הקשר בין מידות העזרה לחצר המשכן

 

 

          כתוב בפרשת תרומה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו" (שמות כ''ה ח-ט). ואור החיים הקדוש על דיבור "וכן תעשו" כתב בין השאר: "הראת לדעת כי כל מה שעשה שלמה בבית היה הלכה למשה מסיני והכל כתוב בספר גלוי לדורשי תורה ברוח הקדש וכן תמצא שכתב רש''י בפי' דברי הימים וז''ל והכל דרש שמואל מן התורה ברוה''ק כמו ששנינו הר הבית היה ה' מאות אמה על ה' מאות אמה דרש אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים וגו' יהיה חמש מאות על חמש מאות ע''כ ומן הסתם יהיה כל המעשה נרמז בתורה למבינים ברוח הקדש".

         

          והנה מידות ההיכל וקדש הקדשים קשורות למידות המשכן ע''י הכפלה: ההיכל במשכן היה 10 על 20 אמה ונעשה 20 על 40, קדש הקדשים היה 10 על 10 ונעשה 20 על 20. לפי כך היינו מצפים שחצר המשכן אשר היתה 50 על 100 תעשה במקדש 100 על 200 וחצר שלפני המשכן שהייתה 50 על 50 תהיה 100 על 100. אכן לפי יחזקאל חצר הפנימית בבית שלישי תהיה 100 על 100 אמה. וזהו פסוק מפורש "וימד את החצר ארך מאה אמה ורחב מאה אמה מרבעת והמזבח לפני הבית" (שם, מ' מ''ז). ובית המקדש שאחרי החצר הפנימית 100 על 100 אמה כפי שכתוב שם (מ''א י''ג) "ומדד את הבית ארך מאה אמה וכו'". על כן בית המקדש עם חצר הפנימית יתפסו 100 על 200 אמה –הכפלת מידות החצר במדבר. אולם מידות העזרה כפי שכתוב במסכת מידות היו משונות מאד: אורך 187 אמה ורוחב 135 אמה (מידות פרק ה' משנה א') כאשר החצר שלפני המקדש היא 135 על 76 אמה. ולא נראה כל קשר בין מידות אלו למידות חצר המשכן.

         

          במאמר זה אנו נראה קשר ברור ומופלא אשר אינו מקרי ואשר מלמד על השגחה עליונה שמעל יכולת תבונה של אדם. כפי שכתבנו במאמר על גבולות הר הבית  בפרק 8.3, בית המקדש היה מכוון לא מערב-מזרח גיאוגרפי אלא היה פונה כ- 6 מעלות צפונה מן המזרח. זווית מדויקת היא 5.971 מעלות והיא נותנת כיוון זריחת השמש בירושלים בפסח ממוצע אשר נופל 13 יום אחרי תקופת ניסן. הראנו שם שכיוון זה של בית המקדש תואם את כיוון כותל מזרחי של הר הבית ומקושר במדויק לכוון כותל מערבי של הר הבית.  

         

          כעת נתבונן בשרטוט של עזרה של בית שני. ראשית קואורדינטות נמצאת במרכז קדש הקדשים. לפי מסכת מידות משם עד חזית מזרחית של בית המקדש מרחק של 73 אמות (10 אמות מחצית ק''ק, אמת טרקסין, 40 אמות אורך ההיכל, 6 אמות כותל ההיכל, 11 אמות האולם ו-5 אמות כותל האולם). משם עד גבול מזרחי של עזרה 76 אמות (22 אמות בין אולם למזבח, 32 אמות מזבח ו- 22 אמות בין המזבח לגבול מזרחי של העזרה). אחר כך כותל מזרחי של העזרה. עובי שלו לא נתפרש אבל אנו הנחנו שכל כתלי העזרות היו 5 אמות כמו עובי כותל האולם. ואחר כך עזרת נשים 135 על 135 אמה. כל מה ששייך לבית שני משורטט בכחול. המזבח בבית שני לא עמד באמצע אלא בדרום העזרה. לפי פרוש של הרמב''ם גבול צפוני של המזבח היה בולט 7 אמות צפונה מאמצע של עזרה. על כן גבול דרומי שלו עבר 25 אמות דרומה ממרכז העזרה.

