תשובה למאמר של שגיב בתחומין כ''ח

 

 

טוביה שגיב פרסם בתחומים כ''ח מאמר "סלעים ומים לזיהוי מקום המקדש בהר הבית". במאמר זה הוא מעלה בקורת על שיטות קיימות לגבי מקום המקדש מצד גובה הסלעים בהר הבית וגובה אמת המים. שגיב גם הציג תאוריה דרומית חילופית לתיאוריה ישנה שלו. תיאוריה זאת לוקחת בחשבון את גובה הסלעים כפי שהם נמדדו ע''י חוקרים שונים במיוחד צ'רלס וורן ומעמידה את ריצפת העזרה במפלס 737.5 מ'. אנו נתייחס לביקורת של שגיב וכן לתיאוריה מחודשת שלו. אנו נראה שאין סתירה בין שיטה מרכזית (לפחות שלי ושל רב קורן) לבין גבהים של סלע.  גובה האמה מעין עיטם אשר ספקה מים לעזרה ולים של שלמה בבית ראשון נדונה בתחילת הקובץ (תשובה לשאלה ה'). מאידך אמה תחתונה אשר עוברת במפלס 737.5 מ' לא יכלה לספק מים לים של שלמה אשר היה בעזרה. גובה הים היה 5 אמות והוא עמד על גבי שוורים (גובה משוער 3 אמות). במידה ושגיב יבקש להוריד מפלס העזרה ב- 8 אמות ואף ב- 5 אמות, תווצר סתירה בין גבהים של סלע הנמדד לבין תיאוריה שלו. 

 

אציג הערות שלי על מאמר של שגיב לפי סדר.

 

א) בעמ' 471 שגיב מתייחס לדברי המשנה במסכת מידות ב' א' "רובו מן הדרום, שני מן המזרח, שלישי לו מן הצפון ומיעוטו מן המערב". שגיב מעיר שם "יתכן שהכוונה היא למרחק שבין כותלי המקדש ולבין כותלי הר הבית, ולא למרחק מכותלי העזרה לכותלי הר הבית".

תשובה: זה לא יתכן כפי שהעיר כבר רב קורן בספרו "חצרות בית ה') בעמ' 40 הערה 42**. מדוע? בית המקדש לפי המשנה היה מרובע 100 על 100 אמה. נסמן מרחקים בין כתלים של בית המקדש לבין כתלים מתאימים של הר הבית ע''י א' ב' ג' ד'. לפי משנה א' גדול מב' אשר גדול מג' אשר גדול מד'. אבל מאחר והר הבית הוא 500 על 500 אמה אז א' ועוד ג' שוה 400 וכן ב' ועוד ד' שוה 400. כלומר שני סכומים שוים. וזה לא יתכן כי א' גדול מב' וג' גדול מד'. מאותה סיבה לא יתכן שמרחקים נמדדים מרבוע אחר כגון ממזבח. מאותה סיבה גם כן לא יתכן שרובו של בית מקדש היה בדרום, חלק שני שלו היה במזרח וכו'. תחום מלבני יחידי אשר מתואר במשנה היא עזרה של 135 על 187 אמה. (הערה: מובא שם מראה מקום מספר של רב קורן עמ' 247. עמוד כזה לא קיים. צריך להיות עמ' 71. מאחר ומראה מקום מחובר לכל המשפט, הקורא מקבל רושם שרב קורן מסכים עם טענה "יתכן וכו'". ולא הוא). שירטוט של שגיב  לא מתאים לפרוש רמב''ם כי במזרח יש אצלו יותר מאשר בדרום. אומנם ר''ש (מידות ב' א') מפרש שרוב תשמיש עזרה היה בדרום וכו'. כלומר רוב שטח עזרה היה דרומה ממרכז גיאומטרי של הר הבית, שני היה מזרחה מרכז זה וכו'. אבל שרטוט של שגיב לא מתאים גם לפרוש זה כי חלק גדול ביותר של עזרה אצל שגיב נמצא דוקא במערב.

 

ב) סעיף ב' איתור מקום המקדש על פי אישתורי הפרחי.

זה היה נושא להתכתבות ביני לבין שגיב ב- 14/9/2006. אני מביא תשובה שלי בנספח. בעדות של כפו''פ ישנם ראיות דוקא לכך ששער שושן היה סמוך לשער רחמים. מקום שריפת הפרה שהוא מציין מכוון דוקא כנגד כיפת הסלע. לגבי תירוץ של רב טוקצ'ינסקי. אין לנו הוכחות היסטוריות שכל חומת העיר המזרחית מהר הבית צפונה נהרסה עד היסוד. יתכן שנשארו שרידים ואליהם התייחס כפו''פ.

