סלע בולט בדרום הר הבית

 

          בתחתית קיר תומך, דרומית לרחבה העליונה של הר הבית נראה סלע בולט. במפה של וורן דרך הסלע עובר קו גובה של 2419 רגל או 737.3 מ'. אזכיר שלפי חשבוני ריצפת ההיכל היתה בגובה כ- 744.7 מ' מעל פני הים (מותאם לגבהים של וורן). ריצפת העזרה היתה 6 אמות מתחתיה. לפי פלביוס ( מלחמות ה,ה,ב) מצד דרומי של הר הבית עלו לעזרה 14 ועוד 5 מעלות. לפי משנה כל מעלות היו של חצי אמה. ולפי חשבוני אמת המקדש היתה 51 ס''מ. על כן מפלס הר הבית נמצא 19/2 ועוד 6 אמות של 51 ס''מ מתחת למפלס ריצפת ההיכל. אנו מקבלים שמפלס הר הבית בדרום היה 736.79 מ'. זהו בדיוק אמה מתחת לבליטת הסלע הנ''ל. נשאלת השאלה: מה עושה הסלע הזה בשטח הר הבית?

והנה במפה של וורן  סמוך לסלע הזה ממערב נראות שלש מדרגות ענקיות קדומות. נתן לראות מדרגות אלו  בצילום ישן אשר פורסם במאמר D. Jacobson BAR , Sept.-Oct. 1999 Sacred Geometry

          לפי הצעה של Jacobson, סמוך למדרגות האלו וסמוך לסלע מצד דרום עבר סורג הדרומי. מעניין שהרווח בין המדרגות והסלע מכוון כנגד שער עליה מזרחי ברחבה העליונה. שער זה נמצא בדיוק כנגד שער מים לפי תוכנית שלי. כלומר הסלע והמדרגות שימשו מחסום טבעי בפני כניסה פנימה והפרץ במחסום זה היה במקום כניסה עיקרי לעזרה מדרום.  והנה התברר דבר מעניין: מרחק מקצה דרומי ביותר של הסלע הבולט (זהו קצה מזרחי שלו והוא בולט 40 ס''מ דרומה מקיר תומך-מדידה שלי) עד גבול דרומי של הר הבית המקודש הוא 115 אמות של 51 ס''מ (מדידה נעשת  בעזרת שתי מפות של צילום אויר. במפה אחת קבלתי 115 אמות בדיוק במפה שניה 115 אמות ועוד כ- 10 ס''מ. אי אפשר לצפות ממפת צילום אויר לדיוק גדול יותר). מה החשיבות של מרחק זה?

          נזכיר שלפי הצעה של תוספות יום טוב בפרושו על מסכת מידות, רוחב הר הבית דרומית לעזרה הוא 250 אמה וצפונית לעזרה 115 אמות (מזרחית לעזרה 213 ומערבית לה 100). התברר שהצעה זאת תואמת באופן מדוייק את המציאות בהר הבית. נציין שגם אורך פרוזדור המקורי של שער הכפול ושער משולש שוה 115 אמות (מסוף פרוזדור עד גבול דרומי של הר הבית עוד 50 אמות).

          במאמר על חומות נחמיה  (פרק 3.1) הראנו שמרכז שער קיפונוס נמצא באותו מרחק מפינה דרום-מערבית של הר הבית המקודש כמו שמרכז של שער שושן מפינה צפון-מזרחית של הר הבית (ראה מפה). מרחק זה שוה 115 אמה ועוד חצי רוחב עזרה, דהיינו 135/2 אמות. ישנה הקבלה בין שני השערים האלו. ציר בית המקדש העובר דרך מרכז שער שושן בניצב לכותל מזרחי  מהוה גבול בין יהודה ובנימין מזרחית לעזרה. ציר שער קיפונוס העובר דרך מרכז השער בניצב לכותל מערבי מהוה גבול בין יהודה ובנימין דרומית לעזרה (ראה קו אדום במפה). אבל לציר שער שושן ישנה עדיפות כי הוא משמש ציר סימטריה של העזרה. על כן ציר שער קיפונוס נעשה ציר סימטריה של עזרה דרומית "המדומה". כיצד? כאמור לפי תוי''ט רוחב הר הבית דרומית לעזרה  250 אמה. מתוכם דרומית לסורג 115 אמה. נשארו שם בדיוק 135 אמה כרוחב העזרה. זאת עזרה "המדומה". מאחר ומרכז שער קיפונוס מרוחק 135/2 ועוד 115 אמות מגבול דרומי של הר הבית, אז ציר זה חוצה את רוחב 135 אמות של עזרה "המדומה".         דבר זה היה נכון אילו הר הבית היה ריבוע מושלם. אבל מאחר והר הבית איננו ריבוע אלא כאילו ריבוע ( ראה מפה ) אז תכונה זאת של ציר הר הבית מתקיימת רק באופן "חשבוני" (הערה: ואף בפועל חשבון זה מתקיים כנגד פינה דרום-מערבית של עזרה אשר מרוחקת כ- 250 אמות מגבול דרומי של הר הבית). העזרה "המדומה" קבלה תוספת קדושה. לגוים נאסרה כניסה מהסורג צפונה. חצי  של העזרה "המדומה" צפונית לציר שער קיפונוס קיבל קדושת חיל, כלומר נאסר מדרבנן ליהודים טמאי מתים. אנו רואים שגבול דרומי של הרחבה העליונה היום תואם את מהלך הציר של שער קיפווס בתוספת 4 אמות עובי משוער של כותל החיל. 

          תאור שלנו של חיל הדרומי לכאורה לא תואם את דברי פלביוס במלחמות ה, ה, ב ש"בין ראש ארבע עשרה  המעלות ובין החומה (של עזרה) נמצא רווח עשר אמות כלו מישור. ומשם העלו מדרגות בנות חמש מעלות אל השערים (שערי עזרה)". לפי דברינו חיל בדרום היה הרבה יותר רחב. וי''ל שפלביוס קיצר בלשונו ונקט רווח מינימלי של חיל שהיה במזרח כי בשאר מקומות רווח של חיל היה משתנה. ואולי מספר זה של עשר אמות היה שגור בפי כולם כי נשנה כך במשנה. ומשנה (במסכת מידות) בפרוש דברה על הכניסה ממזרח.