נספח לקובץ שאלות של שגיב

 

אחרי שנערך קובץ שאלות של טוביה שגיב ותשובות עליהם ובו מ''ט מכתבים, שגיב המשיך להקשות.  התפתח דיון אשר נמשך מ-24/08/05 עד 31/08/05. להלן מכתבים מסודרים לפי נושאים ולפי סדר כרונולוגי. סה''כ ל''ג מכתבים. 

 

1) שאלת שגיב 24/08/05 17:19 על גובה סטוים ביחס לאנטוניה

 

חוזר ומקשה ממצודת אנטוניה

 

לפרופ' מיכלסון שלום

 

על פי שיטתך ושיטת רוב החוקרים  הסלע של אל עומריה הוא הסלע עליו עמדה מצודת אנטוניה. מפלס הסלע 749.2 מעל פני הים.

 

 האולמות מצד מערב ומצד צפון נצמדו לכותלי הסלע המצופים של האנטוניה

ובמדרגות ירדו מהאנטוניה לסטווים

גובה העמודים של הסטווים 25 אמה והקורות והרצפה שמעליהם 5 אמות נוספות (ראה תקרת המקדש) סה"כ 30 אמה שהם

לפי אמה בת 51 ס"מ 15.3 מטר

גובה הר הבית לשיטתך 737.2  וגובה הסטווים 752.5 מעל פני הים כלומר הסטווים גבוהים מהסלע של האנטוניה לשיטתך כ3.5 מטר והרי נאמר שירדו מהאנטוניה לסטווים אז כיצד הסלע נמוך מהסטווים ?

 

חזרה הקושיה למקומה גם לפי תרוץ ב' שהצעת.  אי אפשר להעמיד את האנטוניה באל עומריה ויש לשוב ולבדוק את האקסיומות על פיהם ביססת את שיטתך

 

 

בברכה

 

טוביה שגיב

 

2) עוד שאלה של שגיב 24/08/05 17:42

 

מוסיף ומקשה

 

פרופ' מיכלסון שים לב:

 

במלחמות ב'ט"ו 6 מתואר כדלהלן

אבל המתקוממים חששו שמא יחזור פלורוס ויתקיף ויכבוש את המקדש דרך מצודת אנטוניה .מיד טיפסו ועלו על הסטווים שקשרו אותו למצודת אנטוניה וניתקו אותם. מעשה זה שיקע את חמדת הממון של פלורוס. שכן עיניו היו נשואות לאוצר בית ה'. לפיכך חתר להגיע למצודת אנטוניה עכשיו שהסטווים היו מנותקים הפסיק את להיטותו

 

לאור החישובים בקטע הקודם הרי יוצא לשיטתך  שהסלע נמוך מהסטווים וניתן לרדת מהמצודה ישר להר הבית

אז מדוע נפסקה להיטותו כשהסטווים נותקו ? 

 

אלא אם נחזור בפשטות לדברי בן מתתיהו שסלע האנטוניה היה גבה 25 מטר ממפלס הר הבית וגובה הסטווים היה 12מטר, הרי ברור שברגע שמנתקים את הסטווים קשה לרדת 25מטר ישירות מרום הסלע של אנטוניה למפלס הר הבית

 

ושוב המסקנה האקסיומות עליהם מתבססים  אתה והחוקרים האחרים שגויות ומטעות

 

בברכה

טוביה

 

3) תשובות מיכלסון 25/08/05 8:17

 

          שגיב חשב לקלל ונמצא מברך. בודאי אפשר היה להגיע מאנטוניה להר הבית המקודש כי מפלס תחתון של אנטוניה בפינה צפון-מערבית של הר הבית המורחב של היום (מביפנים) נמצא בגובה הר הבית המקודש. ומדוע רומאים לא יכלו לכבוש משם את הר הבית המקודש? כי היתה חומה סביב הר הבית המקודש בדיוק כמו שאני טוען. והיא שעצרה את טיטוס. אבל על גבי גגות סטוים אפשר היה להגיעה להר הבית המקודש פנימה, למשל דרך סטיו מזרחי עד שער רחמים ולתוך הר הבית המקודש פנימה. והיו שם בודאי סולמות שאפשר היה בהן לרדת מגג הסטיו למטה. אבל לפי שגיב סלע השתיה הוא אנטוניה והוא גובל ממש בהר הבית המקודש. וצריך רק סולם חבלים ארוך כדי לרדת למטה. ואם משהו מפריע לך למטה אז זורקים עליו אבנים. וברור גם כן שהסלע לא היה חתוך במאונך כי רק משום שציפו אותו בשיש היה צונח כל יש אשר ינסה לעלות עליו (מלחמות ה' ה' ח') 

          לגבי גובה הסטוים. אני סובר שהוא 25 אמה כולל הגג כי גובה השערים 20 אמה והגג מתחיל מיד מגובה השערים. ופלביוס כלל עובי הגג בגובה העמודים.אבל כל זה לא שייך לעניין כי הסטוים לא היו מחוברים לקרקע של אנטוניה אלא למגדלים וחומות של אנטוניה. שגיב טוען שחומה בגובה 3 אמות הקיפה את המצודה בכל עבריה וממלא סטיוים לא יכלו להתחבר למצודה אלא לסלע. אבל הפסוק ביוונית כתוב באופן קצר ונתן לברר רק עובדה שחומה של 3 אמות היתה לפני המצודה. ומן הסתם היתה בכוון צפון ומערב, מצד התוקף.

 

 

4) שאלת שגיב מ- 26/08/05 10:23

 

לא באתי לקלל באתי לברר את האמת

 

הר הבית המורחב

 

לפי ההסבר שהצגת הרי ניתוק הסטווים ממצודת אנטוניה  גרם לרומאים להכנס לאזור הר הבית המורחב בצפון אולם הם נחסמו על ידי חומת הר הבית הצפוני המקודש

 

לפי הצעתך ניתוק הסטווים בחומה הצפונית המורחבת היא שטות, הרי הם היו צריכים להרוס את סטוו הר הבית המזרחי בקטע הצפוני שבין הר הבית המקודש להר הבית המורחב כי לאור הצעתך הרומאים חדרו למרחב שבין הר הבית המקודש להר הבית המורחב בצפון ומיד היו יכולים לעלות על הסטוו המזרחי ולחדור להר הבית המקודש ומשם הישר לעבר אוצרות המקדש

ומכיון שהיהודים  לא פעלו כך וניתקו את הסטוו הצפוני בלבד אין לנו לחזור לקריאה הפשוטה שלא היה הר הבית המורחב לא היו  שתי חומות צפוניות וכל הספור על הר הבית המקודש והר הבית המורחב הם המצאה של החוקרים הנאחזים בסלעים ומבקשים לקיים את דברי המשנה

 שהר הבית היה 500 על 500 אמה נתון המתקרב לדברי י. בן מתתיהו ועומדים חסרי אונים מול מתחם הגדול פי שתים ויותר מהאמור במקורות

 

שערים וסטווים

 

טענתך שתחתית הסטווים היתה בגובה השערים היא תפיסה המתאימה לאדריכלות מודרנית. באדריכלות של העת העתיקה וביחוד בתרבות ההלניסטית לשער יש מסגרת יש משקוף דקורטיבי ולא מסתירים אלא מבליטים אותם ראה בבית שערים ובבתי הכנסת העתיקים

ובשחזור מקדשים רומאים בדמשק בגרש ובבעל בק

ולכן הגיוני שתחתית הסתווים היתה חמש אמות מעל גובה השער.

 

 כתוב שגובה העמודים היה 25 אמה וברור שזה לא כולל  כרכוב וארכיטרב

 השפה היוונית היתה מאוד מפותחת בנושא הגדרות חלקי הבניה : עמוד זה עמוד. ארכיטרב זה ארכיטרב. וכרכוב הוא כרכוב

להגיד שהעמודים כוללים את התקרות זו הגזמה

 . הפרשנות השגויה שאתה מציג נועדה רק כדי להמשיך ולהצמד לסלעים  

 

 

 

האכסדרה בחומה המערבית של עזרת הכהנים  

 

טענת שבחומה לא היתה אכסדרה וגובה החומה היה רק 20 אמה כי לא היו שם שערים ברצוני להפנות תשומת לבך שהמשנה קובעת בניגוד לדברי י. בן מתתיהו ששני שערים היו במערב ולא היה להם שם     מידות ב'6  

ואין אלו פשפשים שהרי אין להם שם כשם שיש לשערים המצוינים קודם ואם כך אלה שערים בני 20 אמה גובה ועליהם יש משקוף וכרכוב ומן הראוי שלפניהם תהיה אכסדרה ואם כך אליעזר בן יעקב מוכיח שחומת העזרה במערב היתה גבהה

ואפשר לקבל את פשט דברי בן מתתיהו שגובה כל חומות העזרה כולל החומה המערבית היה 25 אמה ואז אגריפס לא יכול לראות את הנעשה בעזרה ובלית בררה יש להנמיך את מפלס המקדש ואי אפשר למקם את המקדש בכיפת הסלע אלא במקום אחר נמוך יותר  

וניתן להפרד מכיפת הסלע

 

נראה לי שבעזרתו של אליעזר בן יעקב קבלת שח מט

 

ושוב אני מזמין אותך לשנות את האקסיומות ולהפעיל את שיטות העבודה שלך במערכת אקסיומות חדשה

 

בברכת לשכנו תדרשו

טוביה שגיב

 

 

5) תשובת מיכלסון לטוביה 26/08/05 16:00

 

לטוביה שגיב שלום. שאלת שרומאים יכלו לעלות על הסטוו המזרחי מבחוץ. מי אמר שיהודים הרסו את הסטוים בחלק הצמוד לאנטוניה בפינה צפון-מערבית של הר הבית המורחב. אולי הם הרסו אותם במקום חיבורם להר הבית המקודש, דהיינו ליד שער רחמים ובכותל מערבי כנגד פינה צפון-מערבית של רחבה עליונה של היום. בדיוק כמו שיהודים עשו אחרי שטיטוס כבש את אנטוניה. כתוב אצל פלביוס ב' ט''ו ו' "מהרו להרוס את האולמים המחברים את הר הבית אל הבירה". כוונה להר הבית המקודש כפי שציירתי ולמקום חיבורם של סטווים להר הבית. ואם אתה מתעקש, נניח שהרסו סטוים סמוך לאנטוניה והעמידו שם שומרים כדי שרומאים לא יעלו בסולמות. ואני חושב שלא דובר כלל על כבוש של הר הבית ע''י רומאים. שאם הם יכלו לכבוש את אנטוניה אז מן הסתם יכלו להיכנס להר הבית למשל דרך שער קיפונוס. אלא היתה כאן שאלת שליטה מתמדת של משמר רומאים על הר הבית כאשר חיילים רומאים היו יוצאים מאנטוניה ומטיילים על גבי סטוים ומגיעים לסטוים של הר הבית המקודש ומשגיחים על יהודים (וכל זה בלי להיכנס לתחום האסור לנוכרים) ומרגשים את עצמם בעלי בית. ושליטה על הר הבית היתה שאלה מי שולט בעולם כמו שאנו רואים היום.

