרן בא להר סיני ממדבר סין כך בני ישראל. ולא בכדי תורה ציינה שמדבר סין נמצא בין אילים לסיני, אלא כדי לרמוז שמקומות אלו סמוכים. לפי חשבון הזמנים מתברר שבני ישראל באו לדפקה בל''ג בעומר. לפי סברה הם קבלו כאן תורת רשב''י, יינה של תורה, לפני שקבלו לחמה של תורה בחניה של הר סיני. זאת חניה מס' שמנה. אנו נראה בהמשך שבני ישראל חזרו לכאן בחניה 25 היא חשמנה. גם שם זה מרמז על חניה ח-שמנה. המסלול ממדבר סין להר סיני סובב רכס הרים גבהים מאד ולכן איננו ישר. אומנם ענן היה מיישר להם את הדרך אבל כדי לקבל תורה נדרש מהם מאמץ עצמי. לכן ענן לא הפך רכסים למישור אלא השוה גבעות בינוניות. המסלול שסימנו אורכו 40 מיל.

 

9) ויסעו מדפקה ויחנו באלוש  (מבט ממערב)

 

הערה: נסעו 40 מיל בקו ישר בהמשך לקו איתם-מרה-אילים-דפקה. לא נדרש מהם מאמץ עצמי, לכן ענן השווה להם כל הדרך. המופת הוא שאלוש נופלת סמוך לחוף ולא לים. נקודה זאת נמצאת סמוך לחף נעמה של היום.

 

10) ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם (מבט ממזרח)

 

הערה: רפידים נמצאת בקו רוחב של הר סיני כי בני ישראל עלו להר סיני ממזרח. זאת גם חצרות של מרים, מקהלות של קורח ומסרות. מאידך היא נמצאת בקו אורך של קדש ברנע. מרגלים אשר הוציאו דיבה רעה על הארץ לא למדו ממעשה מרים אשר היה בחניה קודמת בדיוק מאחריהם בדרום! מאחר והר סיני נקבע באופן חד משמעי ע''י פסגת גבל צבע וקדש ברנע גם הוא נקבע באופן חד משמעי (ראה 14 בהמשך) אז מקום של רפידים מוגדר בתכלית. מקום זה נמצא בתוך שוניות אלמוגים בלגונה רדודה, 140 מ' מן החוף. יתכן שאז הוא לא היה מכוסה במים. בני ישראל נסעו מאלוש לרפידים לאורך החוף "דרך ים סוף". העברנו מסלול באורך 40 מיל אשר מקיף שטח מקסימאלי של יבשה.

 

11) ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני

 

הערה: זהינו הר סיני עם פסגת גבל צבע, גובה 2270 מ'. זהו הרה גבוה ביותר בדרום סיני. אבל כ- 40 ק''מ צפונה ממנו מתנשא רכס הרי קטרינה בגובה עד 2600 מ'. על כן, גבל צבע הוא הר יחסית "צנוע". גם בסביבה מיידית של גבל צבע ישנם פסגות בגובה דומה כגון גבל חליפיה גובה 2250 מ', לכן הר זה לא בולט בשטח. מפסגת גבל צבע רואים את ים סוף ממזרח, מצפון וממערב. מרחק ממנו לים סוף בשלשת הרוחות בערך 40 מיל. קו גיאודטי ממנו להר ציון בירושלים (הר ציון המקורי ליד מגדל דוד) עובר דרך הר פארן (גבל שעירה) והר שעיר (הר כרכם) והמשכו פוגע בחצר עינן א. קו גאודטי ממנו דרך מרכז המחנה בערבות מואב פוגע בחצר עינן ב. (חצר עינן א'  נמצאת בקו רוחב 36.743127 של  גבול צפוני של ארץ כנגד המשך גבול מזרחי מחשבון לחובה, בקו אורך 37.002256 מעלות. חצר עינן ב' נמצאת באותו קו רוחב על שפה מערבית של נהר פרת בקו אורך 38.0195. ראה גם מפת הארץ לפי יחזקאל.  שתי נקודות אלו גם קובעות את הקשר בין רוחב הארץ לבין זמן בין השמשות). בני ישראל עלו מרפידים להר סיני בדרך טבעית במאמץ עצמי. דרך זאת עוברת בואדי צבע. אורך שלה 40 מיל. זהו מסלול של עמוד הענן. בני ישראל לא עלו אל פסגת ההר אלא חנו למטה.

