איך דוד מתייחס אחרי מרים והיכן נחל בצלאל

 

 

          כתוב בסוטה י''א ע''ב "ויעש להם בתים רב ושמואל חד אמר בתי כהונה ולויה וחד אמר בתי מלכות וכו' מ''ד בתי מלכות דוד נמי ממרים קאתי דכתיב ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור וכתיב ודוד בן איש אפרתי וגו'"

וקשה, הרי יחוסו של דוד כתוב בספר רות: פרץ, חצרון, רם, עמינדב, נחשון, שלמה, בועז, עובד, ישי, דוד ואילו כלב הוא בן שלישי של חצרון ואיננו רם. ומהרש''א שם תרץ "ויש ליישב דאחד מיוצאי בני רם נשא אשה מיוצאי בני כלב ולא היה דוד ממשפחת כלב אלא מצד אם אלא שחשיבות מרים עשה זאת שנקראו אפרתים וק''ל".  ונראה לי שיחוס של דוד אחרי מרים-אפרת קשור לנחלה שלו בבית לחם אפרתה. ואותה נחלה קשורה למקום קבורת רחל שם. נביא ראיות לכך. 

          כתוב בדה''א ב' מ''ט-נ''ד "ובת כלב עכסה. אלה היו בני כלב בן חור בכור אפרתה שובל אבי קרית יערים. שלמא אבי בית לחם חרף אבי בית גדר. וכו'. בני שלמא בית לחם ונטופתי עטרות בית יואב וחצי המנחתי הצרעי. ומשפחות סופרים ישבו (קרי ישבי) יעבץ וכו'. ושם ד' ד' "ופנואל אבי גדר ועזר אבי חושה אלה בני חור בכור אפרתה אבי בית לחם". ושם ב' כ''ד "ואחר מות חצרון בכלב אפרתה ואשת חצרון אביה ותלד לו את אשחור אבי תקוע". ושם ב' י''א "ונחשון הוליד את שלמא ושלמא הוליד את בועז".

          נתבונן בפסקים הנ''ל. א) בפסוק ב' נ' כתוב שכלב הוא בן חור. רש''י שם נותן שני פרושים. פרוש אחד כלב בן חור כאילו כתוב כלב בנו חור, כלומר חור הוא בנו של כלב ושובל ושלמא וחרף הם בני חור. פרוש שני: חור היה בן לכלב והוליד בן ויקרא שמו כלב. ושובל וכו' הם בני כלב הנכד. ב) בפסוק ב' נ''א כתוב ששלמא בן חור או בן כלב נקרא אבי בית לחם, כלומר הוא נחל את בית לחם או חלק ממנה. ג) בפסוק ד' ד' כתוב שחור היה אבי בית לחם למרות שחור נהרג כמדבר כאשר התנגד לעשיית עגל (ויקרא רבה י' ג'). ד) בפסוק ב' כ''ד כתוב שחצרון מת בכלב אפרתה, כלומר נחלת כלב נקראת אפרתה. זהו שם של בית לחם וגם שם של מרים אשת כלב. ה) בנו של נחשון נקרא שלמא וכן בנו של חור (או של כלב בן חור). פסוקים אלו אומרים דרשינו.