    אבל לדידך, עד כמה שאני מבין, לא היה שום כותל בין אנטוניה להר הבית המקודש לפני שיוחנן בנה אותו. ומה הפריע לרומאים לרדת מלמעלה למטה לכל אורך גבול דרומי של אנטוניה 158.7 מ' (לפי שירטוט שלך ב"הגיון") כאשר סלע שתיה אשר בולט מתחת לכיפה יורד בכיון מזרחה באופן תלול וממלא הפרש הגובה בין "אנטוניה" שלך ל"הר הבית" שלך הולך וקטן.  כבר לא לדבר על בור מס' 5 אשר נמצא בצד צפוני של "הר הבית" שלך כאשר סלע טבעי בפתח מזרחי שלו נמצא בגובה 734 מ' בין לפי עדות של קונדר בין לפי עדות של שיק בין לפי עדות של וורן. ולא תוכל לומר שהיה חושך והם לא ראו. כי  מדובר בפתח כניסה. ראה ספר של גיבסון עמ' 136-138. נזכיר שלפי חשבון שלך גובה הסלע שם צריך להיות בערך 719 מ'. ואיך אי דיוק אחד שמצאת אצל וורן פוסל את כל המדידות שלו ושל כל חוקרים האחרים כי זה לא מתאים לך. ואיך מצד שני שפע דברים שמביא פלביוס שהם לא נכונים, לא גורמים לך להטיל ספק בדברים אחרים אשר נראים נוחים לך? וכל זה נקרא חיפוש אמת?  

 

לגבי גובה סטוים. אומנם זה מקובל אצל חוקרים חילוניים לדמות בית מקדש לבתי עבודה זרה או ארמונות של גויים. אבל אצלנו כתוב "הכל בכתב מיד ה' (דה''א כ''ח י''ט)". ואני למדתי מבית המקדש של יחזקאל שגובה הגג של סטוים היה שם בדיוק מעל גובה השערים. וגם נלמד מסטוים בעזרה אשר גובה שלהם עם עובי הגג היה 25 אמה.

לגבי כותל מערבי של עזרה. טעית בדבר משנה כי דעה שהיו שם שערים במערב היא לא דעת רבי אליעזר בן יעקב ש"משנתו קב ונקי" אלא דעת אבא יוסי בן חנן בפרק ב' מנשה ו' (ראה ברטנורה שם). והלכה לא כמותו (ראה אצל רמב''ם הל'' בית הבחירה). ולדידו אפשר לומר שאגריפס ראה מעל שערים מערבים. וכבר למדנו ביומא שעובי הגג מעל שער מים היה כלשהו (ראה חשבון של מקוה של כהן גדול). ואפשר לתרץ שכך גם היה בשערים מערביים. ובכלל זה מצחיק שאני צריך לתרץ סיפור של פלביוס אליבא דתנא אשר פלביוס חולק עליו.

אם אתה מחפש אמת, למה שלא תקרא מאמרים שלי באתר אמת הארץ?   

          ואני הפעלתי מערכת חישובים שלי בהקשר לתאוריה שלך. והתברר דבר מעניין. לפי טענתי שילוח עליון יצא בגבול מערבי של מגרש 50 אמה אשר מתואר ביחזקאל  (זה יוצא בקו אורך  171.734 (הוא גם קו אורך של מרכז כותל מזרחי של מגדל דוד)) ועל קו ישר אשר יוצא ממרכז קדש הקדשים בניצב לכותל מערבי חיצוני (בזוית 10.5522 מעלות דרומה מן המערב). נקודה זאת של יציאת שילוח נמצאת בקו רוחב 131.58500. מתברר שזהו קו רוחב של מרכז "אל כס" עד כדי דיוק מדידה. מים כנגד מים. וגם אמה רומית שאתה חסיד שלה, משלימה את אמת חזו''א לאמת הארץ. כי קב''ה לא מקפח שכר כל בריאה אשר עוסקת בחקר המקדש ונותן להם איזה חלק באמת הכללית.

שבת שלום. ד. מיכלסון  

 

6) מכתב של שגיב אל מיכלסון בעניין שערים בכותל מערבי של עזרה 29/08/05 13:06 כדי להוכיח שגובה כותל זה היה 25 אמות ולהקשות ממבט של אגריפס.

 

לפרופ' מיכלסון שלום

מספר השערים בעזרה ומבטו של אגריפס

 

קיימת לכאורה סתירה בדברי המשנה בנושא מספר השערים וכן סתירה בין דברי המשנה ודברי בן מתתיהו

על פי מסכת שקלים פרק ו'3 היו שלשה עשר שערים

ובמסכת במידות פעם אחת כתוב שהיו שבעה שערים ,מידות א' 4

ופעם שניה 13 שערים, מידות ב6

ואילו בן מתתיהו מדבר על 10 שערים ואולי יותר

 

הדברים במשנה לא מוצגים כמחלוקת דעה אחת מול דעה שניה אלא כל תאור של שערים נמצא במקום אחר

ולפי הקשר הדברים ברצוני להציע פרשנות לסתירה  שבין המקורות

 

התאור של שבעת השערים הוא בהקשר  של פתחים לכניסה ויציאה ואילו התאור של שלשה עשר השערים הוא בהקשר של השתחוויה

גם במסכת שקלים וגם במסכת מידות

ויתכן שמתוך שלשה עשר השערים שבעה היו פתוחים ושמשו לכניסה ויציאה וששה היו שערים אטומים ושמשו בנוסף לפתוחים כמקום השתחוויה

המחלוקת בין אליעזר בן יעקב ובין אבא יוסי בן חנן היא לא על מספר השערים אלא כנגד מה היו ההשתחויות האם מול הפרצות בסורג או כנגד השערים הפתוחים והאטומים

 

אנו מכירים במקדש פתח אטום נוסף "שני פשפשין היו לו לשער הגדול ..שבדרום לא נכנס בו אדם לעולם

תמיד ג'7

עד היום יש במתחם שערים אטומים והמפורסם שבהם שער הרחמים

בכך תפתר גם הסתירה בין דברי בן מתתיהו שאומר שבמערב העזרה לא היו שערים ואילו המשנה אומרת גם במסכת שקלים וגם במסכת מידות  שהיו שני שערים במערב ולא היה להם שם

 

ושניהם צודקים היו שני שערים אבל הם היו אטומים ורק שמשו במקום השתחוויה

 

 ונחזור לעניננו אם כך היו שערים אטומים במערב וגובהם עשרים אמה ועליהם יש להוסיף משקוף וכרכוב ולפני השערהאטום מן הראוי שתהיה אכסדרה

ומכיון שהשערים הם בגובה 20 אמה סביר להניח שגובה החומה היה 25 אמה כדברי בן מתתיהו. גובה האכסדרה   המוזכרת

גם בדברי המשנה וגם בדברי בן מתתיהו אף הוא 25 אמה

ואם כך אגריפס לא יכול לראות את הנעשה בעזרה  ויש להנמיך את בית המקדש .אי אפשר למקמו בכיפת הסלע אלא במקום אחר נמוך יותר.

 

 

 

סיכום

 נפתרה מחלוקת בין תנאים נפתרה סתירה בן בן מתתיהו ובין דברי המשנה

 ואליעזר בן יעקב נתן לנו כלים לאיתור מקום המקדש   

 

פרופ' מיכלסון אתה מוזמן להשתמש בכלים אלו

 

בברכה  

 טוביה שגיב

 

7) תשובת מיכלסון 29/08/05 17:02

 

          לטוביה שגיב שלום. רעיון מעניין. אבל אף אחד מראשונים ואחרונים לא חשב כמוך. אני לא אומר שאין לך זכות לפרש כך, אלא שאין עלי חובה לקבל פרוש שלך. ואני שמעתי לגבי שני שערים מערביים פרוש שהכוונה לשני פשפשים שהיו בפינות דרום-מערבית וצפון-מזרחית של בית המקדש אשר דרכם התקדשה עזרה מאחורי בית הכפורת. ובאשר לשני שערים נוספים בצפון ובדרום, במפה

http://truthofland.co.il/hebrew/images/templemountcom.gif 

סימנתי (בצבע כחול) 4 שערים בדרום עזרה ו-4 בצפון. המחלוקת היא לגבי שער שלישי ממערב בצפון ובדרום. יש שם מחזוריות של 23.5 אמות בגודל לשכות וחלוקה לשערים. ויש שם מקום לארבע שערים בדרום ובצפון. ואולי פעם היו שם ואחר כך בטלו. וגם אם היו שערים סגורים בכותל מערבי, אין חובה שהיה עליהם גג או שהיה סטיו בין שערים אלו. ולמעשה זאת גמרא מפורשת ביומא ל''א ע''ב. גמרא שם שואלת לגבי מקוה של כהן גדול על גבי שער המים אשר לפי חשבון של אביי היה בנוי על שער המים בגובה 20 אמה מעל הריצפה: "והא איכה אמה תקרה ואמה מעזיבה! שערים דבית המקדש כיון דשישא נינהו במשהו עבדי להו. והא איכא משהו. כיון דלא הואי אמתא, לא חשיב לה". כלומר כתוב בפרוש שמעל השערים של עזרה לא היה גג ולא היה משקוף אלא לוח שיש פחות מאמה עובי. ומאחר ובכותל מערבי לא היו לשכות, אז עשו כל הכותל בגובה אחיד של השערים: דהיינו 20 אמה.