 

ג) סעיף ג' מקום הפרש הרומי.

לעומת השערות שונות היכן עמד הפרש ביחס למבנים אשר בנו או לא בנו רומאים בהר הבית, ישנה עדות של תייר מבורדו:

There are two statues of Hadrian, and not far from the statues there is a perforated stone , to which the Jews come every year and anoint it, bewail themselves with groans, rend their garments, and so depart

ישנו סלע אחד מנוקב הידוע לנו וזהו הסלע עם חור בגג המערה אשר במרכז כיפת ההסלע. (הערת אגב: שגיב מלביש את מקדש בעל בך על גבי הר הבית ומכוון ציר סימטריה של מקדש בעל בך צפונה, יותר מדוייק כ- 10 מעלות מערבה מן הצפון. כיון של הציר המקדש בבעל בך היה מזרחה (יותר מדוייק כ- 14 מעלות צפונה מן המזרח בכיוון ממוצע בין זריחה בתקופת ניסן לבין זריחה בתקופת תמוז). האם ישנם עוד מקדשי ע''ז של רומאים אשר מכוונים לצפון?). 

 

ד) מיקום המקדש על פי מפלסי הסלע הטבעי.

שגיב כותב בעמ' 475 "בדרום על פי יוסף בן מתתיהו (מלחמות היהודים ו,א-ד (הערה: צריך להיות ה' ה' ב')) עלו מהר הבית לחיל 7 אמות ובכ- 3 אמות נוספות עלו מן החיל לעזרת כהנים". למען דיוק במקום 3 אמות צריך להיות 2.5 אמות כי היו שם חמש מעלות. בהמשך שגיב כותב "הר הבית בצפון היה נמוך ממפלס ההיכל ב- 9 אמות בלבד". אני מבין ש- 9 אמות זהו סכום של 6 אמות שבין עזרת כהנים ורצפת ההיכל ו- 3 אמות זהו הפרש בין עזרה לבין החיל בצפון. מניין לשגיב ודאות שהיו שם 3 אמות? פלביוס כותב (שם) "ובין ראש ארבע עשרה המעלות ובין החומה נמצא רוח עשר אמות כלו מישור. ומשם העלו מדרגות בנות חמש מעלות אל השערים. ומספר השערים מצפון ומדרום היה שמנה ארבעה בכל אחת משתי הרוחות ושני שערים לרוח מזרח וכו'". פלביוס מתאר את הכניסה לעזרה מדרום וכן ארבע עשרה מעלות וחמש מעלות הן בדרום. אין כל ודאות שהיו חמש מעלות לפני השערים בצפון. יתר על כן, לפי רמב''ם בית המוקד היה בחיל וחצי דרומי שלו היה מקודש בקדושת העזרה ע''י פתח פתוח לעזרה. משמע שאותו חלק היה בגובה של עזרה.

          בהמשך שגיב כותב:  במערב-על פי עדותו של יוסף בן מתתיהו (מלחמות ה,ה, 2; ה,א,5) במערב נראתה החומה לכל גובהה, כי לא היו שם מדרגות, והפרש המפלסים בין העזרה לבין הר הבית היה 15 אמות". לא כתוב במלחמות שבמערב נראתה החומה לכל גובהה. במלחמות ה,ה, 2 כתוב "והחומה הזאת (של עזרה) היתה גבוהה מחוץ כארבעים אמה אך המעלות (מדרום) כסו את חלקה ומבית היה גובה החומה עשרים וחמש אמה, יען אשר נשענה החומה בבנינה למקום גבוה יותר ועל כן לא נראתה בכל קומתה כי כסתה עליה הגבעה.  ומשמע ממלחמות ה,א, 5 שבצד מערב לא היו מעלות מפסיקות בין הר הבית לחומת העזרה למרחוק. אבל יכול להיות שגובה ההר היה שם שוה או קרוב למפלס העזרה. והוא היה חלק של גבעה אשר כסתה על יסודות החומה. (הערה: למסקנה זאת של שגיב לגבי גובה הר הבית במערב אין איזכור בטבלה 2 להלן והיא לא מנוצלת נגד שיטת רב קורן)

         