 

12) ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה

 

הערה: בני ישראל נסעו מהר חורב בעשרים לחדש השני בשנה שניה "אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע" (דברים א' ב'). והם הלכו אותה בשלשה ימים (רש''י שם), פרט לחדש שישבו בקברות התאווה ושבוע בחצרות. ביום ראשון הלכו דרך שלשת ימים (במדבר י' ל''ג ורש''י שם). מאחר והם עלו להר סיני לקבלת תורה ממזרח, אז ירדו מן הבמה במערב. דרך שלשת ימים של 120 מיל ממהר סיני מערבה ואחר כך לאורך חוף ים סוף מסתיימת באלוש. על כן זהינו קברות התאווה עם אלוש. בני ישראל חזרו לשם בדיוק כעבור שנה. ובמקום שחיללו שבת לראשונה התאוו תאווה חומרית. העברנו את קו מהר סיני מערבה בזוית זריחת השמש באותו יום (זה היה 402.5 יום אחרי יום תקופת ניסן של יציאת מצרים אשר היתה בא' ניסן או 37.25 יום אחרי תקופת ניסן של שנה שניה. באותו יום בקו רוחב של הר סיני 28.196 השמש זרחה 15.69 מעלות צפונה מן המזרח). קו זה פוגע בחוף בנ.צ.  33.6933/28.1038 במרחק  37 מיל מהר סיני. משם הם פנו לאורך החוף. העברנו את המסלול עד אלוש כך שהוא יהיה באורך 120 מיל ויקיף שטח גדול ביותר של יבשה. מאחר ומטרת הנסיעה לאורך החוף הייתה קניין ארץ ישראל, העברנו את המסלול דרך נקודה דרומית ביותר של ארץ ישראל. נקודה זאת נמצאת בגבול דרומי של רצועת גד, 435 מיל דרומית לבית המקדש (ראה מפת הארץ). 

 

13) ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת

 

הערה: חלקנו את דרך שמנה ימים מקברות התאווה לקדש ברנע לדרך יום עד חצרות ודרך שבעה ימים עד קדש ברנע אותה הלכו ביום אחד כנגד המתנה של שבוע למרים. לפי חשבון אורך המסעות, חצרות זהה לרפידים. לכן גם המסלול זהה למסלול מאלוש לרפידים. כאן במקום ריב ישראל במסע ומריבה וריב עם עמלק, היה מעשה מרים.

 

14) ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה

 

הערה: מסלול זה מתחלק באופן טבעי ל-160 מיל עד פינה צפון-מערבית של מפרץ אילת ועוד 120 מיל בקו ישר משם לקדש ברנע. מסלול לאורך החוף הוא קצר ביותר. המופת שארכו בדיוק 160 מיל. קדש ברנע נמצאת סמוך לעין קדיס. במקום זה נפגשים ערוצי נחלים היורדים מהרי הנגב. קדש ברנע נמצאת "מול סוף"" (דברים א' א'), דהיינו קו גיאודטי ממנה לריסה בפינת מפרץ אילת וקו ממנה לאיתם שם עלו מים סוף, יוצרים זוית של 90 מעלות. תנאי זה ומרחק 120 מיל ממנה לריסה מגדירים את קדש ברנע באופן חד משמעי.  משם מרגלים עלו דרך נחל לוץ להר ההר (הר רמון)  ועלו צפונה בקו ישר בדרך האתרים העוברת דרך מערת המכפלה בחברון, קבר רחל בבית לחם והר ציון בירושלים (משם קרוב להמשך של אותו קו לחובה). גם מעפילים עלו דרך נחל לוץ להר ההר. שם תקף אותם עמלק אשר ישב בעמק  במכתש רמון ורדף אחריהם עד חרמה. בקדש ברנע בני ישראל ישבו "ימים רבים" -19 שנה (דברים א' מ''ו רש''י שם) ואז התחילו לחזור בדרך הר שעיר וים סוף שבאו בה לראשונה. אבל הפעם לא בקפיצת הדרך אלא בקצב רגיל, 40 מיל ביום.