          וזה פירושנו: חור היה צדיק גדול. ואלמלא נהרג היה נכנס לארץ ונוחל שם. וכלב ירש את נחלתו, כאילו הוא בנו. וכן למ''ד שליוצאי מצרים ולבאי הארץ נתחלקה הארץ, באי הארץ היו מחזירים את נחלתם ליוצאי מצרים כאילו הם בנים שלהם. לכן כלב נקרא בן של חור. אנו לומדים מן הפסוקים שנחלה זאת היתה בבית לחם היא אפרת. שלמא בן חור ירש נחלה זאת. אבל מה קשר בין נחלה של שלמא בן חור בבית לחם לבין שדה בועז בן שלמון (או שלמא) בבית לחם? כתוב בגמרא ב''ב צ''א ע''א "אמר רב, אלימלך ושלמון ופלוני אלמוני ואבי נעמי כולן בני נחשון בן עמינדב הן". בספר רות א' ב' משפחת אלימלך נקרא אפרתים. מאחר וגמרא בסוטה י''א מיחסת כינוי אפרתי של ישי אבי דוד אל אפרת-מרים, אז מן הסתם גם אלימלך ונעמי מתייחסים אחרי מרים. אבל יחוס אפרתי של ישי לא יכול לבוא מנעמי או אלימלך אלא מבועז בן שלמא. על כן גם שלמן אחי אלימלך מתייחס אחרי מרים. אם יחוס זה בא מצד אשה, אז נראה שנחשון בן עמינדב נשא אשה מצאצאי כלב. אותה אשה ילדה לו ארבעה בנים-אלימלך, שלמון, פלוני אלמוני ואבי נעמי. אשה זאת היתה בעלת נחלת חור בבית לחם והורישה אותה לבניה. לכן בנים אלו מתייחסים אחרי נחלה זאת.  מאחר וחור היה בן בכור של אפרת-מרים,  נחלה זאת נקראת אפרת ומתייחסת אחרי מרים. ושם בית לחם אולי מרמז על בית מלך (אם מחליפים ח' בכ'). ויש קשר בין הקרבה עצמית של רחל למען זולת (למען לאה) לבין הקרבה עצמית של מרים למען תינוקות ישראל והקרבה עצמית של חור למען כלל ישראל. לכן נחלה זאת של חור בן מרים נמצאת במקום קבר רחל.       

           מה קשר בין שלמא בן חור לבין שלמא בן נחשון? אולי לשלמא בן חור היתה בת אשר התחתנה עם נחשון וקראה לבן שלה על שם אביה שלמא? בת זאת ירשה מאביה נחלה בבית לחם  והורישה אותה לבניה. אבל בפסוק ב' נ''ד כתוב שלשלמא בן חור היו בנים: נטופתי, עטרות, בית יואב וחצי המנחתי. ואין בת יורשת את אביה כאשר ישנם בנים. והנה לפי תרגום רב יוסף פסוק זה מדבר על בני יואב בן צרויה. והרי צרויה היא אחות דוד. על כן, לא מדובר כאן על בני שלמא בן חור כפשוטם אלא על זרע שיצא משלמא בן נחשון. ועוד יתכן שנטופתי, עטרות וכו' הם ארבעה בנים של נחשון ומתייחסים אחרי שלמא בן חור דרך בתו כי בני בנים הם כבנים. 

          אפשרות אחרת היא ששלמא בן חור ושלמא בן נחשון זהו אותו איש. כיצד? נומר שלחור היתה בת אשר התחתנה עם נחשון והולידה לו ארבעה בנים, ביניהם בן שלמון-שלמא. כלב אשר קבל נחלה  בבית לחם, נתן אותה לבתו של חור. וחור נקרא אבי בית לחם משום שהוא אביה של בת אשר קבלה נחלה בבית לחם. והיא העבירה אותה לארבעה בניה, ביניהם שלמא. מאחר ובני בנים הם כבנים, שלמא זה נקרא גם כן בן חור. ונקרא גם כן אבי בית לחם כי נחל שם. ומדוע דוקא הוא נקרא אבי בית לחם ולא שאר שלשה בנים? כי משלמא יצא דוד המלך בית הלחמי. אבל לחור היו בנים ואין הבת יורשת את אביה אף בקבר כאשר יש בנים! וי''ל שאותה נחלה בבית לחם נפלה לכלב לא בתור נחלה רגילה אלא הוא נטל אותה ממרגלים כפי שכתוב בב''ב קי''ז "המרגלים יהושע וכלב נטלו חלקם". לכן לכלב היתה רשות לתת אותה במתנה גם לבתו או לבת בנו כדי שתעבור לחתן ראוי. וכן מצינו שכלב נתן שדה לעתניאל בן קנז בעבור עכסה בתו (שופטים א' י''ד).  ולא בכדי מקרא בדברי הימים הסמיך את עכסה בת כלב לתחילת יחוסם של בני חור והזכיר את מקום ישיבתו של יעבץ הוא עתניאל בן קנז (תמורה ט''ז ע''א, ספרי פרשת וזאת הברכה פיסקא שנב) בסוף יחוסם. 

