המחנה בערבות מואב

 

לפניך צילום לויין של אזור ערבות מואב מ- Google-Earth. כאן חנו בני ישראל לאחרונה לפני שנכנסו לארץ (תיאור כל החניות נמצא במפה). בני ישראל באו הנה אחרי שסבבו את אדום ומואב ממזרח, עברו את נחל ארנון וחנו בהרי העברים (נקודה אדומה שמאלה למטה). משם הם נסעו צפונה אל פינת הגבול כנגד גבול צפוני של ים המלח וגבול דרומי של מחנה ישראל. שם פנו צפון-מזרחה ליהץ לאורך גבול מזרחי עתידי של ארץ ישראל העובר דרך חובה לחצר עינן (ראה מפה). יהץ זה נמצאת בקו רוחב של מרכז מחנה ישראל ליד חשבון. סיחון לא חיכה עד שבני ישראל יפנו מערבה אלא יצא מחשבון (עיר חסבון של היום) לקראתם. משם בני ישראל נסעו מערבה אל מקום המשכן.  אורך המסע  מהרי העברים עד מקום המשכן בדיוק כמהלך יום- 40 מיל, כמו כל מסעות בני ישראל (מיל שווה 2000 אמות של 51 ס''מ).

כעת נתאר את הנקודות במפת ערבות מואב.

מקום המשכן נמצא על ציר בית המקדש ועל גבול מזרחי של תרומה של 75 על 75 מיל. ציר בית המקדש זהו קו סימטריה של בית מקדש ראשון אשר עובר דרך מרכז קדש הקדשים ומכוון 6.1975 מעלות צפונה מן המזרח. משמעות קו זה מוסברת במאמר על גבולות הר הבית  (פרק 8). תרומה לפי יחזקאל (פרק מ''ח פסוק כ') היא ריבוע של 75 על 75 מיל עם מרכז בפתח שער מזרחי חיצוני של הר הבית. מרכז זה נמצא 286 אמות מזרחה ממרכז קדש הקדשים. על כן מקום המשכן נקבע באופן חד-משמעי. נקודה זאת היא בו זמנית סוכות של יעקב, דתן שבה נדון ונמכר יוסף (ראה  הסברים בתקציר סעיף ה'), גורן האטד בו נתנו כבוד מלכים ליעקב ועמק המלך שבו המליכו את אברהם (ראה הסבר בפרק ג' של המאמר).

מחנה ישראל היה כידוע 12 על 12 מיל סביב המשכן. לכן גבולות שלו נקבעו באופן חד משמעי ע''י מרכז וגודל המיל של 2000 אמה של 51 ס''מ. המופת הוא שגבול צפוני של המחנה נמצא במדויק כנגד מרכז יריחו הקדומה (תל א סולטן). מופת שני שפינה דרום-מערבית של המחנה נמצאת כמעט במדויק על שפת ים המלח. כלומר, מחנה ישראל נמצא בין ים המלח ולבין יריחו. קטע זה נקרא ירדן יריחו.

בני ישראל נסעו ממקום המשכן לכיוון ירושלים במקביל לציר בית המקדש. המרחק ממקום המשכן עד ירדן 9.12 מיל.  לכן מרכז מחנה בני ישראל עבר בירדן כמיל דרומה ממקום המשכן. הכהנים עם הארון לעומתם עמדו בירדן מול יריחו. לכן מרחק בין הארון לבין מחנה ישראל היה מיל. וזה מה שכתוב בספר יהושע ג' ד' "אך רחוק יהיה ביניכם ובינו כאלפים אמה במידה". ומניין לנו שכהנים עמדו מול יריחו ולא צפונה יותר? כי כתוב גבי כהנים "בירדן תעמדו"  (יהושע ג' ח') וכתוב בגמרא בכורות נ''ה "אין ירדן אלא מבית ירחו ולמטה". 

היכן נמצא בית פעור? כתוב בדברים ג' כ''ט "ונשב בגיא מול בית פעור".  מקום המשכן נמצא בהמשך לערוץ נחל חסבון  אשר יורד מערבה מעיר חשבון. דרכו בני ישראל ירדו לערבות מואב.  בתוך הנחל ישנה נקודה מאד מעניינת שבה שני ערוצי נחל נפגשים בזוית חדה וממשיכים משם מערבה בערוץ אחד. אולי זהו בעל פעור? וראש פעור זהו קצה הרכס בקדקד של הזווית.  היכן נמצא שיטים? כתוב (במדבר כ''ה א') "וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב". כנגד "ונשב בגיא מול בית פעור". מכאן משמע שזהו  הגיא-נחל חסבון.  ועוד כתוב במדרש רבה (במדבר כ') "ומעין שטים של זנות היה וכו' ולפי שנתקלל אותו מעין עתיד הקב"ה לייבשו שנאמר (יואל ד) ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים". כתוב בפרוש שהיה זה נחל ובו זרמו מים. והוא מכוון כנגד ציר בית המקדש שדרכו ייצאו מים מקדש הקדשים.