לגבי מספר שערים אצל פלביוס. נראה שהוא סובר שהיו 7 שערים בעזרה. והוא מוסיף עליהם שלשה שערים בעזרת נשים: אחד בדרום, אחד בצפון ואחד במזרח. אבל אפשר לפרש שהוא מונה 8 שערים בצפון ובדרום בעזרה גופה. ואחר כך מוסיף עליהם שני שערים בדרום ובצפון של עזרת נשים. ואז הוא בעצם סובר כמו רבי יוסי בן חנן. רק חסר לו שני שערים במערב. ואז נוכל לפרש שרבי יוסי בן חנן מנה שני פשפים שהזכרתי. וכן הוא מנה בתור שערים שני פשפשים אשר היו מימין ומשמאל לשער נקנור.

לכן למסקנה, אין שום ראיה שהיו שערים במערב העזרה ואם היו, שגובה כותל מערבי היה 25 אמה ולא 20 אמה.

בברכה, ד. מיכלסון

 

8) מכתב של שגיב על סלעים ואבנים 28/08/05 15:31

 

לפרופ' מיכלסון שלום

 

זיהוי סלעים ואבנים

 

המסקנה שלוורן היו בעיות בזיהוי ואבחנה בין אבנים ובין סלעים נובעת מכמה נימוקים

 

א. מפלס החנויות בקשת רובינזון זוהה על ידו כמפלס סלע והתברר שאלה אבנים, והסלע נמצא עמוק יותר

 

ב.  הסלע בשער הכפול על פי שרטוטיו נמוך בכ10 מטרים ממפלס האמיתי ולכן הם חשבו שהעמוד בשער הכפול ארוך יותר ראה בן ציון לוריא 

 

ג. אם משווים את הציורים של המשלחת של וורן בבור מס' 8 לציור שמתחת לקשת וילסון רואים שהצייר צייר טקסטורה של סלע בשני המקומות

 ואנו כבר יודעים שתחת קשת ווילסון היה  טיח של ברכת מים ולכן אולי גם בבור מס 8 זה טיח ולא סלע  

 

ולבסוף את חטאי אני מזכיר. גם אני נכשלתי בזיהוי

 מדרום לאבן הגדולה ישנה שכבת טיח בעובי של 50 ס"מ

בפעם הראשונה שנכנסתי למנהרת הכותל ,ברגע הראשון הייתי בטוח שזה סלע ולא הבנתי איך יכול להיות הרי הסלע הטבעי נמצא כ10 מטר נמוך יותר

במקום היתה תאורה פלאוראסצנטית ובכל זאת טעיתי רק לאחר עיון נוסף הבנתי שזה טיח של ברכת מים

 

קשה לזהות ולהבחין בין סלע ובין אבן ביחוד כשמדובר באבני גזית גדולות כשפני האבן המעובדים נשחקו

קשה להבחין בין סלע ובין טיח שעוביו 50 ס"מ

 

אין בדברים אלו כדי לפגוע כהוא זה בעבודתו של וורן

 

בברכה טוביה  

 

9) תשובת מיכלסון מ- 31/08/05 00:49

 

          לטוביה שגיב שלום. בדקתי טענות שלך לגבי טעיות אצל וורן.

א) אכן בספר Recovery of Jerusalem, p.100 הוא כותב ששורה תחתונה של עמוד הקשת מונחת על סלע בגובה 2345 רגל או 714.75 מ' שהוא גובה של ריצוף. אבל בעמ' 101 הוא כותב שריצוף זה מונח על גבי מילוי. בעמ' 104 הוא כותב בפרוש שהם עשו חור בתוך הריצוף וחפרו למטה 23 רגל עד אשר הגיעו לסלע. יתכן שכך הוא חשב לפני שחפר מתחת לריצוף ושכח לתקן. ויתכן שהוא ראה ששורה תחתונה של עמוד הקשת מונחת על אבן לא מסותתת וקרא לה בשם סלע להבדיל מאבן מסותתת.

ב) גובה סלע בשער הכפול שורטט על סמך אקסטרפולציה בין שתי נקודות, אחת  65 מ' מזרחית לפינה דרום-מערביית של הר הבית או 34 מ' מערבית לשער הכפול ושניה מערבית וסמוך לשער משולש. הוא בפרוש מציין היכן חפר.  זה לא נקרא טעות.

ג) לא הבנתי על איזה סלע מתחת לקשת וילסון אתה מדבר? האם אתה מתכוון לגובה 2339 רגל או 713 מ', בתחתית כותל מערבי? היתה שם בריכה? אני מצרף שירטוט של וורן  (לוח 34)

בשלב זה אני מצאתי טעות אחת (או אי דיוק) אצל וורן אשר תוקנה. לעומת מאות מדידות ובדיקות שלו אשר נמצאו נכונות. האם מבחינה סטטיסטית דבר זה מאפשר לפסול כל המדידות שלו ושל אחרים בכל הבורות בהר הבית אשר לא מתאימות לך?

בברכה, ד. מיכלסון

 

 

 

נושא: אמת מים

 

10) מכתב של שגיב לגרסברג 28/08/05 11:36

 

לאשר שלום

אמת המים

מניתוח הממצאים הארכיאולוגים המעודכנים אנו למדים שבתקופה הקדומה ההרודיאנית לא השתמשו בסיפונים כדי להתמודד עם אזורים נמוכים והעדיפו שימוש באקוודוקטים -גשרים שעליהם עברו אמות מים פתוחות רק בתקופה הרומית המאוחרת-תקופת  אדריאנוס וסוורוס

עבר ולהשתמש בישראל בסיפונים -צינורות אבן אטומים שאפשרו לפי חוק כלים שלובים לעבור באזורים נמוכים ואכן באמה העליונה אנו רואים שלב מוקדם - אומנות של קשתות שעלהם עברה אמת המים  ראה הרודיון והורקניה ובשלב מאוחר עברו לסיפון

 האקוודוקט הוא אמצעי פשוט להעברת מים באזורים נמוכים אולם הגשרים סובלים מבעיות תחזוקה

והם רגישים לפגעי מזג אויר ופגעי גורמים עוינים

 לסיפון יש יתרון שהיא מוסתר אולם היא מחייב יצירת צינורות ברמת דיוק גבהה וביצוע מושלם בשעת ההרכבה. ידע שהיה לחיילי הלגיון העשירי ואולי היה חסר למהנדסי הורדוס

אם כך לא ברור כיצד השתמשו בצינור סיפון בימי הורדוס  כדי להעביר מים לבית המקדש בלחץ של כ25 אטמוספרות

ואם תאמר שהיה אקודוקט שחצה את ירושלים מברכת חזקיהו לעבר המקדש הרי זה היה מתקן קשתות  מרהיב. שליד קשת ווילסון גובהו היה כ40 מטר מפתיע שאף אחד מכותבי העתים לא מתאר את המתקן הזה ומפתיע שלא נמצאו שרידי אומנות בירושלים  כמו שמצאו בבית לחם

אז אולי לא היה סיפון ןלא היה אקוודוקט והאמה העליונה העבירה מים רק לארמון הורדוס שהיה בסמוך לברכת חזקיהו ארמון שצרך כמויות מים גדולות לברכות ולמזרקות כפי שמתאר זאת בן מתתיהו ואילו בית המקדש ניזון מהאמה התחתונה ואם כך בית המקדש היה נמוך מכיפת הסלע

 

לעיונך

טוביה

 

11) הערת מיכלסון לשגיב 28/08/05 11:57

סליחה שאני מתערב לריב לא לי. אבל אם ריצפת ההיכל היתה בגובה 745.05 מ' לפי חשבוני ושער מים היה 17 אמות גבוה יותר או 753.17 מ' או כ- 16 מ' מעל קשת וילסון, אז לחץ מים על הסיפון היה 1.6 אטמוספר. אולי אני צריך לחדש כאן שאטמוספר זה לחץ של מים בגובה 10 מ'. ד. מיכלסון

 

12) תגובת שגיב 28/08/05 14:18

 

לפרופ' מיכלסון שלום

אכן צדקת לחץ המים 1.6 אטמוספרות

 

13) תגובת מיכלסון 28/08/05 21:47

 

אם כבר מתקנים אז אבקש לתקן את המשפט  "שליד קשת ווילסון גובהו היה כ40 מטר". לפי חשבון שלי 3 אמות מעל שער מים זהו גובה 753.72 מ'. גובה מדרך קשת וילסון כ- 738 מ'. על כן, אפילו ללא הפרשי לחץ, אמה עברה כ- 16 מ' מעל הקשת ולא 40 מ'. היום גג של מחכמה אשר צמודה לקשת וילסון נמצא בגובה כ- 750 מ'. יתכן שגם אז היו מבנים גבוהים צמודים לקשת וילסון (גשר של אז) מדרום ואמה היתה בלועה בתוך המבנים. ובהר הבית היא יכלה לעבור בתוך מבנה של סטוים ורק קטע קצר של כ- 25 מ' בין סטיו שליד כותל מערבי חיצוני לבין סטיו של כותל מערבי פנימי חייב מבנה נוסף. למשל ע''י צינור חרס ארוך.

 

14) תגובת שגיב 29/08/05 10:53

פרופ' מיכלסון

במקרה זה אני לא מקבל את הצעתך לתיקון כיון שמדובר באומנות האקודוקט החייבות לרדת עד סלע יסוד פני הריצוף ליד קשת ווילסון 720

ומפלס הקוודוקט מברכת חזקיהו  כ760

הרי 40 מטר

האומנות היו ארוכות יותר כי מפלס הסלע נמוך יותר מתחת לקשת ווילסון

 

אני מודה לך אני רואה חשיבות רבה בבקורת שלך 

אנחנו לא צריכים להסכים אבל חשוב שנוציא דבר מתוקן מתחת ידינו

בברכה

טוביה

 

15)  תשובת מיכלסון 29/08/05 12:28

 

לטוביה שגיב שלום.