          כעת אני עובר לטבלה מס' 2. קודם כל גובה פסגת סלע השתיה הוא לא 743.7 מ' אלא לפחות 744.5 מ' (ביחס לגבהים של וורן בשאר מקומות) ולזה יש להוסיף עובי ריצפת ההיכל. כתבתי לשגיב על כך בהרבה הזדמנויות. לפי הבנתי אבן השתיה לא היתה סלע האם אלא אבן נפרדת אשר היתה תקועה בגומא בסלע ואשר נמצאת כעת בארגז בפינה דרום-מערבית של סלע. לכן גובה ריצפת ההיכל היה כ- 744.7 מ' (ביחס לגבהים של וורן). לפי שיטת רב קורן יתכן וחצבו בסלע והנמיכו אותו. דבר שני: מידת האמה אצל רב קורן היא 56 ס''מ ולא 57.4 ס''מ. דבר שלישי, גובה החיל הצפוני אשר נמשך גם לפי דעתי עד סוף רחבה העליונה שהיא לפי דעתי (וכן דעת ריטמאיר) מהוה גבול צפוני של הר הבית של 500 אמה, אותו גובה שוה לגובה עזרה. מפלס חיל זה על כן לפי רב קורן 741.34 ולפי חשבוני 741.64. עדיין פחות מאבן אשר בכיפת הרוחות. וכבר כתבתי לשגיב שאבן זאת איננה בליטת סלע אשר היתה מכוסה בקרקע וריצוף אלא אבן מלוטשת אשר היה לה תפקיד: יתכן שזאת אבן הטועים או מקום בו שרפו פסולי מקודשים כנגד הבירה.

בור מס' 14 (של שיק) מול פינה צפון-מערבית של רחבה עליונה. הכוונה לגוש סלע מזרחית לבור. גובה מקסימלי שלו 740.4 מ'. לפי חשבוני סלע זה נמצא מחוץ להר הבית המקודש. לפי רב קורן סלע זה נמצא מחוץ לחיל צפוני בתוך הר הבית המקודש. אבל אין לנו שום נתונים לגבי גובה הר הבית בצפון לעומת העזרה. 

בור מס' 27 (של שיק) גובה סלע 738.2. גובה קרקע בעזרת נשים לפי חשבוני כ- 736.5 מ' ולפי שיטת רב קורן כ- 735.7 מ'. אבל בור זה בין לשיטת רב קורן בין לשיטתי לא נמצא בעזרת נשים אלא  בחיל, צפונית לעזרת נשים. חיל זה מובדל מעזרת נשים ע''י חומה. אומנם חיל במזרח נמוך מעזרת נשים. אבל אין שום סיבה שחיל בצפון יהיה מפולס כמו חיל במזרח. לכן יתכן שגובה קרקע שם יותר משל עזרת נשים.

בור מס' 29 גובה סלע 741 מ' נמצא בחיל צפונה מעזרה. גובה קרקע שם לפי רב קורן כפי שכתבתי לעיל 741.34 מ' ולפי שיטתי 741.64 מ'.

בורות 2,3,4 בדרום הר הבית. גובה סלע שם 734.9 מטר. אבל גובה קרקע שם 15.5 אמות מתחת למפלס היכל שהוא כ- 744.7 מ'. על כן גובה קרקע שם לפי רב קורן 736 מ' ולפי חשבוני 736.8 מ'.

 

לא הבנתי מה שכתב שגיב שמפלס כניסה דרומית לרב קורן -30 אמות או 726 מ' לעומת גובה סלע בבור 8 שהוא 731.5 מ'. האם כונתו שמפלס בפועל של שער כפול ומשולש בקצה דרומי הוא  726 מ'? אז מה? האם לפי רב קורן פרזדור השער אמור היה  להיות אופקי?

 

עברתי על כל טבלה 2 ולא מצאתי שום בעיה.

 

ה) בהצעה חדשה שגיב העלה את העזרה למפלס של 737.5 מ'. מאחר וזהו מפלס הר הבית של היום, יש לומר שסלע שעליו עמד הארון ושעליו נשתת העולם, נעקר יותר משש אמות (ואף יותר, עד תחתית ריצפת המזרקה באל כס). אבל דבר זה לא פתר את הבעיה של אמת המים. כתוב בירושלמי מסכת יומא דף יט/א פרק ג הלכה ח "א"ר יהושע בן לוי אמת המים היתה מושכת לו מעיטם והיו רגלי שבדרום פחותין כרימונים ר"ש בר כרסנא בשם ר' אחא הים בית טבילה לכהנים הוא (דברי הימים ב ד) והים לרחצה לכהנים בו ולא כלי הוא אמת המים מושכת לו מעיטם והיו רגליו שבדרום פחותים כרמונים". וכן פסק רמב''ם הלכות ביאת המקדש פרק ה הלכה טו "הים שעשה שלמה כמקוה היה מפני שאמה של מים היתה עוברת בתוכו מעין עיטם לפיכך לא היו מימיו נפסלין בלינה כמי הכיור וממנו היו ממלאין הכיור". ברור שאם אמה היתה מחוברת לים של שלמה אז לחץ המים בה היה מתאים לגובה שפת הים. גובה זה היה 5 אמות ועוד גובה שורים- כנראה 3 אמות. שורים אלו עמדו על ריצפת העזרה. לכן אמה שבאה ממפלס של 737.5 מ' לא יכלה לעמוד בדרישה זאת. על כן שגיב יצטרך או להתעלם מירושלמי ומרמב''ם או להוריד את העזרה עוד כ- 8 אמות. ואז יצוצו אצלו סלעים בהרבה מקומות. אפשרות אחרת: שהיתה אמה נוספת אשר ספקה מים לים של שלמה וכן למקוה של כהן גדול שעל גבי שער המים. אם כך, אז ממלא מסולקת קושיה על שיטה מרכזית ממפלס אמה תחתונה. 