         

          בצבע אדום משורטטים דברים השייכים לבית מקדש השלישי. העמדנו את מרכז ק''ק של המקדש השלישי באותה נקודה כמו של בית מקדש השני-היא נקודת ראשית בשרטוט. במקדש השלישי יהיו שתי אמות טרקסין (ראה יחזקאל מ''א ג' "איל הפתח שתים אמות" ורש''י שם). יתר מידות יהיו כמו בבית השני. לכן ממרכז ק''ק עד חזית מזרחית של הבית יהיה מרחק 74 אמות ולא 73 אמות. חצר הפנימית אשר לפני הבית תהיה כאמור מרובעת 100 על 100 אמה.  משמע מתיאור ביחזקאל שבית המקדש יהיה משולב בתוך מערכת של שלוש חצרות  חיצוניים   אשר משולבים בהר הבית המורחב של חמש מאות על חמש מאות קנים או 3000 על 3000 אמה. הר הבית הזה יהיו משולב בעיר ירושלים  של 13.5 על 13.5 מיל והעיר משולבת בארץ ישראל אשר תהיה מחולקת לשלש עשרי רצועות מקבילות. מאחר ורצועות אלו תהינה מכוונות מזרח-מערב, גם העיר והמקדש לעתיד לבוא יהיו מכוונים מזרח-מערב מדויק. לכן שרטטנו את בית המקדש השלישי וחצר שלו בהתאם.

          מקום המזבח בבית שלישי לא מפורש ביחזקאל, רק מפורשות מידות שלו אשר יהיו כמו בבית שני. אבל ברור שמזבח לא יהיו בדרום. מדוע? דרומית למזבח היה כבש באורך 30 אמה. אם מזבח יבלוט דרומה 25 אמה מאמצע חצר הפנימית כמו בבית שני, אז כבש יבלוט 55 אמה. אבל חצי רוחב החצר הוא 50 אמה. לכן הנחנו שמזבח יהיה באמצע רוחב החצר מדרום לצפון. לגבי מרחק בין מזבח לבית המקדש, הנחנו שהמרחק לא ישתנה והוא יהיה 22 אמה.

         

          אנו רואים בשרטוט  שרוחב 135 אמות של עזרה, כאשר מטילים אותו על כיוון מזרח-מערב גיאוגרפי, שוה בערך 14 אמות. יותר מדויק:

                         135 sin 5.971 =14.043                                                    (1)

 

כלומר, 14 אמות ועוד תוספת זניחה של 2.2 ס''מ. הטל של אורך 187 אמה על אותו כיוון שוה בערך 186 אמות. יותר מדוייק

                         187 cos 5.971 = 185.985                                                (2)

 

או 186 אמות פחות מספר זניח של 0.74 ס''מ. סכום שני היטלים אלו שוה

 

                 135 sin 5.971 + 187 cos 5.971 = 200.029                              (3)

 

200 אמות ועוד תוספת זניחה של 1.5 ס''מ.

 