          והנה ישנו קשר מדהים בין שלשת נחלות של כלב: זאת שבארץ הנגב אשר נתן לעכסה, זאת שבחברון אשר כתובה בפרוש (יהושע י''ד י''ד) וזאת שבבית לחם אפרתה אשר כתובה ברמז. ארץ הנגב היא דביר היא קרית ספר (שופטים א' ט''ו, י''א). כתוב בשפטים א' ט''ז "ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר מנגב ערד וישב את העם". חז''ל דרשו (ספרי הנ''ל) שהם הלכו ללמוד תורה אצל יעבץ הוא עתניאל בן קנז. המקור הוא בדה''א ב' נ''ה בסוף יחוס בני חור "ומשפחות סופרים ישבי יעבץ תרתעים שמעתים שוכתים המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב" (ראה סוטה י''א ע''א). בני קיני ישבו שם עד אשר שאול בא להכות את עמלק (ש''א ט''ו ו'). משמע שאותו מקום של יעבץ היה סמוך לשדה עמלקי, מנגב ערד היא עיר עמלקית. לפי חשבוננו (ראה מאמר מסעות בני ישראל) עמלק ישב במכתש רמון והוא תקף את המעפילים למחרת בואם של המרגלים כאשר הם עלו מקדש ברנע דרך נחל לוץ, בדרך שעלו המרגלים.  כעבור 38 שנה בני ישראל שוב עלו בדרך זו היא דרך האתרים להר ההר, שם מת אהרן, ושוב יצא עמלק (מלך ערד) ותקף אותם. לכן משמע שארץ הנגב סמוכה להר ההר-מקום קבורת אהרן. ויש לזהות ארץ הנגב של עתניאל בן קנז עם ארץ הנגב של יצחק (בראשית כ''ד ס''ב). שם התעברה רבקה, שם היא שאלה את שם בן נח. משמע ששם באותו זמן היתה ישיבה של שם ועבר. לכן מקום זה זכה לשם קרית ספר. ויעבץ המשיך שם את המסורת העתיקה של לימוד תורה.

          והנה שלשת הנחלות של כלב נמצאות במקום שלשה קברים: של אהרן, של אבות ושל רחל. שלשת הנקודות נמצאות על קו ישר אחד כפי שהראנו במאמר על פרשת חיי שרה! קו ישר זה ממשיך לירושלים ועובר דרך קבר דוד בקישלה סמוך למגדל דוד. והיא דרך האתרים שבא עלו המרגלים. וכלב אשר לא הלך בעצת המרגלים זכה בשלשה אתרים החשובים בדרך זאת.