 

15) ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ (מבט ממערב) הלכו 40 מיל בדרך שבאו ממפרץ אילת.

 

16) ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה (מבט ממערב). עוד 40 מיל באותו קו. נסיעה בקטע קדש-לבנה מול הר שעיר (הר כרכום) נחשבת כאילו סובבו את הר שעיר.

 

17) ויסעו מלבנה ויחנו ברסה (מבט ממערב) עוד 40 מיל עד מפרץ אילת.

 

18) ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה (מבט ממזרח). 40 מיל לאורך החוף במסלול שנסעו מחצרות.

 

19) ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר (מבט ממזרח)

 

הערה: הר שפר נמצא באותו קו אורך כמו קדש צין. "הר שפר" בגימטרייה שווה "הר שעיר". והנה קדש צין נמצאת על קצה גבול ארץ אדום (במדבר כ' ט''ז).  40 מיל לאורך המסלול מחצרות.

 

20) ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה (מבט ממזרח). 40 מיל לאורך המסלול מחצרות.

 

21) ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת (מבט ממזרח)

 

הערה: כאן  קורח הקהיל את עדתו בראש חדש ניסן, 19 שנה אחרי הקמת המשכן. 19 שנה זהו מחזור משותף של שמש וירח. לכן קורח נזכר כעת בבחירתו של אליצפן בן עוזיאל לנשיא של בני קהת אשר הייתה 19 שנה קודם לכן בהר סיני מול מקהלות (אותו קו רוחב). לפי חשבון מסעות מקהלות זהה לחצרות ולרפידים. והנה קורח ערער על יחודו של אהרן במקום בו מרים ואהרן ערערו על יחודו של משה. ועשו מריבה במקום מסה ומריבה.

22) ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת (מבט ממזרח) זהה למסע מאלוש לרפידים ומקברות התאווה לחצרות רק בכיוון הפוך.

 

23) ויסעו מתחת ויחנו בתרח (מבט מדרום)

 

24) ויסעו מתרח ויחנו במתקה (מבט ממערב)

 

25) ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה (מבט ממערב)

 

הערה: לפי חשבון מסעות מתברר שחשמנה היא הר סיני! זאת חניה 25 כנגד חנו-כה. השם שלה חשמנה- ח –שמנה גם מזכיר חשמנאים, גם את שמונה ימי החנוכה וגם את חניה שמינית דפקה בהר סיני. מאחר שבזכות הלויים נוספו להם 7 מסעות (ממסרות עד הר ההר), חניה זאת הפכה לאמצע הדרך. וכנגדה חנוכה באמצע בית שני. כאן בני ישראל ישבו 19 שנה כנגד 19 שנה אשר ישבו בקדש ברנע.

 

26) ויסעו מחשמנה ויחנו במסרות (מבט ממערב)

 

הערה: מאחר ובני ישראל עלו הפעם להר סיני ממערב אז ירדו בכיוון הפוך מזרחה

 

27) ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן

 

הערה: מסלול עובר דרך ארבעה מעיינות (ראה מפה) אשר נמצאים על קו ישר אחד. מעיין שלישי מדרום נמצא בדיוק באמצע הדרך, 20 מיל מבני יעקן. אולי אלו  "בארת בני יעקן" (דברים י' ו'). מה פשר השם "בני יעקן"? תורה מזכירה את המסע מבני יעקן למסרה בכיוון הפוך כי שם נלחמו בני לוי בישראל ועצרו את מנוסתם מפני עמלק (ראה רש''י שם). והנה יעקן (כך הוא כתוב בדברי הימים א' א' מ''ב) נמצא במקום 26 ברשימת צאצאי שעיר (בראשית ל''ו) אשר ממנו בא עמלק. מסרות היא חניה 26 ומסע אליה כאילו מסע 26.