          משמעות הדבר היא שאורך מקסימאלי של עזרה של בית שני (וראשון) בכיוון ציר המקדש העתידי שוה 200 אמה- כפלים מאורך חצר המשכן במדבר. אומנם פרט למספרים 135 ו- 187  נתן למצוא עוד מידות רוחב ואורך כך שהטל של עזרה יהיה קרוב מאד ל- 200. אלא כאן מתקיימים שני מופתים נוספים: הטל של רוחב והטל של אורך לכיוון מזרח-מערב נותן מספרים כמעט שלמים. נניח שכיוון העזרה היה 5 מעלות והיינו בוחרים כל מיני אפשרויות של מידות רוחב של עזרה בין 100 ל- 140 וכל מיני מידות אורך העזרה בין 180 ל- 220 ומחפשים זוג אשר ייתן היטלים כמעט שלמים כמו לעיל וסכום היטלים קרוב ל- 200 כמו לעיל. מתברר שאז לא היינו מוצאים אף זוג כזה.  נבאר יותר. לכל זוג מידות אנו מחשבים הטל על ציר מזרח-מערב וסטייה שלו ממספר שלם וכן לגבי סכום היטלים אנו מחשבים מידת סטייתו מ-200 ומחברים ערכים מוחלטים של שלש סטיות. למשל, עבור מידות שלנו של 135 ו- 187 וזווית 5.971 מעלות הסטיות הם 0.043, 0.015 (סטית 185.985 מ- 186) ו- 0.029. סכום של שלש סטיות אלו 0.087. כאמור, עבור זווית 5 מעלות לא נמצאו מתחרים לתוצאה שלנו. בדקנו זוויות בטווח בין 5 מעלות ל- 7 מעלות כל 0.01 מעלה ומידות רוחב מ- 100 עד 140 ואורך מ- 180 עד 220. עבור זוויות בין 5 ל- 5.74 מעלות וזוויות מ- 6.06 עד 7 מעלות לא נמצאו מתחרים לסטייה שלנו 0.087. רק בטווח זוויות מ- 5.74 עד 6.06 הופיעו מתחרים, בממוצע 3 מתוך 1600 זוגות. מתחרים אלו "מנצלים" את העובדה שסינוס של 6 מעלות קרוב מאד ל- 1/10. לכן הגדלה והקטנה של רוחב העזרה ב- 10 משנה את הטל במספר קרוב ל- 1. כנגד זה הגדלה והקטנה של אורך העזרה באחד משנה את הטל במספר קרוב ל- 1. לכן אצל המתחרים רוחב העזרה הוא למשל 125 במקום 135 ואורך 188 במקום 187. כמובן רוחב העזרה תלוי בשיקולים נוספים, למשל שיהיה מקום לכבש אם מזבח נמצא בדרום, מקום לאכסדראות סביב כתלי העזרה. לכן לא נתן להקטין את רוחב העזרה ב- 10 או 20 אמות. נציין ששטח חצר הקדמית של עזרה בבית מקדש היה 76 על 135 או 10260 אמות רבועות, כמעט כמו שטח חצר הפנימית בבית שלישי 100 על 100 אמות. לכן זוג מידות 135 ו- 187 הוא בעצם יחיד ומיוחד. לכן אין ספק שהוא נבחר בכוונה תחילה. אבל שום כוונה לא הייתה מועילה אלמלא כיוון הבית היה קרוב ל- 6 מעלות. הדבר האחרון תלוי בקביעת לוח העברי, קו רוחב של ירושלים, זווית נטית ציר כדור הארץ 23.5 מעלות שעליהם אין שליטה לבני אנוש. 

 

          עד כאן שלשה מופתי אורך העזרה בכיוון מזרח-מערב. המופת הרביעי הוא העובדה שרוחב העזרה 135 אמות גורם לכך שחצר הפנימית לע''ל לא חורגת מתחום של עזרה ועזרת נשים. אנו רואים בשרטוט  שפינה דרום-מזרחית של חצר הפנימית שוכנת כמעט במדויק על גבול דרומי של עזרת נשים. הדבר נובע מן החשבון

 

     (74+100) sin 5.971 + 50 cos 5.971 = 67.83=67.5+0.33                      (4)

 

מאחר ורוחב העזרה היה 135 אמות וחציה 67.5 אמות, פינה הנ''ל נכנסת לכותל עזרת נשים 1/3 אמה. במאמר על גבולות הר הבית  בפרק 9.1 העלנו סברה שציר הבית הראשון עבר דרך בליטה דרומית של אבן השתיה, ציר הבית השני עבר דרך בליטה צפונית וציר הבית השלישי יעבור ביניהם. כתבנו שמרחק בין שתי הבליטות הוא רגל או 2/3 אמה. על כן נתן לומר שדוד או שלמה קדשו רצועה רוחב של 135 אמה כאשר ציר מרכזי שלה עבר דרך בליטה דרומית, 1/3 אמה דרומה מציר של בית מקדש שלישי. לכן פינה ההיא לא תחרוג מן הרצועה המקודשת. כמובן מופת זה קובע באופן חד משמעי את רוחב העזרה 135 אמות.