לגבי גובה האמה. אם מקור מים היה בבריכת חזקיה בגובה 760 מ', לא מוכרח שאמת מים נכנסה להר הבית באותו גובה. אפשר להוריד גובה המים ע''י מפל חופשי. (כל זה לא מבטל זרם המים מלהיות מחובר למעיין). למשל, מים משער מים מגובה 23 אמה ירדו למטה בצינור ועלו לים של שלמה לגובה 8 אמות ולא הציפו אותו כי היה שם מפל חופשי מתאים.

לגבי מבנה האמה. זכותך להציע מבנה של גשר קשתות נפרד העומד על הסלע. וזכותי לסבור שהם נצלו בכל מקום מבנים קיימים כדי לחסוך עבודה וגם להסתיר את האמה מעיני אנשים. וכמובן זכותי לטעון שמים עברו בצינור לחץ אשר עומד ב- 1.6 אטמוספר. קראתי בזמנו שאמת מים מבית לחם יורדת ועולה כ- 60 מ' (תתקן אותי אם אני טועה), כלומר עמדה בלחץ של 6 אטמוס'. ואם נניח שזאת עבודה רומית, אין שום סיבה שיהודים לא הצליחו לעשות צינור שיעמוד בלחץ של 1.6 אטמוס'. כל מה שנחוץ זהו סיד חזק ואטום. וזה היה להם לפני רומאים. על כל פנים, אם אתה טוען אחרת, עליך להביא ראיות ממומחים לעניני אמות מים קדומות. לי יש עדות מפורשת של ירושלמי שמים נכנסו לרגלי שוורים בים של שלמה בלחץ של 0.4 אטומ'.

בברכה, ד. מיכלסון

 

16) עוד תשובת מיכלסון 30/08/05 13:14

 

לטוביה שגיב שלום. עיינתי היום במאמר של עמיחי מזר בספר אמות המים הקדומות בארץ ישראל. הוא כותב בעמ' 181 שצינור לחץ רומי אשר היה חלק של אמה עליונה מערבית לבית לחם, אותו צינור ירד מגובה 780 מ' לגובה 740 מ' ושוב עלה בחזרה. כלומר צינור זה עמד בלחץ של 4 אטמוס'. עוד הוא כותב למטה באותו עמוד ש"צינורות דומים ידועים החל מן התקופה ההליניסטית באסיה הקטנה". אם יוונים יכלו לעשות צינורות לחץ, אין סיבה מדוע יהודים לא יכלו. במיוחד, שלחץ היה נמוך מאד 1.6 אטמוס'. קטע נדרש של צינור היה די קצר, בערך מביתו של אגריפס לפי חשבוני (מגובה של 754 מ'), אורך כ- 400 מ'. ואם אתה לא מעריך יכולת טכנית של יהודים, לפחות היה להם כסף כדי לשכור מומחים יווניים. אבל מירושלמי אנו לומדים שכבר שלמה עשה צינור לחץ. בברכה, ד. מיכלסון

 

סוף פרק אמת מים

 

בית המקדש בשפוע של הר

 

17) מכתב של שגיב 28/08/05 13:40

 

 

לפרופ' מיכלסון שלום

 

כיפת הסלע מקום עבודה זרה

 

הרמב"ם כותב בהלכות בית הבחירה פרק ו' הלכה א'

המקדש כולו לא היה במישור אלא במעלה ההר והדבר די תמוה הרי הוא היה בהר הבית וראה שכיפת הסלע נמצאת בפסגה אז מדוע הוא כותב במעלה ההר ולא בפסגת ההר או בראש ההר? כמו שהוא כותב בהלכות קידוש החודש פרק יח א

האם הוא ידע על שיטה הקובעת שבית המקדש לא היה בפסגה ?י

 

ברצוני להפנות תשומת לבך לדברי הירושלמי מסכת עבודה זרה פרק ג' הלכה ה'

רבי עקיבא אומר כל מקום שאתה מוצא הר גבה וגבעה נשאה ועץ רענן דע שיש שם עבודה זרה וקובעת הגמרא שלא הניחו הכנענים לא הר ולא גבעה שלא עבדו עליו ושואלת הגמרא האם לא למדנו כי דבר שיש בו רוח חיים אף על פי שאיננו אסור להדיוט אסור לגבה (וקל וחומר לדבר שאין בו רוח חיים )ואם כך בית הבחירה איכן נבנה בהר המוריה ?ועונה הגמרא על פי נביא שנאמר ויעל דוד כדבר גד אשר דיבר ביד ה'

 

ניתן להסיק מכך שאסור לבנות את בית המקדש בגבעה נישאה או בראש הר

ברור שגד הנביא לא ביטל הלכה מפורשת אלא גילה לדוד איפה בשלוחה של הר המוריה נמצא המקום שלא היתה בו עבודה זרה. בפסגה בוודאי היתה עבודה זרה כדברי ר' עקיבא אבל במעלה ההר לא היתה עבודה זרה

מסקנה: מבחינה הלכתית הפסגה של הר המוריה הוא מקום עבודה זרה ואסור להקדישו לגבה ואסור לבנות שם את בית המקדש .רק במעלה ההר ניתן

לבנות את בית המקדש וכך פסק הרמב"ם

 

בבדיקות אינפרא אדום שנערכו על ידי מסוקים סביב הר הבית התגלו מתחת לכיפת הסלע ממצאים הדומים מאד לבמת מילכום במקדש הרקולס

 בעמן שבירדן וידוע שבירושלים היתה במה לעשתורת ,מלכום וכמוש ויתכן שהסלע בכיפת הסלע הוא אכן במת עבודה זרה כפי שקבע רבי עקיבא.

 צילומי האינפרא אדום מאשרים את דברי רבי עקיבא ואסור לבנות את בית המקדש בכיפת הסלע

 

כל האמור לעיל אינו פסיקה הלכתית אלא לימוד בלבד

 

 

בברכת לשכנו תדרשו

טוביה שגיב

 

18) תשובת מיכלסון 28/08/05 23:34

 

לטוביה שגיב שלום. רמב''ם כותב בדיוק מה שכתוב במשנה במסכת מידות בפרק ב'. והוא מיד מבאר את דבריו "כשאדם נכנס משער מזרחי (דוקא מזרחי אבל כשנכנס מדרום הגבהים הם שונים!) של הר הבית מהלך עד סוף החיל בשוה ועולה מן החיל לעזרת נשים בשתים עשרה מעלות וכו'". ושוב עולה 15 מעלות מעזרת נשים לעזרת ישראל, ו- 2.5 אמות לעזרת כהנים ושש אמות להיכל. נמצא בהיכל בנוי על פסגת ההר כאשר אבן שתיה בולטת 3 אצבעות מריצפת ק''ק והיא פסגת ההר. והפרשי גבהים בהר הבית היום מתאימים לחשבון זה. גובה ריצוף ברמה עליונה כחצי מטר עד מטר מעל קרקע עזרה שהוא 741.99 מ'. גובה קרקע מזרחית לרמה כגובה קרקע עזרת נשים שהוא 736.89 מ'. גובה קרקע סמוך לכותל מזרחי צריך להיות 6 אמות של 51 ס''מ  נמוך יותר, או 733.83 מ'. במפה של וילסון מסומן שם גובה 2406 רגל (כ- 50 מ' דרומה משער רחמים) או 733.35 מ'. לגובה זה יש להוסיף הפרש קבוע של 30-40 ס''מ בין מדידות של היום לעומת של וילסון. ואז נקבל גובה הנדרש! כלומר, ישנה התאמה מושלמת בין גבהים הנדרשים וגבהים במציאות!  ומה שקשה לך, מדוע רמב''ם כותב שמקדש היה במעלה ההר ולא בפסגת ההר? כי הוא מכנה חצרות בית ה' בשם מקדש. ובהמשך הוא מתאר את אולם שהוא חלק חיצוני של בית המקדש והיכל שהוא חלק פנימי.  

לגבי איסור לבנות בית המקדש על גבעה בה עבדו ע''ז. מצד אחד משנה מפורשת שגוים לא יכולים לאסור הרים. מצד שני גמרא שואלת בית הבחירה היכן נבנה? ומתרצת-על פי הנביא. פה אני צריך לחדש לך שני דברים. אחד ידוע ואחד לא כל כך. אבן השתיה שעליה היה מונח ארון איננו חלק של סלע טבעי אלא זוהי אבן  שהיתה מתחת לראשו של יעקב והיא התחברה מאבני מזבח של יצחק. כל זה כתוב בפדר''א. ואני פרשתי יותר במאמר שלי על גבולות הר הבית http://truthofland.co.il/hebrew/paper.htm בפרק 9.1. נמצא שארון היה מונח על אבן שבודאי לא עבדו אותה. ויתכן שדי בזה. ודבר שני שיתכן שכנענים לא עבדו את הר המוריה. מדוע? כי היו לו מתחרים יותר גבהים. הר ציון המקורי בגבול מערבי של בריכת חזקיה (זהו עין עיטם או מי נפתוח) ופסגת הר הזיתים כנגדו, שניהם על ציר בית המקדש.  זה שבהר הזיתים נקרא עי וזה שבעין עיטם נקרא בית אל (של אברהם ובית אל שני של יעקב בו הוא הציב את המצבה. ראה הערה 18 במאמר שלי). והראיה שארונה היבוסי עשה גורן במקום מזבח של יצחק (127 אמות מזרחה ממרכז ק''ק) ולא ידע בקדושת המקום. ועפרון לא ידע מהי סגולה של מערת המכפלה. וכן נוצרים ביטלו את קדושת הר הבית ומוסלמים העתיקו אתה למכה. כי יש בעל הבירה אשר מכוון את הדברים כרצונו.  