 

28) ויסעו מבני יעקן ויחנו בחר הגדגד

 

29) ויסעו מחר הגדגד ויחנו ביטבתה

 

הערה: יטבתה נמצאת במקום הנקרא היום ביר א צויר. באזור זה נשפכים לים הרבה נחלים קטנים. לכן המקום נקרא "ארץ נחלי מים" (דברים י' ז'). דרומה משם נחלים גדולים יותר אבל מרוחקים יותר. 

 

30) ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה

 

31) ויסעו מעברנה ויחנו בעציון גבר

 

הערה: לפי חשבוננו עציון גבר ואילת לא נמצאים על חוף הים (כפי שמסומן בשחור) אלא  כנגדם 40 מיל צפונה, על גבול דרומי של ארץ אדום. נקודות אלו הועתקו אחר כך אל חוף ים סוף להיות ערי נמל של שלמה עד אשר ארם ואדום גזלו אותם מיהודים (מ''ב ט''ז ו'). אבל בעת ההיא נקודות אלו לא היו על חוף הים, אחרת בני ישראל לא היו יכולים לעבור שם בתוך ארץ אדום.

 

32) ויסעו מעציון גבר ויחנו במדבר צין הוא קדש (מבט ממערב)

 

הערה: משם משה שלח מלאכים אל מלך אדום אל הר שעיר (הר כרכום של היום). כפי שסימנו במפה, מדבר צין נמצאת בפינת גבול של ארץ אדום "עיר קצה גבולך".  (במדבר כ' ט''ז).

 

33) ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום (מבט ממערב)

בני ישראל הלכו בתחילה בקו ישר לכיוון קדש ברנע עד נחל לוץ ודרכו עלו צפונה אל הר ההר (מבט קרוב ממערב). (זיהינו את נקודת הפניה עם קדש המוזכרת בהקשר עם באר לחי ראי). אורך המסלול אשר סימנו 40 מיל. זהינו הר ההר עם פסגת הר רמון בנקודת טריג 1033. קו גיאודטי מברד לקדש עובר כמעט במדויק דרך הנקודה. פסגת הר רמון זהו שיא גובה הרים של ארץ ישראל דרומית להר מרון. לצופה ממנה מתגלה מכתש רמון. כאן לפי סברתנו ישב עמלק אשר מנע פעמים מבני ישראל להיכנס לארץ בהפרש של 38 שנה. מקום זה נקרא עמק (במדבר י''ד כ''ה) וגם הר (שם, מ''ה) כי הוא הר ביחס לקדש ברנע. על כן פסגת הר רמון נקראת "הר ההר". לפי דעתנו מכתש רמון זהו "גי העברים קדמת הים וחסמת היא את העברים" (יחזקאל ל''ט,י''א) כי עמלק חסם מעבר שם לבני ישראל. על כן בעתיד לבוא יקברו שם את חללי גוג.  סמוך לפסגת ההר  יש כמה טומולי (מקומות קבורה עתיקים) וקיר אבנים מסתורי באורך כ- 3 ק''מ.  סימנו בתמונה באדום טומולי שני, כ- 120 מ' מערבה מטריג 1033. קו ישר ממנו דרך מערת מכפלה עובר דרך קבר רחל ודרך מקום משוער של קבר דוד בקישלה. מרחק ממנו למערת המכפלה כמעט במדויק 120 מיל. יתכן שזהו קבר אהרן. קו ישר ממנו לחובה (חובה נמצאת בקו אורך של שער מזרחי עתיק של דמשק וקו רוחב של מקדש בעל בך) חוצה את הר הבית. לא בכדי בניין בית מקדש כרוך במלחמת עמלק. וכן ברית בין בתרים אשר כתובה בתורה אחרי ניצחון של אברהם על ארבעה מלכים בחובה, מתנה זכותנו על הארץ בעבודת קרבנות. 