          היכן נמצא ראש הפסגה? בלעם יצא לקלל את ישראל מ"עיר מואב אשר על גבול ארנון אשר בקצה הגבול" (במדבר כ''ב ל''ו).  מקום ראשון שבו הוא עמד היה במות בעל סמוך לגבול. משם הלך "שדה צפים אל ראש הפסגה" (שם, כ''ג י''ד). פרש שם רש''י "ראה בלק שעתידה פרצה להפרץ בישראל משם ששם מת משה". משם בלעם ראה "אפס קצהו" (שם, י''ג) של מחנה ישראל. משם הלך אל ראש פעור כנגד מרכז מחנה ישראל ומשם ראה את "ישראל שכן לשבטיו". אולי ראש הפסגה נמצא כנגד גבול דרומי של מחנה ישראל כנגד "אפס קצהו"?  לגבי משה כתוב "ויעל משה מערבת מואב אל הר נבו ראש הפסגה אשר על פני ירחו" (דברים ל''ד א') "וימת שם משה וגו' ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור וגו'". מה קשר בין ראש פסגה לבין בית פעור? אולי ראש פסגה נמצא מול בית פעור, באותו קו אורך?   והנה מקום מקובל של הר נבו ושל פסגה אכן נמצא בערך בקו רוחב של גבול דרומי של מחנה ישראל ובקו אורך של בעל פעור שהגדרנו לעיל. בתמונה סימנו את ראש הפסגה לפי חשבוננו. אכן נקודה זאת נמצאת בגבעה קטנה. משם אפשר היה לראות את גבול דרומי של מחנה ישראל (בתמונה שלנו רואים גם את המשכן משום שעין של צופה נמצאת מעל הגבעה). מעניין שגובה קרקע בפסגה שהגדרנו הוא כ- 745 מ' מעל פני הים (לפי נתוני Google) כמו גובה אבן השתיה בהר הבית. משה בקש "אעברנה ואראה את הארץ הטבה אשר מעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון" ופרש רש''י " הר טוב-זו ירושלים, הלבנון-זה בית המקדש". וזכה משם לראות את הר הבית בגובה אופק (כמובן לא בדרך טבע בגלל הרים בינתיים ועקמומיות כדור הארץ).  אבל ראש פסגה המקובל היום ומסומן במפות נמצא כ- 850 מ' צפונה ו- 940 מ' מערבה ממקום שלנו בגובה 670 מ' ומשם רואים את כל מחנה ישראל. ואין זה מתאים למה שכתוב בתורה. נציין שמסלול  משוער של בלעם מבמות בעל עד בעל פעור, ארכו כ- 37.5 מיל, קצת פחות ממהלך אדם ביום (כי נשאר לו זמן להקריב קרבנות ולברך ישראל).

          היכן נקבר משה? מצד אחד הוא מת בראש הפסגה כנגד גבול דרומי של מחנה ישראל. מצד שני מקום זה היה "על פני ירחו", כלומר מזרחית ליריחו כנגד גבול צפוני של מחנה ישראל. מצד שלישי הוא נקבר בגי מול בית פעור אשר כנגד מרכז המחנה. זה מה שכתוב "ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה".

 

 

נספח טכני: קורדינטות של נקודות ברשת ישראל וקו אורך ורוחב

 

א)     מקום המשכן נ.צ. 210.773/135.881 רשת ישראל, 35.6400/31.8147

ב)     מרכז ירושלים נ.צ. 172.5247/131.7206, 35.236079/31.77786

ג)      הרי העברים נ.צ. 225.840/111.471, 35.7978/31.5939

ד)     פינת הגבול נ.צ.  225.741/129.900,  35.7978/31.7601 

ה)     יהץ           נ.צ.  226.893/136.020, 35.8103/31.8152

ו)       ראש הפסגה נ.צ. 219.839/129.870, 35.7355/31.7601

ז)       בעל פעור    נ.צ. 219.809/136.035,  35.7355/31.8157

ח)     במות בעל    נ.צ. 225.910/98.263,    35.7978/31.4748

ט)     גבול צפוני של מחנה ישראל קו רוחב 31.8700