ולגבי אינפרה-אדום קרא שוב מאמר שלי על פליטת חום שצילמתם.

בברכה, ד. מיכלסון 

 

19) תשובת שגיב 29/08/05 11:00

 

פרופ' מיכלסון שלום

 

קראתי ושוב קראתי את תשובתך ועדין איני מבין איך  דברי הרמב"ם מתאימים לשיטתך  הוא אומר מפורש שהמקדש היה במעלה ההר

ולא בראש ההר

מה שנאמר שעבודה זרה אינה אוסרת את ההרים עצמם מתיחס לבני אדם בלבד  אבל לגבוה כן נאסר ההר וראה בגמרא

הגמרא אומרת בפרוש שהכנענים לא השאירו גבעה או הר שלא שלא עבדו עליו .איך  אתה קובע שיש הבחנה בין הר גבה להר נמוך

גורן ארוונה זו בדיוק ההוכחה שהמקום היה גורן ולא פסגת הר שהרי בראש ההרים יש רוח חזקה מידי במעלה ההר או באוכף יש רוח נוחה להפריד את התבן מן המוץ. תשאל את בני דודנו .גורן לא מקימים בפסגת הר

וחזרה הקושיה למקומה. הן מדברי הירושלמי והן מדברי הרמב"ם שביקר במקום.ניתן ללמוד כי  אסור הלכתית לבנות את בית המקדש הכיפת הסלע

 

אני מבין את הרב קורן שחושב שאבן השתיה הוא הסלע שרואים בכיפת הסלע ולכן הוא מתאמץ לקשור ולחבר את הנתונים לכיפת הסלע

אבל אתה שמסכים איתי שאבן השתיה היתה אבן שאיננה חלק מהסלע מדוע אתה נצמד לסלע וכי כתוב

 באיזה מקום שאבן השתיה היתה  על סלע ?י

 

שוב אני מציע  לך עד הסוף ותתנתק לגמרי מן הסלע

 

בברכה טוביה

 

20) תשובת מיכלסון 29/08/05 14:35

 

לטוביה שגיב שלום.

א) על הרמב''ם כתבתי ואין לי מה להוסיף. אולי משהו מן המכותבים יוכל להסביר לי מה הבעיה.

ב) על עבודה זרה של כנענים נתתי שני הסברים ואין לי מה להוסיף.

לגבי פסגת הר אשר נעבדה. יש לי שאלה הלכתית. מהו תחום ההר אשר נאסר לבנית בית המקדש? אם נעקור את הפיסגה, האם מותר יהיה לבנות מקדש במקומה או שצריך לקדוח חור עד גובה פני הים?  או האם גם זה לא יעזור ואסור לבנות בשטח הפסגה? וכמה צריך להרחיק ממקום הפסגה. האם איסור הוא רק לגבי קדש הקדשים או גם היכל, תאים, אולם וכו'. והאם מותר שעזרה תהיה במקום הפסגה?

לי נראה שאם נעקור את הפסגה ונשים שם במקומה אבן אחרת, אז יהיה מותר לבנות שם מקדש. יש לי אפילו רעיון מי עקר את הפסגה  והיכן היא נמצאת.

שאלה מעשית אליך. האם אתה טוען שבית המקדש נבנה על שיפוע מזרחי של הר המוריה ופסגת ההר היתה מערבית לבית המקדש. כלומר שעזרה או הר הבית מערבית לבית המקדש היו יותר גבהים מריצפת ההיכל? או שמא הם העלו עפר ויצרו גבעה מלאכתית יותר גבוהה מזרחית לפסגת הר המוריה ותקעו שם אבן השתיה ובנו בית המקדש על גבעה זאת? וכל זה אתה לומד מרמב''ם ומירושלמי? 

ג) לגבי מקום אבן השתיה. במאמר שלי http://truthofland.co.il/hebrew/paper.htm בפרק 9 (ראה הערה 31 שם) הסברתי איך חשבתי קורדינטות מרכז ק''ק. תוך כדי כך קבלתי התאמה מושלמת (עד כדי 1 ס''מ) עם נקודות אחרות כגון גבול צפוני של שער רחמים, מרחק עד כותל מזרחי, אבן פינה דרום-מערבית, גבול דרומי של קשת וילסון וכן התאמה עם חתכים של סלע ועם חור בגג המערה. התברר שמרכז ק''ק נמצא בתוך גומה דוקא ולא בפסגת הסלע (ובאמת אין לסלע פסגה ברורה). מאחר וארון עמד במרכז ק''ק על אבן השתיה (בפרק 9.1 גם ישבתי את דעת רמב''ם לגבי מקום אבן השתיה), אז היא צריכה להמצא במקום הגומה. מאידך, חשבתי גובה של ריצפת קדש הקדשים מתוך רעיון "בין כתפיו" והשוואה לגובה משקוף שער הכפול לפי רעיון "טבעו בארץ שעריה" וקבלתי שגובה זה נמצא 16 ס''מ מעל שיא גובה הסלע. גובה זה התאים לגבהים טבעיים של היום בהר הבית כפי שכתבתי. ואז הצעתי רעיון שאבן שתיה היא האבן המפורסמת אשר עומדת בפינה דרום-מערבית של הסלע. מידות אבן זאת התאימו למידות הגומא ולעומקה. וגם סיפורים על אבן זאת מתאימים. חלק מן הדברים כתבתי בפרק 9.1 וחלק לא כתבתי. אם מישהו יגיד שהוא לא סומך על חשבון שלי כל עוד לא הוצאתי את האבן מן הארגז בו היא נמצאת ולא העמדתי בגומה, אז אין לי מה לעשות. 

בברכה, ד. מיכלסון 

 

21) תשובת שגיב 30/08/05 9:19

 

מזבח במעלה ההר

 

 

בהר עיבל נמצא מבנה אבן המתאים בצורתו למבנה מזבח הוא כולל כבש. כבש משני המוביל לקיר יסוד. נמצאו בו כ1000 עצמות שרופות של זכרים צעירים של בהמות טהורות .לא נמצאו במקום צלמיות, עצמות חזירים, המאפינים אתרי פולחן כנענים החוקר א. זרטל זהה את המקום כמזבח עולה ישראלי

מתקופת ההתנחלות

ברצוני להפנות תשומת לבך שהמזבח לא נמצא בראש ההר אלא במעלה ההר

הממצא הארכיאולוגי מחזק את דברי רבי עקיבא שאסור לבנות מזבח או מקדש ישראלי בראשי ההרים כי בידוע שהפסגות היו מקום עבודה זרה ובכך נפסלו לעבודת הבורא

קבלנו מתאם מענין בין דברי רבי עקיבא צילומי אינפרא אדום בירושלים והמזבח בהר עיבל

אשריך רבי עקיבא

 

בברכה

טוביה

 

22) תשובת מיכלסון 30/08/05 12:10

 

לטוביה שגיב שלום. יש לי חשבון מעניין מאד על קשר בין מזבח בהר עיבל לעין עיטם בבריכת חזקיה. לגבי מקום של מזבח על הר. למה צריך ראיה ממזבח בהר עיבל. גם מזבח בהר הבית לא היה בראש ההר אלא 127 אמות מזרחה (כוונתי לגבול מזרחי שלו) מראש ההר, ו-6 אמות נמוך יותר. וכן גורן ארוונה היבוסי היה שם. לגבי ירושלמי ההוא ורמב''ם כתבתי ואין לי מה להוסיף. במכתב ששלחתי לך ב- 29/08/05 שעה 17:36 (ריכוז סדקים) שאלת שתי שאלות. לא קבלתי תשובות עליהם. ואלו הן:

יש לי שאלה הלכתית. מהו תחום ההר אשר נאסר לבנית בית המקדש? אם נעקור את הפיסגה, האם מותר יהיה לבנות מקדש במקומה או שצריך לקדוח חור עד גובה פני הים?  או האם גם זה לא יעזור ואסור לבנות בשטח הפסגה? וכמה צריך להרחיק ממקום הפסגה. האם איסור הוא רק לגבי קדש הקדשים או גם היכל, תאים, אולם וכו'. והאם מותר שעזרה תהיה במקום הפסגה?

לי נראה שאם נעקור את הפסגה ונשים שם במקומה אבן אחרת, אז יהיה מותר לבנות שם מקדש. יש לי אפילו רעיון מי עקר את הפסגה  והיכן היא נמצאת.

 

שאלה מעשית אליך. האם אתה טוען שבית המקדש נבנה על שפוע מזרחי של הר המוריה ופסגת ההר היתה מערבית לבית המקדש. כלומר שעזרה או הר הבית מערבית לבית המקדש היו יותר גבהים מריצפת ההיכל? או שמא הם העלו עפר ויצרו גבעה מלאכתית יותר גבוהה מזרחית לפסגת הר המוריה ותקעו שם אבן השתיה ובנו בית המקדש על גבעה זאת? וכל זה אתה לומד מרמב''ם ומירושלמי? 

בברכה, ד. מיכלסון

 

23) תשובת שגיב 30/08/05 13:32

 

לרב מיכלסון שלום

 

אני לא רב ואין לי תשובות לשאלות הלכתיות

לגבי הרמב"ם יש לדעתי לקרא כך

 הרהבית היה במעלה ההר "באופן  כללי וכעת יש פרוט איך היה הדבר ממזרח למערב "

בהלכה ז' הוא חוזר ומכליל

"הלשכות הבנויות בקודש ופתוחות לחול "

 

אני לא בקי ברמב"ם אבל נראה לי שזו דרכו

כלל פרט וכלל

 

בברכה

טוביה

 

סוף הדיון על בית המקדש במעלה ההר

 

24) התקפה כללי של שגיב על שיטת מיכלסון 29/08/05 14:57

 

ריכוז הסדקים בשיטת פרופ' מיכלסון

 

למען הקוראים והמתעסקים בנושא המקדש ומיקומו ,הטובעים בים המספרים והנתונים להלן ריכוז הסדקים בשיטת פרופ' מיכלסון

 

אמת המים

אין כל עדות בשטח ובמקורות למעבר מים מברכת חזקיהו להר הבית

במציאות קיימת אמת המים התחתונה שיעדה הר הבית. לצורך הספקת המים למקדש יש להנמיך את מפלס הר הבית

 

מבטו של אגריפס

 

לאור פשט הדברים במשנה ובדברי בן מתתיהו גובה חומת העזרה במערב 25 אמה ואז אגריפס לא יכול היה לראות את הנעשה בעזרה ועל כן יש להנמיך את מפלס בית המקדש והוא לא יכול להיות בכיפת הסלע  

ביטול אמיתות הסיפור אודות מבטו של אגריפס בלתי אפשרי כיון שארוע זה הפך להיות לארוע בין לאומי שמעורבים בו מלך וקיסר

 

מצודת אנטוניה

על פשט התאורים הסלע במצודת אנטוניה היה גבה מהסטווים במערב.