 

ו) למען הגינות צריך להזהיר את הקוראים התמימים של תחומין כ''ח  שלפי הצעת שגיב כתלים של הר הבית: מערבי, דרומי וגם רוב כותל מזרחי הם מעשה של הדריאנוס. דבר זה לא הוברר אף במאמר המקורי שלו בתחומין י''ד.

 

נספח לסעיף ב)

 

לכל המעוניינים בדבר הזיהוי של שער שושן ע''י כפו''פ. אורך כותל מזרחי של הר הבית מפינה דרום-מזרחית עד פינה צפונית של מגדל פינתי הוא 465 מ'. שליש אורכו 155 מ'. על כן שער שושן לפי כפו''פ צריך להיות פחות מ- 155 מ' מפינה דרום-מזרחית של הר הבית.   ישנם כמה סתירות בדברי כפו''פ עצמו.

 

א) הוא כותב  בפרק ו' שמשער שושן עד שערי רחמים מרחק כמטחווי קשת. ובפרק י''א עמ' ע''ג [מסלול ה] הוא כותב "ואל מערב המערה (המכפלה) כמטחי קשת מקום אבנר בן נר". מדדתי את  המרחק בין כניסה לקבר (תחילת  המדרגות היורדות למטה) עד פינה צפון-מערבית של בנין מערת המכפלה והוא  כ- 74 מ'. לעומת זאת המרחק ממרכז שער שושן לפי חשבוני (מול כיפת הסלע) עד מזוזה דרומית של פתח (סתום) של שער רחמים הוא 80 מ'. 

 

ב) ובתחילת פרק ו' בעניין מקום שריפת הפרה הוא כותב "עוד היום מקובל המקום ההוא והוא צפוני לקבר חולדה כמטחווי קשת שפל ממנו מעט".  לאחרונה פרופ' קאפמן זיהה שלשה פתחים של חללים תת-קרקעים באזור זה שמציין כפו''פ. חללים אלו נמצאים על קו היוצא ממרכז כיפת הסלע בניצב לכותל מזרחי של הר הבית. המרחק מקבר חולדה  נ.צ. 173281/131763.5 (אמצע של המצבה) לפתחים אלו בממוצע כ- 80 מ'. בין שנקבל זיהוי זה בין לאו, אם מקום שריפת הפרה נמצא צפונית לקבר חולדה אז הוא לא נמצא כנגד מקום שער שושן כפי שנקבע לעיל. 

 

ג) כפו''פ מקבל את הפרוש של רמב''ם לגבי "רובו בדרום וכו' (ראה פרק ו' עמ' קי''ב). לפיכך שער שושן צריך להיות בחצי צפוני של הר הבית ולא בשליש הדרומי. אומנם כפו''פ בפרק ו' עמ' קי''ז בדברו על שער שבטים, מסתפק שמא הר הבית התרחב בצפון. אלא לגבי שער רחמים הוא סובר ששלמה בנה אותו. אם כן, הר הבית המקורי מגיע עד שער רחמים. כפו''פ כותב שבזמנו יהודים היו רגילים להתפלל מול שער זה (אשר לפי תיאוריה של שגיב נמצא לא רק מחוץ להר הבית אלא מחוץ לירושלים של תקופת בית שני). נזכיר שמרחק מפינה דרום-מזרחית של הר הבית עד גבול צפוני של שער רחמים הוא 326.4 מ'.  326.4/2=163.2 מ' גדול מ- 155.

 

אציין שלפי חשבוני שער הפינה המוזכר בספר נחמיה היה 80 מ' דרומה משער שושן. מרכז שער זה לפי חשבוני נמצא 153.3 מ' מפינה דרום-מזרחית של הר הבית המורחב. יתכן ששער זה נסתם בתקופת בית שני וכפו''פ ראה את מקום השער הסתום.

 

 

טוביה שגיב הגיב על הערות שלי וכתוצאה מכך נוצרה התכתבות של כ- 10 דפים. המעונינים להגיב יכולים לפנות אל המכותבים לפי דואר אלקטרוני המופיע בתוך ההתכתבות.