          מה היה גודל של שדה בועז? אולי נוכל להעריך אותו על סמך כמות הלקט של רות? היא לקטה ביום ראשון איפה שעורים (רות ב' י''ז) שהם ג' סאין. מהו שיעור מקסימאלי של לקט? במסכת פאה פ''ה מ''א  כתוב "הרוח שפזרה את העמרים וכו' רבן שמעון בן גמליאל אומר נותן לעניים כדי נפילה" ופרש רמב''ם –שיעור מה שזרע בה בשעת הזריעה".  (הערה: זהו שיעור גדול ביותר והוא יתכן בשנת ברכה כאשר שדה עושה כור על ארבעה קבין של זרע (פי 45) –ראה ב''מ ק''ה ע''ב דברי רבי יוחנן על פי גירסת הגר''א. וגמרא שם מתפרשת יפה על פי רמב''ם זה, אבל אין כאן מקום להאריך).  על כן רות לקטה ביום ראשון משטח של ג' בית סאה. כמה ימים היא לקטה? כתוב ברות ב' כ''ג "ותדבק בנערות בעז ללקט עד כלות קציר השערים וקציר חטים". קציר שעורים מתחיל ממחרת הבאת העומר ונמשך עד חג השבועות-שבעה שבועות, מתוכם כ-40 ימי חול. כנראה קציר חיטים נמשך אותו זמן. ביחד כ- 80 יום. אכן ברות רבה י''א על הפסוק הנ''ל כתוב "א''ר שמואל בר נחמן מתחלת קציר שעורים עד כלות קציר החטים שלשה חדשים". אומנם בתוך שלשה חדשים ישנם 77 ימי חול אבל יתכן ששמואל בר נחמן "עיגל" את תקופת הקציר למספר שלם של חדשים. אם כל יום קצרו אותו שטח של שדה אז גודל שדה של בועז היה 240 בית סאה או בדיוק שמנה בית כור. כבר הראנו במאמר על פרשת חיי שרה  שגודל שדה המכפלה היה שמנה בית כור או 600,000 אמות רבועות וכן הוא שטח של הר הבית של היום. גודל שדה מרובע בשטח זה נקרא כברת הארץ (371.8 מטר). הראנו שקבר רחל נמצא בדיוק במרחק זה מגבול דרומי של ירושלים לעתיד לבוא. גבול דרומי של ירושלים הוא בו זמנית גבול צפוני של בית לחם. לאור התאמות אלו נראה לנו להציע ששדה של בועז היה רבוע בגודל של כברת הארץ ונמשך מקבר רחל דרומה עד גבול צפוני של בית לחם.

          מה היה שטח הנחלה בבית לחם אשר נחשון בן עמינדב קיבל מכלב? כבר הזכרנו לעיל שאלימלך ושלמן אבי בועז ופלוני אלמוני ואבי נעמי היו כולם בני נחשון בן עמינדב. נראה שלא היו בני דודים אחרים לנעמי, שאם לא כן בועז היה צריך לשאול דעתם, לאחר שפלוני אלמוני ויתר. מכאן בועז היה יורש יחידי לאביו. ונלמד משדה שלו שכן היה גודל שדה של אלימלך. וכן נעמי היתה יורשת אביה, והיה לה שדה של שמנה בית כור. נמצא שהיו שם ד' שדות בגודל של שמנה בית כור, סה''כ 32 בית כור. ויש להעמידם בתוך רבוע אחד מקבר רחל ודרומה כאשר קבר רחל נמצא באמצע רוח צפונית. שלשים ושתים בית כור ועוד בית סאה זהו שטח של 1550 על 1550 אמות, רבע משטח של ירושלים לע''ל ובערך שטח של ירושלים הקדושה כפי שהראנו במאמר על חומות נחמיה (קרוב לסוף פרק 3.6). חצי צפוני של נחלה זאת היה כלול בתוך גבולות ירושלים לע''ל.