גם על פי גובה הסטווים וגם על פי מבטו של החייל הרומי יוצא שגובה הסלע באל עומריה המזוהה כסלע מצודת אנטוניה נמוך יותר

הפרשנות של פרופ'   מיכלסון אין לה סימוכים בכתובים

על פי דברי בן מתתיהו היה חפיר מצפון לאנטוניה אין חפיר בצפון

הסלע של אל עומריה

 

הר הבית המקודש והר הבית המורחב

לאור הקריאה הברורה בכל התרגומים הרי הסטוו המזרחי והצפוני נפגשו בפינה ואם כך בתאור הקרבות מהאנטוניה לעזרה אין כל איזכור של חומה צפונית של  הר הבית המקודש

וספק עולה אם כל הרעיון של הר הבית המקודש והמורחב יש לו בסיס

 

מפלסים בהר הבית

עדותו החד משמעית של י. בן מתתיהו שחומת העזרה כסתה  הפרש גובה של חמש עשרה אמה בין הר הבית והעזרה  איננה אפשרית על פי השערתו של פרופ' מיכלסון

תאור המדרגות עליו הוא מסתמך קבל תרגומים שונים וקשה להסתמך עליו

 

אבן השתיה וכיפת הסלע

השערתו של פרופ מיכלסון שאבן השתיה איננה הסלע בכיפת הסלע מקובלת אולם משמעה שאין כל חובה שאבן השתיה תהיה בפסגת הסלע לא נאמר על זה דבר במקורות אולי להפך

 

איסור  הלכתי לבנות את בית המקדש בכיפת הסלע

על פי פסיקת רבי עקיבא ונתוני צילומי אינפרא אדום נראה שהסלע בכיפת הסלע הוא מקום עבודה זרה ונאסר להקדישו לעבודת הבורא ומבחינה הלכתית אסור להקים את בית המקדש בכיפת הסלע

 

לאור כל הסדקים האמורים לעייל אני חוזר ומציע לפרופ' מיכלסון לבחון מחדש את האקסיומות שבבסיס עבודתו

 

במלא הערכה לעבודתו של פרופ' מיכלסון

טוביה שגיב

 

25) תשובת מיכלסון 29/08/05 15:36

 

לא הבנתי פשר מכתב זה של טוביה שגיב. הסעיפים אמת מים, מבטו של אגריפס, מצודת אנטוניה, הר הבית מקודש ומורחב, מפלסים בהר הבית- כולם נדונו בפרוט והוצגו בתוך קובץ מסכם אשר הועבר לכולם. שתי טענות אחרונות של שגיב אשר עניתי עליהם באופן פרטי כי לא רציתי להטריח אנשים בריב לא להם, עכשיו טוביה מוצא לנכון לנגח אותי בלי להביא תשובות שלי? (לגבי אבן השתיה ראה מכתב 20 סעיף ג' ולגבי "איסור הלכתי" ראה לעיל מכתבים 17-23)

 

בברכה, ד. מיכלסון 

 

 

26) ביקורת עצמית של שגיב 29/08/05 18:03

 

לכל הקוראים והדורשים למקום המקדש

למען הסדר הטוב רצ"ב רשימת הסדקים בשיטתי

 

 

מפלס בית המקדש ובורות המים

 

לפי שיטתי מפלס הרהבית והעזרות נמצא בתחום בורות המים ועל פי תאור הבורות של וורן נראה שהבורות חצובים בסלע אם כך כיצד יתכן שהמקדש נמצא בתוך הסלע

 

כתובת לבית התקיעה להכ

כתובת זו נמצאה למרגלות הכותל בפינה הדרום מערבית ונראה שהיא נפלה ממרומי החומה ואם כך הכותל יהודי למהדרין ואיני צודק בקביעתי שהכותל הוא מעשי ידי אדריאנוס

 

מטבעות מתקופת המרד על הרחוב

מציאת המטבעות  מוכיחה שהרחוב למרגלות הכותל הוא מתקופת המרד ויתכן שנסלל על ידי אגריפס ולא על ידי אדריאנוס

וזה מנוגד לשיטתי

 

יש לי תרוצים לשאלות כבדות משקל אלו אולם רק ירידה לבורות המים ובדיקת החומר ממנו עשוים כתליו תוכיח את טענותי

או תשלול את כל עבודתי

 

בברכה

טוביה שגיב

 

לרב שטיין שלום

נראה לי כי בשלב זה אפשר לסיים את הדיון להשלים את העריכה ולהפיץ את החומר לגורמים הנוגעים בדבר

 

בתודה

טוביה שגיב

 

27) תוספת של מיכלסון לסדקים של שגיב 30/08/05 13:39

 

לטוביה שגיב שלום. אני מנדב עוד כמה פרצות (לא סדקים) בשיטה שלך.

 

א) בור מס' 8 של וורן לפי חשבון נמצא בתוך עזרה שלך. לפי שיטתך העזרה 23 אמות של 44.4 ס''מ נמוכה מאמת מים, או בערך 727 מ'  מעל פני הים. לפי וורן תחתית הבור נמצאת 14-13.3 מ' מתחת לריצפת הר הבית או בגובה 723-724 מ' מעל פני הים. אם בור חצוב אז סלע נמצא מעל מפלס העזרה. אם בור בנוי אז ריצפה שלו נמצאת מתחת העזרה. אולי חלק תחתון שלו חצוב וחלק עליון בנוי? אני מצרף ציור הבור ונתונים עליו מספר של גיבסון ויעקבסון. אולי המכותבים יצליחו להבחין בין שני החלקים.

 

ב) גובה מפתן שער כפול 726.68 מ'. מדרגות אשר עולות אליו מדרום, בנויות על מדרגות חצובות בסלע. לכן לא נתן לטעון שמפתן בזמן הורדוס היה נמוך יותר. כנ''ל בשער משולש, רק חצי מ' נמוך יותר. לפי שגיב גובה הר הבית דרומית לעזרה היה 22 אמות מתחת לגובה היכל או 16 אמות מתחת לעזרה, או 39 אמות מתחת לאמת המים, דהיינו כ- 719.7 מ' מעל פני הים. כלומר, היו יורדים 7 מ' משער כפול ומשער מפולש אל הר הבית ואילו סלע עולה שם. 

מפתן שער ברקלי בגובה 721.66, 3 מ' מעל גובה הר הבית. גם אם נקבל חשבון שלי שהר הבית דרומית לעזרה היה 9.5 אמות מתחת לעזרה בגובה 722.57 מ', עדיין זה נמוך 4 מ' ממפתן שער הכפול.  

חזק ואמץ. ד. מיכלסון

 

cistern_w8cistern_w8_pict

28) תשובת שגיב 30/08/05 15:00

 

לפרופ' מיכלסון שלום 

אני מודה לך שאתה מוסיף פרצות לסדקים

 

הציורים של בור מס 8 הם המעוררים חשש שאין זו מערה טבעית

מערת צדקיהו,המערה בכיפת הסלע  ומערות הקבורה בירושלים מאופינים בכך שהתקרה שלהם שטוחה

הדבר נובע מכך שהסלע בירושלים הוא שכבתי והשכבה העליונה קשה יותר כך שניתן להשתמש בה כתקרה אופקית לעומת זאת בור מס 8 מאופין בקשתות וקמרונות  דבר שאינו אופיני למערות בירושלים אז אולי זה משהוא אחר

 

כיון שלדעתי כל החומה הדרומית איננה מעשי הורדוס הרי שערי חולדה האמיתיים היו ממוקמים יותר מזרחה במפלס הר הבית על פי שיטתי  

לדעתי המדרון  שבפסגתו שער הכפול והמשולש הוא בסיס  גבעת החקרא שנהרסה על ידי שמעון החשמונאי  

שים לב למתלול מזרחית לשער המשולש

 

כדי לשכנע אותך שהשערים ומהלך המדרגות המרשים אינם חלק מהר הבית היהודי שים לב שרמת הביצוע של המקוואות

היא נמוכה מאד ביחס לרמת הביצוע של המדרגות  ואבני הגזית .המקוואות תקועות בשטח באופן אקראי

 

ולא ברור לי איך טבלו אנשים ונשים  ויצאו החוצה רטובים ופגשו את ההמונים שטבלו בביתם

 

המציאות הארכיאולוגית היא שמחייבת אותך לשאול שאלות אולי משהוא לא בסדר בהסברים שקבלנו בנעורינו מהמדריכים לידיעת הארץ 

 

אין לי תשובות לכל השאלות ואני לא מבקש ממך שתסכים איתי  אבל אני מבקש לתכנס לחשיבה שאיננה מוכנה לקבל שום כמובן מאליו

חשיבה שאיננה מוכנה לעגל פינות .חשיבה שמוכנה לשנות את בסיס האקסיומות ולראות את הדברים בצורה אחרת   

 

זו חשיבה יהודית שבלשון חז"ל נקראת "לדידך"כלומר המתנגד מנסה להבין את הסוגיה לשיטת האחר שאיננה מקובלת עליו  

 

בוא נחפש דרכי מחקר חדשות ולא פרצות

 

בברכה

טוביה

 

29) תשובת מיכלסון 30/08/05 21:11

 

לטוביה שגיב שלום.