   

34) וישמע הכנעני מלך ערד

 

הערה: וימת אהרן שם בראש ההר... וישמע הכנעני מלך ערד... וילחם בישראל. ובני ישראל חזרו לאחוריהם שבע מסעות עד מוסרות ומשם חזרו להר ההר ויבכו את אהרן שלשים יום. ואז יסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום. ולפי חשבון מסעות הם בהכרח עברו את קדש צין. ותורה הסתירה את החניה שם בתוך בריחה וחזרה להר ההר. אבל ידוע לנו במסורת שהיו 42 חניות ובלי חניה זאת ישנם 41. ומתוך חשבון זמנים מתברר שבני ישראל עברו בקדש צין בערב שבת. ולכן היו מוכרחים לחנות שם גם ללא סימן של ענן.

  

35) ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה

 

הערה: בצלמנה "תקצר נפש העם בדרך" (במדבר כ''א ד') כי חשבו שהם ממשיכים דרומה דרך ים סוף. ושם נאמר להם "פנו לכם צפונה" (דברים ב' ג'). למרות שבתחילה פנו מזרחה, סוף הפניה היתה צפונה.

 

36) ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן (מבט מדרום)

 

הערה: זוהי דרך שנאמר עליה "ונעבר מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעציון גבר" (דברים ב' ח'). ונקראת דרך הערבה כי היא חוצה את הערבה (מישור).  פונן נמצאת במרחק 40 מיל מצלמנה. כדי לקבוע מקום פונן באופן חד משמעי הנחנו שמרחק בין פונן לריסה-עברנה גם הוא 40 מיל. מדוע? מתוך "מעשה אבות סימן לבנים" הנחנו שמשה הלך ממדיין להר סיני לאורך מסעות בני ישראל. זהינו מדיין עם חניה הרי העברים (ראה בהמשך). לכן משה הלך במסלול 41-40-39-38-37-36-30-29-28-27-26-25. בפרט, אורך הקטע 36-30 הוא 40 מיל.  

37) ויסעו מפונן ויחנו באבת (מבט ממזרח)

 

הערה: שם פונן מרמז על פניה כי פנו שם צפונה. על מקום זה נאמר הפסוק "ונפן ונעבר דרך מדבר מואב" (דברים ב' ח'). מתוך חשבון התברר שפונן נמצאת כמעט במדויק על גבול דרומי של רצועת שמעון לפי יחזקאל (170 מ' צפונה ממנו). לכן קבענו יתר מסעות צפונה עד עלמן דבלתימה בקו ישר כך שחניות מתאימות יפלו על גבולות חלוקת הארץ לפי יחזקאל. לפיכך עיי העברים (חניה 38) נמצאת על גבול דרומי של רצועת בנימין וחניה עלמן דבלתימה (40) נמצאת על גבול צפוני של בנימין. אבות נמצאת במרחק 40 מיל מפונן על קו גיאודטי מפונן לעיי העברים. 

 

38) ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים (מבט ממזרח)

 

הערה: עיי העברים נמצאת על גבול צפוני של אדום כנגד הר ההר שם בני ישראל בקשו לעבור לארץ והותקפו פעמים ע''י עמלק. וראה מה שכתבנו לעיל במסע 33 על גי העברים. השם עיי העברים לפי דעתנו מרמז על כך.

 

39) ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד (מבט ממזרח)

 

הערה: דיבן גד נמצאת 40 מיל מעיי העברים על קו גיאודטי ממנה לעלמן דבלתימה. אלמלא בני גד וראובן היו נשארים בעבר הירדן המזרחי, גד היה מקבל רצועה של 37.5 מיל בין קו רוחב דיבן גד עד קו רוחב עיי העברים. ראה הסברים במאמר חלוקת הארץ לשבטים בזמן יהושע. חניה זאת גם נקראת נחל זרד (במדבר כ''א י''ב). אכן חניה זאת נמצאת סמוך לנחל זרד. כאן היתה לבני ישראל הזדמנות אחרונה להיכנס לארץ מדרום לים המלח כמו מקדש ברנע, אלא שמואבים לא נתנו להם לעבור. לכן תורה מקישה נחל זרד לקדש ברנע "והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד וכו'" (דברים ב' י''ד).