          מתוך חשבון זה נוכל להבין פשר של שם משונה "חצי המנחות" ו"חצי המנחתי" אשר כתובים בדה''א ב' נ''ב ונ''ד. בפסוק נ''ב כתוב: " ויהיו בנים לשובל אבי קרית יערים הראה חצי המנחות". לפי רש''י הראה אינו שם של בן שובל אלא שם תואר, דהיינו מושל, וחצי המנחות זהו שם מדינה או עיר. מאחר ובקרית יערים היה מונח ארון הברית,  נתן לקרוא לה מקום מנוחה (כמו "בית מנוחה לארון ברית ה'" בדה''א כ''ח ב'). ומדוע חצי מנוחה? כי חצי קרית יערים היה שייך לבנימין וחצי ליהודה. על כן שובל קיבל חצי העיר. בפסוק נ''ד כתוב "בני שלמא בית לחם ונטופתי עטרות בית יואב וחצי המנחתי הצרעי". כבר הזכרנו לעיל שלפי תרגום רב יוסף נטופתי, עטרות וכו' אינם שמות בני שלמא אלא שמות תואר. לכן נראה שחצי המנחתי בא לרמוז על מקום מנוחת הארון בירושלים. מאחר וחצי שדה נחשון היה בתוך שטח של ירושלים העתידית של 13.5 על 13.5 מיל, שדה זה נקרא חצי מנוחה. דבר אחר: ירושלים המקודשת בתקופת בית ראשון ושני היתה כולה בנחלת יהודה, דרומית לציר בית המקדש. בנימין לא  יישב את חלק הצפוני של העיר. לכן שטח של ירושלים היה חצי ממה שאמור היה להיות. (ולעתיד לבוא אחרי שיסתם נחל קדרון, יוכפל גם בכיוון המזרח ויהפוך להר הבית של 3000 על 3000 אמה ומגרש 50 אמה סביב). על כן, כל שדה של נחשון היה כנגד ירושלים של יהודה והיא חצי מנוחה. ומהי תוספת "הצרעי"? נראה לי שאין מילה זאת נגזרת מצרעה כמו הצערתי והאשתאלי בפסוק נ''ג  אלא חילוף אותיות הצעיר. והכוונה לפסוק במיכה ה' "ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה". ועדיין קשה לפרושנו השני ששלמא בן חור הוא שלמון בן נחשון. הרי שלמון ירש רק שדה של שמנה בית כור הוא שדה בועז ולא כל שדה של 32 בית כור. וי''ל שעל ידי יבום, בועז בן שלמא קנה שדה של אלימלך. ואולי שני שדות אלו היו בצפון, בתוך שטח ירושלים העתידית. על כן חלקה זאת של 16 בית כור נקראת חצי מנוחה ביחס לכל שדה של 32 בית כור וביחס לשטח של ירושלים הקדומה.

          אחרי שבררנו היכן היו נחלות של כלב ומי ירשם, נשאלת השאלה: מדוע לא מוזכרת נחלה של אורי בן חור ובנו הצדיק בצלאל. שניהם היו מבאי הארץ. אכן מתוך החשבון בסנהדרין ס''ט ע''ב מתברר שבצלאל היה בן 13 בעת בנין המשכן וכל דור מעליו עד כלב  היה שמנה שנים ושמנה חדשים מבוגר מזה שתחתיו. בפרט אורי באותו זמן היה בן 21 שנה ו- 8 חדשים. לכן הוא הגיע לגיל ששים רק בט' באב אחרון במדבר ואז בטלה הגזירה, ואילו בצלאל לא היה בכלל הגזירה. והנה בדה''א ב' מ''ב-מ''ג כתוב "ובני כלב אחי ירחמאל מישע בכרו הוא אבי זיף ובני מרשה אבי חברון. ובני חברון וכו'". איך יתכן שלכלב היה בן בכור לפני חור? הרי אפרת-מרים התעברה מכלב כאשר הוא היה בן שמנה בדיוק ולפי גמרא (שם) זהו גיל מוקדם ביותר שגבר יכול להוליד. על כן בהכרח מישע הוא חור. אבל חור לא נכנס לארץ. לכן הפסוק במדבר על נחלת בנו אורי שהוא אבי זיף ובני מרשה ואבי חברון. וחברון עצמו הוא בצלאל בן אורי, דהיינו בצלאל נחל בחברון. וכן ראוי לו כי  הוא בנה משכן –מקום שכנה לנו''ן. לכן נחל במקום חיבור לנו''ן.

          אלמלא חטא עכן, בני ישראל היו בונים את בית המקדש מיד. ומי היה בונה? בצלאל אשר שרה בצל אל! במאמר תוכנית מערת המכפלה הראנו שבנין שמעל המערה מתוכנן כעין חצר המשכן. האם יתכן שזהו בנין של בצלאל? והוא בנה אותו כתחליף לבית המקדש?