א) לגבי בור מס' 8. בודאי זאת אינה מערה טבעית אלא חצובה. מאחר וזהו בור הגדול ביותר בהר הבית והתקרה שלו קרובה לפני שטח הר הבית, אז גג שטוח לכל שטח הבור היה קורס תחת משקל של רבבות בני ישראל העוברים בעזרה. לכן עשו גג קמור וחלק עליון שלו עשוי מאבנים שטוחות (כך כתב וילסון) ובזמן חציבה השאירו מסלע עמודים בעלי צורה גסה ולא אחידה.

 

ב) לגבי כותל דרומי אשר בנה הדריאנוס. הרי אתה מודה (לא לי כי אני סובר שמנשה בנה את הפינה) שהורדוס בנה תוספת מתפר הידוע ודרומה אשר מתאימה למידות סטיו מלכותי. פינה דרום-מזרחית של הר הבית השתמרה מסלע ועד כמעט שיא גובה. כולה סגנון אחד מלמטה למעלה עד שער משולש. האם אתה סובר שהדריאנוס עקר את כל הפינה ובנה הכל מחדש או שכותל של הורדוס השתמר עד גובה נמוך (לא יותר מ- 719 מ' כדי שתוכל להעמיד שערי חולדה ברמה המתאימה לך) והדריאנוס בנה בדיוק באותו צורה של אבנים והסתיר את פתחי השערים ועשה שערים חדשים מתאימים לצורת בית המקדש. שער כפול כנגד מרכז קדש הקדשים ושער משולש כנגד שער נקנור? (וגם דאג לעשות פתחים של שער הכפול ברוחב 10 אמות של 51 ס''מ-לפי אמת יחזקאל). ואחר כך בא כובש לא ברור (כנראה פרסי) והרס בכוח אדיר את כל הכתלים של  הר הבית אשר אדריאנוס בנה בסגנון "הרודיאני". ואותו כובש הביא מכונות ובנה סוללה והרס חלק עליון של אבנים ענקיות ליד שער וורן. הרי מבחינה צבאית לא היה לכך שום תועלת. וגם מבחינה דתית-מלחמת דתות עם נוצרות, הר הבית הופקר והוזנח ע''י ביזנטים. ומה לפרסים נגד הר הבית? 

 

ג) מאחר ויש לך בעיה עם מקוואות ליד כותל דרומי, צרפתי שרטוט מספר Jerusalem Revealed, 1976, p.30 עם ביאורים שלי כפי הבנתי. אנשים היו נכנסים לירושלים בעיקר דרך שער מטרה בפינה דרום-מזרחית של העיר ליד בריכת שילוח תחתונה ודרך שער גינת ליד בריכת חזקיה בפינה צפון-מערבית של ירושלים הקדושה. אלו ואלו היו טובלים בבריכות אשר קבלו מים ממעיין והיה להם דין מעיין. מיעוט מבוטל אשר נטמאו אחרי הטבילה, טבלו סמוך לכניסה להר הבית. לשם כך היו שני מקומות נפרדים. אחד דרומית לרחוב לאורך כותל דרומי ושני בין מעלות הירדות משער הכפול למעלות העולות לשער המשולש. שני מקומות היו נבדלים מהמונים. מקום ראשון היה מרוחק מן הרחוב בכיון דרום. מקום שני היה נמוך, בין שני גרמי המדרגות. מן הסתם שניהם היו סגורים ע''י מחיצות וכסוי מלמעלה אשר לא השתמרו. אני יחדתי מקוה דרומי יותר מרוחק לנשים ושני יותר קרוב לגברים. אחרי הטבילה היו מסתפגים במגבות (אשר גם כן לא השתמרו) ולא היו יוצאים רטובים. אינני רואה כאן שום בעיה של צניעות כמו שאין בעיה של צניעות לנכנסים לשרותים ציבוריים ליד כותל מערבי.  

 

ד) אני בצעירותי לא למדתי ממדריכים לידיעת הארץ. לכן לא שטפו לי מוח עם עיר דוד בעופל. והיה לי קל לקבל מסורת של אלפי שנים שהר ציון הוא ההר המערבי ומגדל דוד הוא מגדל דוד. והתברר שמסורת זאת תואמות באופן נפלא את המקראות בספר נחמיה כפי שהראתי במאמר שלי על חומות נחמיה (האם קראת אותו?). וממלא נפתרה התעלומה של חקרא ושל אמה מעין עיטם. טוביה, זה כל כך פשוט!

בברכה, ד. מיכלסון  

southern_wall

 

 

סטיו מלכותי

 

30) מכתב של שגיב 30/08/05 8:29

לכל הצופים והמצפים

 

האורדר הרומאי ,אליעזר בן יעקב ויוסף בן מתתיהו

על פי המשנה הר הבית היה חמש מאות על חמש מאות אמה .לפי אמה בת 44 ס"מהאמה הרומית

אורך הכתלים של הר הבית היה 220 מטר

י. בן מתתיהו מעיד שהסטוו המלכותי שהורדוס בנה אורכו סטדיה אחת –185 מטר

הסטוו המלכותי נמשך מצד אחד של העמק לצד השני של העמק במציאות הכותל הדרומי אורכו כ285 מטר שהם 647 אמות רומיות.

 

יוסף בן מתתיהו מתאר שהסטוו המלכותי היה בנוי מ162 עמודים סגנון קורינטי בארבע שורות וכנראה שבכל שורה היו 41 עמודים ושני עמודים בשערים היו חסרים

קוטר העמודים ע"פ י. בן מתתיהו כדי חיבוק של 3 אנשים .עמוד בקוטר 1.54 ס"מ יוצר הקף של 4.84 מטר המתאים להקף 3 אנשים

הרווח בין העמודים על פי האורדר הקורינטי הוא 2 מודולים (מודול =קוטר העמוד בחלקו התחתון )

כלומר הרווח בין העמודים 3.08 מ'

גם בממצאים ארכיאולגים בפרויקטים שנעשו באזורנו בתקופה הרומית לא עלה המרחק בין העמודים על 3.1 מטר

גדרה המרחק בין העמודים 2.6 מטרים .בבצרה המרחק בין העמודים 3 מטרים. בבית שאן המרחק בין העמודים 2.2 מטרים וברחוב העמודים הצפוני הרווח בין העמודים 3.1 מטרים .בסבסטי המרחק בין העמודים 2.5 מטר. בפילדפיה המרחק בין העמודים 3מטרים ובפטרה המרחק בין העמודים 2.5 מטר.

(ארתור סגל ארכיטקטורה מונומנטלית בארץ ישראל ובמזרח הרומי 1995 )

נתונים אלו מתיחסים לרחובות עמודים שאין עליהם עומס רב במקרה שלנו ידוע שעל העמודים היה מערכת עמודים נוספת כך שהמבנה התנוסס לגובה של 30 מטר .עומסים אלו חייבו עמודים בעלי קוטר לא שגרתי וגם המרחק היה חייב להיות כזה שיאפשר עמידה בעומס לכן לא ניתן להרחיב את המרחק בין העמודים מעבר לשני מודלים .

לאור נתונים אלו ניתן לחשב את אורך הסטוו

41 עמודים בקוטר 1.54 = 63.14 מטר ועוד 40 מרווחים של 3.08 מטר = 123.2 סה"כ 186.34 מטר

מידה זו תואמת את דברי י.ב. מ. שאורך הסטווים היה סטדיה –185 מטר

מרחק זה באמות רומיות 186.4 *0.44 = 423.5 אמות

במערב ובמזרח היו סטווים ברוחב 30 אמה כל אחד כלומר סה"כ 483.5 אמות אם נוסיף את הכתלים במזרח ובמערב כך שעובי כל כותל 6 אמות הרי סך הכל אורך הכותל הדרומי 495.5 אמה מידה זו קרובה מאד לעדותו של אליעזר בן יעקב שאורך הכותל הדרומי 500 אמה .

אולי ניתן להבין שחמש מאות על חמש מאות אמה היא מידה חיצונית ומידת סטדיה על סטדיה היא מידת החצר הפתוחה ללא הסטווים .

דברי אליעזר בן יעקב על מידת הר הבית ,עדותו של י.ב.מ. על הסטוו המלכותי שנבנה בוודאי על ידי הורדוס והוראות הבניה של הרומאים מתאימים ותואמים באופן די מושלם .

מכל הנתונים המצוינים לעיל רק מידות המתחם ומידות הכותל הדרומי הנראים לעינינו לא מתאימות .

אורך הכותל הדרומי כ647 אמות ולא 500 אמה ככתוב .

ומכאן המסקנה :אולי המתחם הנקרא חרם אל שריף איננו הר הבית המקודש ואיננו הר הבית המורחב. הוא איננו מעשי ידי הורדוס .משהוא אחר בנה אותו .