 

40) ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה (מבט ממזרח).

 

הערה: עלמן דבלתימה נמצאת כאמור בקו רוחב גבול דרומי של תרומה של 75 על 75 מיל (יחזקאל מ''ח ח'). שם הגבול פונה בדיוק צפונה במקביל לגבול מזרחי של התרומה. בעל תורים (במדבר כ''א י''ג) כתב "משם נסעו ולא אמר ויסעו מנחל זרד כדרך הכתוב בכל המסעות לפי שעל נחל זרד היו מקומות רבים דיבון גד ועלמון דבלתימה ונסעו הכל על הנחל ממקום למקום". יתכן שנחל זרד הוא שם כולל של נחלים אשר נשפכים דרומית ללשון ים המלח. עלמון דבלתימה נמצאת כנגד גבול דרומי של הלשון.

 

41) ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו (מבט ממזרח).

 

הערה: נסעו 40 מיל צפונה מעלמון דבלתימה "ויחנו מעבר ארנון" (שם)-  אחרי שעברו את נחל ארנון . כאן נעשה להם נס (במדבר כ''א י''ד ורש''י שם).

 

42) ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו (מבט ממזרח).

 

הערה: ערבות מואב מוגדר בתור מרכז מחנה ישראל. העמדנו אותו על גבול מזרחי של תרומה לע''ל ועל ציר בית מקדש ראשון אשר יוצא ממרכז קדש הקדשים בזוית 6.1975 מעלות צפונה מן המזרח. זהו כיוון זריחת שמש בפסח ממוצע, 13.5 יום אחרי תקופת ניסן.

 

בני ישראל נסעו מהרי העברים צפונה עד פינת גבול מזרחי ב"גבול על הים הקדמוני" (יחזקאל מ''ז י''ח) כנגד גבול דרומי של מחנה ישראל על שפת ים המלח. משם גבול מזרחי פונה בקו ישר לחצר עינן א'. (חצר עינן א' נמצאת על גבול צפוני של ארץ ישראל לעתיד לבוא במרחק 2000 אמות הארץ של 51 ס''מ  ו-100 אמות של תורה של 48 ס''מ מזרחה מחצר אדר. מרחק זה מתורגם לזמן לפי קצב מיל הארץ ב- 18 דקות וזמן מתורגם למעלות לפי יחס מעלה ל- 4 דקות). בני ישראל  נסעו לאורך גבול זה עד קו רוחב של ערבות מואב ומשם מערבה אל מרכז המחנה.

אורך המסלול מהר העברים עד מרכז המחנה הוא 40.818 ק''מ במקום 40 מיל שהם 40.8 ק''מ. נציין שקיימת אי ודאות של כמה עשרות מטרים בהגדרה ומדידה של  איתם בבליטת רס מיסלה ובהגדרה ומדידה של ריסה-עברנה בחוף אילת (לגבי ריסה השתמשנו בנתונים של מפה 1:50000 כי נתוני Google אינם מדויקים בכמה עשרות מטרים). אי ודאות זאת משפיעה על הגדרת פונן ועל חישוב פונן ויתר נקודות במסלול עד ערבות מואב ויכולה לגרום לאי- התאמה של כמה עשרות מטרים.  אורך כל הקטעים חושב בגובה פני הים ולא בגובה הרים. גם לכך ישנה השפעה של כמה עשרות מטרים. בכל מקרה יש כאן מופת שמסלול נסגר באופן כמעט מושלם!