אשמח לקבל התיחסותכם

בברכת לשכנו תדרשו

טוביה שגיב

 

31) תשובת מיכלסון 31/08/05 15:06

 

לטוביה שגיב שלום. גם אני עשיתי חשבון של סטיו מלכותי. ראה שרטוט מצורף. עיגולים ירוקים אלו עמודי סטיו. קוטר כל עמוד 4 אמות. כיצד? לפי פלביוס בקדמוניות ט''ו הקף עמוד היה תפיסת שלשה אנשים. אדם עם ידים פרושות לצדדים תופס 4 אמות (לכן אומרים שמקום אדם 4 אמות). לכן הקף כל עמוד 12 אמות. וכן אתה מוצא בעמודי בועז ויכין במלכים א' ו' ט''ו. הקוטר אצל חכמים היה מחושב ע''י קרוב פ''י ע''י 3. לכן הכוונה לעמוד בקוטר 4 אמות. פלביוס כותב בהמשך שאורך הבסיס  (כוונה להקף) בעל זר כפול, היה 27 רגל שהם 18 אמות. לפי זה קוטר בסיס היה 6 אמות, והוא היה בולט אמה מעבר לרוחב העמוד. בלי לדעת מהו סדר קורינטי, כוונתי מרחק בין בסיסי העמודים ל-6 אמות כמו קוטר הבסיס או מרחק בין עמודים ל- 8 אמות שהוא פעמים קוטר העמוד. מרחקים אלו מתאימים למרחקים בין עמודי תמיכה בארוות שלמה. 162 עמודים לפי דעתי מתחלקים ל- 40 שורות של 4 עמודים ובשורה מערבית בחזית המבנה היו שני עמודים נוספים במרכז סטיו אמצעי לחלק את רוחב 30 אמה שלו לשלשה מרווחים של 10 אמות. כל האמות הם אמות המקדש של 51 ס''מ. לפי זה אורך הסטיו  39 כפול 12 אמות של 51 ס''מ או 238.68 מ'. חזית מערבית של הסטיו היתה בהמשך גבול מערבי של הר הבית המקודש. גבול זה לפי חשבוני עבר 40 מ' מזרחה מכותל מערבי חיצוני. 238.7+40=278.7 מ' זהו אורך כותל דרומי למעלה. למטה (בגובה 720 מ') אורך הכותל 279.5 מ''ם. מאחר וכותל מזרחי לא מקביל לכותל מערבי, אז גבול צפוני של סטיו ארוך יותר בכ- 2 מ'. תוספת זאת מקוזזת ע''י עובי העמודים 2 אמות מכאן מכאן (אני לא מביא כאן חשבון מפורט אבל הוא קיים אצלי). אציין שטוביה שגיב זהה פליטת חום בקיר דרומי של הר הבית במרחק 40 מ' מפינה דרום-מערבית של הר הבית. פליטה זאת מסמנת כותל ניצב לכותל דרומי במקום זה. (קו זה גם מתקיים בהר הבית של היום בדמות הגבהה דרומית-מזרחית לשער מוגרבים). יתכן שהיה שם יסוד שעליו עמדה חזית של סטיו מלכותי. נציין שלפי חשבון של שגיב, אורך כותל דרומי צריך להיות 500 אמות של 44.4 ס''מ או 222 מ' ובתוספת עובי כתלים לא יותר מ- 230 מ'. על כן פליטת חום נמצאת 9 מ'  מערבה מדי. 

 

רוחב הסטיו בכיון דרום-צפון לפי פלביוס היה 105 רגל או 70 אמה אשר התחלקו ל- 20, 30, 20. במזרח רוחב הסטיו 70 אמה כולל עובי הבסיסים (3 אמות מכאן ומכאן) ובמערב המרחק הוא בין מרכז העמודים. רואים בציור ששורות ארוכות של סטיו משתלבות במבנה הקשתות של אורוות שלמה. שורה דרומית של הסטיו עמדה על גבי כותל דרומי של הר הבית המורחב ושורה צפונית עמדה על גבי כותל דרומי של הר הבית לפני תוספת דרומה מעבר לתפר.  רואים גם כן שרוחב קשת רובינסון כמעט מדוייק 30 אמה של 51 ס''מ תואם את רוחב סטיו אמצעי.  

בברכה, ד. מיכלסון

 

 

temple_king_stoa

 

32) ביקורת של שגיב 31/08/05 18:16

 

פרופ' מיכלסון שלום

 

פישוט ידים של אדם ממוצע

 

אבקשך לבדוק אצל ידידיך מה פישוט ידיהם ואני מבטיח לך שלאף אחד אין פישוט ידים של 2,04 מטר

גם חברי הסנהדרין מוזמנים לבצע בדיקה כזו

על  פי העצמות מתקופת בית שני שנמאו בחפירות בני האדם בתקופה זו היו נמוכים מאתנו ובוודאי שפשוט ידיהם לא הגיע ל2.04 מטר

 

כשחז"ל קבעו שפישוט ידים ורגלים הוא ארבע אמות התכוונו לאדם שוכב הפושט ידיו קדימה מעל לראשו ואכן אורך זה יכול להיות  ארבע אמות.

 

 אין בארכיטקטורה הרומית עמודים בקוטר של 2.04

הגזמת לגמרי .גם עמודים בקוטר של 1.5 אינן שכיחים וירושלים לא נמצאו כאלה

 

הדוגמה של עמודי יכין ובועז איננה רלונטית

עמודים אלו היו עמודי נחושת והיו כנראה חלולים וכן אין בעיה ליצרם בקוטר של 2.04 מטר אנחנו מדברים על עמודי אבן וזה לא נעשה בתקופה הרומית

 

הבאתי דוגמאות מאתרים רומאים באזורנו   והראתי באופן מובהק שהמרחק בין העמודים לא עלה על 3.1 מטר

וביחוד שהסטוו המלכותי שהיה גבוה והיו מעליו עומסים כבדים

הקוטר שהצעתי הוא הגיוני מתאים לתאורי בן מתתיהו ולמציאות הארכיאולוגית  והוא מתאים לנתוני המשנה שהר הבית היה חמש מאות על  חמש אמה בלבד

הארכיאולוגים בעלי ידע באדריכלות הרומית מודעים לבעיה זו ועומדים חסרי אונים מול ההתאמה שבין נתוני אליעזר בן יעקב, תאורי בן מתתיהו והדוגמאות מרחבי האיפריה הרומית

לעומת המציאות של הכותל הדרומי הסותרת את כל האמור לעייל

 

אז תסביר לי ידידי ר' מיכלסון מה עוד צריך כדי להעלות ספק , הרהור והתלבטות אולי הכתלים האלה אינם מעשי הורדוס

 

כדי לקיים את המסורת המקובלת שכתלים אלו הם מעשי הורדוס אתה מוכן למתוח את ידיהם של בני אדם.זה כואב , זה היה מקובל בסדום ,אבל לא במקומותינו

 

בברכה

טוביה

 

33) תשובה של מיכלסון 1/09/05 00:24

 

לטוביה שגיב שלום

 

פשוט ידים מקסימלי אצלי 184 ס''מ. אורך זרוע שלי 48 ס''מ. על כן פשוט ידים הוא 3.83 אמות. אני משער שפלביוס לא העמיד שלשה אנשים להקיף את העמוד אלא היה יודע הקף עמוד מתוך מסורת. והיה מקובל אצלם להתייחס לפריסת ידים של אדם בתור 4 אמות. כמו שמתייחסים לאורך כף רגל בתור רגל והיו מגדירים יחס בין אמה לרגל 3:2 למרות שאצל רוב בני אדם אורך כף רגל פחות מ- 2/3 של אורך הזרוע. וראה תוספות עירובין צ''ח ע''א ד''ה "והאמר" בסוף שמפרש גמרא "המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו חייב" ושכוונה שהעביר מיד שמאל ליד ימין. ואותם ארבע אמות יכולות להיות בסטנדרטים שונים, אמות גדולות ואמות קטנות כמו שמצינו בעירובין מ''ח ע''א במחלוקת של רבי מאיר ורבי יהודה. לכן אני משער שהקף עמוד היה 12 אמות וחכמים נתנו לזה סימן של הקף ג' אנשים. והיו מכוונים קוטר והקף למספר שלם של אמות כמו בים של שלמה.  וברור שקוטר העמוד לא היה 3 אמות כי אז פריסת ידים של אדם 3.14 אמות. ובמציאות פריסת ידים של אדם יותר קרובה ל-4 אמות מאשר ל-3.14. ומאחר ומצינו במקרא עמודי בועז ויכין בקוטר 4 אמות (ואמת המקדש היתה 51 ס''מ כפי שהוכחתי מאמת יחזקאל) אז מן הסתם בנו את עמודי הסטיו במידות מקראיות.

 

לגבי ארכיטקטורה רומית. יש בינינו מחלוקת עקרונית אשר נתלבנה בקובץ ראשון במכתבים 46-47. אתה סובר שבית מקדש נבנה במידות רומיות ופלביוס נקט מידות רומיות. ולכן אתה גם סובר שסטוים נבנו לפי כללי ארכיטקטורה רומית. זאת גישה מקובלת אצל חוקרים חילוניים כי היא נובעת מהשקפת עולם שלהם. אבל אצלנו השקפה זאת פסולה לחלוטין.  ואני גם הוכחתי מפלביוס גופא ממרחק להרודיון שפלביוס נקט מידת אמה של 51 ס''מ.

נחזור כעת לעמודים. אינני יודע האם עמודים בקוטר 2.04 מ' מתקבלים על הדעת, אבל הקף בסיס 27 רגל כתוב בפרוש אצל פלביוס. וזהו קוטר של 6 אמות! ואל תשכח  שמדובר בעמודים בגובה 100 רגל או 34 מ' (לפי אמות של 51 ס''מ). האם מצאו בירושלים עמודים באורך כזה ועם בסיס כזה? מה משקל העמוד? עמוד בקוטר 2.04 מ' וגובה 34 מ' שוקל 300 טון! אבל זהו מחצית משקל אבן הגדולה בכותל מערבי. (כמובן אני שולל תיאריה שלך שהדריאנוס הציב אבנים אלו בכותל מערבי). ואם בסיס העמודים 6 אמות אז סביר שמרחק ביניהם יהיה גם כן 6 אמות או 3.06 מ'. ואתה בעצמך מודה שמרחק בין העמודים יכול להיות 3.10 מ'. נמצא מרחק בין מרכז העמודים 12 אמות או 6.12 מ'. והפלא שמרחק בין עמודי הקשתות של אורוות שלמה בכיוון מזרח-מערב  בין שער משולש לשער יחיד הוא בדיוק 6.12 מ' (יש שם שש שורות ממערב למזרח ומרחק בין מרכז שורה ראשונה למרכז שורה ששית 30.6 מ' (נמדד על גבי מפה מנדטורית 1:625)). מזרחית לשער יחיד  מרחקים לא אחידים אבל ממוצע בערך כזה. וגם רוחב קשת רובינסון 30 אמות של 51 ס''מ והוא מכוון כנגד סטיו אמצעי. כל זה במקרה?  

אני לא מתכוון להמשיך ולהתווכח אתך בנושא של סטיו מלכותי. סוגיה זאת לא שייכת לשאלות ששאלת. הקוראים יחליטו האם שיחזור שלי הוא הגיוני. 

בברכה, ד. מיכלסון