 

43-49) ל- 42 מסעות אלו יש להוסיף 7 מסעות ממוסרות להר ההר אשר הוסיפו לויים בכך שעצרו את מנוסת ישראל והחזירו אותם להר ההר.  ישנה התאמה מפליאה בין 49 מסעות ל-49 קישוטי המנורה: 11 מסעות מרעמסס עד הר סיני כנגד 11 כפתורים, 22 מסעות מהר סיני עד הר ההר כנגד 22 גביעים, 9 מסעות מהר ההר עד ערבות מואב כנגד 9 פרחים ו- 7 מסעות של לויים כנגד 7 נרות. וראה תיאור מפורט בסוף קובץ מסעות.  

   

50) מסע אחרון אשר לא הושלם מערבות מואב לירושלים

 

הערה: אורך מסע זה בדיוק 40 מיל! המסע מתחיל במרכז המחנה של בני ישראל וממשיך לאורך ציר בית המקדש עד אמצע שער שושן.  משם הוא מקיף מימין את כל הר הבית של היום וחוזר לשער שושן. ומשם ממשיך לאורך הציר עד עין עיטם. עין עיטם נמצאת בגבול מערבי של מגרש של קדש  (ראה יחזקאל מ''ה ב'). מרכז של קדש לפי יחזקאל נמצא בפתח שער מזרחי של חצר החיצונה. זהו מרכז  הריבוע (נקודה אדומה בתוך עיגול צהוב) של 3000 על 3000 ו- 3100 על 3100 אמה, מקום אהלה של שרה בין עי ובין בית אל. (ראה תמונות הריבוע ממזרח, מצפון, ממערב, ומדרום, וכן מבט של אברהם ולוט מעי בהר הזיתים אל ערבות מואב).

 

כעת נעשה חשבון האורך (קטע זה למתמידים!): מאחר ותרומה לעתיד לבוא לפי יחזקאל תהיה 75 על 75 מיל אז מרכז המחנה נמצא 37.5 מיל מזרחה ממרכז התרומה.  משם עד עין עיטם עוד 1550 אמות או 0.775 מיל. ביחד 38.275 מיל. כל זה בכיוון מזרח-מערב. אבל אנו מודדים מרחק לאורך הציר אשר מכוון בזית 6.19745 מעלות צפונה מן המזרח ככיוון זריחת השמש בירושלים בפסח ממוצא, 13.5 יום אחרי תקופת ניסן. (זוית זאת נתונה ע''י נוסחה

      arcsin(sin(13.5/365.25x360)xsin(23.5)/cos(31.7777))=6.19745

כאן 365.25 זהו מספר ימים בשנה, 23.5 מעלות זוהי זווית נטית ציר כדור הארץ ו- 31.7777 קו רוחב של מרכז ירושלים)

לכן המרחק בין מרכז המחנה לעין עיטם שווה

 

                     38.275/cos(6.19745)=38.500003

שימו לב ל-4 אפסים אחרי 38.5 מיל! בדרכם לעין עיטם בני ישראל היו מקיפים את הר הבית על מנת לקדשו. מתוך מדידות מדויקות ביותר מתברר שהיקף חיצוני של כתלי הר הבית הוא 3036 אמות של 51 ס''מ (מאחר וכתלים של הר הבית נטויים במקצת, אורך זה חושב בגובה 730 מ מעל פני הים שהוא גובה ממוצע של שערי כניסה עקריים: שערי חולדה ושער שושן). עובי כתלים של הר הבית כפי שנמדד 9 אמות של 51 ס''מ. אם בני ישראל היו הולכים באמצע עובי הכתלים, אז היו מקיפים בדיוק 3000 אמה או 1.5 מיל. נמצא אורך המסע בדיוק 40 מיל.

 

 

נספח טכני ובו קורדינטות של כל נקודות פניה של מסעות ואורך המסע בין חניה לחניה. מסלולים מפותלים לאורך החוף או לאורך נחלים לא חד משמעיים ונתונים בתור דוגמה סבירה. לכן אין הקפדה באורך מסלולים אלה אלא עד כדי כמה עשרות מטרים.