 

          המופת החמישי קשור בבר שורא.  במאמר על גבולות הר הבית  בפרק 9.2 הסברנו שבר שורא היה בולט מעזרה אל תוך עזרת נשים. גבול מזרחי שלו היה מכוון דרום-צפון גיאוגרפי והיה מתחיל בפינה דרום-מערבית של עזרת נשים. תחום זה היה נתמך ע''י כותל מצד מזרחי. העלנו סברה שכותל היה בעובי 4 אמות. מידה זאת תואמת את שריד הכותל אשר נמצא בשנת 1970 צפונה יותר. אך אפשר שעובי כותל זה היה חמש אמות כמו עובי כותלי העזרה. (הערה: ובאשר להתאמה עם שריד של כותל, תתכן טעות בערכת מקום הכותל עד כדי חצי מטר. ועוד יתכן שצפונית ללשכת הגזית בר שורה התקצר אמה בכיוון מערב). כעת נתבונן בשרטוט. רוחב בר שורה בצפון עזרת נשים שוה

 

                       5+135 tan 5.971 =19.12≈ 19                                              (5)

 

אמות. על כן פינה צפון-מזרחית של בר שורה מרוחקת כמעט במדויק 100 אמה מחזית מזרחית של בית מקדש שני (וראשון). מאחר ובר שורא היה קדוש בקדושת העזרה, יוצא שקדושת העזרה התפשטה 100 אמה מזרחה מחזית המקדש, כמו שיהיה בבית השלישי וכפלים ממה שהיה במשכן. במפת הר הבית  אנו רואים כיצד בר שורא משתלב בתוכנית של לשכת הגזית. לשכת הגזית תופסת רבוע של 46 על 46 אמות. בחלקה המערבי של 23 על 46 יושבת סנהדרין בחצי גורן עגולה של 71 אמות. החלק הזה הוא חול. בחלקה המערבי של 23 על 46 אמות מפייסים הכהנים. חלק זה קודש. החלק המערבי מכוון כנגד 11 אמות של עזרת ישראל, 11 אמות של עזרת כהנים ואמה של יסוד מזרחי של המזבח. אלו 23 אמות של רצועת יהודה אשר נכנסת אל תוך נחלת בנימים ועליה יושבת סנהדרין. החלק המזרחי מכוון כנגד 5 אמות עובי כותל מזרחי של עזרה  ו- 19 אמות של רוחב בר שורא. ביחד 24 אמות.  מתוכם 23 אמות של רוחב חצי לשכת הגזית ואמה עובי כותל מזרחי של לשכת הגזית.

 

          בר שורא מקיים עוד מופת- נקרא לו מופת ששי. שטחו המקודש שוה 1500 אמה כמו שטח חצר המשכן מזרחית למזבח וכמו שטח עזרת ישראל בתוך העזרה. כיצד? כפי שרואים בשרטוט בר שורא יוצר טרפז אשר בסיסים שלו 5 ו- 19 וגובה 135 אמות. שטח טרפז זה שוה 135 כפול 12. אבל במסכת יומא כתוב שחלל שער נקנור לא התקדש. ומן הסתם גם בר שורא כנגד שער נקנור לא התקדש. מאחר ורוחב בר שורא כנגד אמצע שער נקנור שוה ממוצא של 5 ו- 19 ומאחר ורוחב שער נקנור 10 אמות, אנו צריכים להחסיר משטח כללי של בר שורא 10 כפול 12. נשאר שטח מקודש של 12 כפול 125 שהוא 1500 א''ר. לפי ברייתא דמלאכת המשכן, בין מזבח למשכן היו 10 אמות והמזבח לפי רבי יוסי היה 10 אמות. נשארו שם 30 אמה בין מזבח לגבול מזרחי של חצר המשכן (אנו מניחים שמזבח של 5 על 5 אמות לפי רבי יהודה היה בגבול מזרחי של המזבח לפי שיטת רבי יוסי כך שלשתי הדעות היו 30 אמה בין המזבח לבין גבול החצר). מאחר ורוחב החצר 50 אמה, מקבלים שוב שטח 1500 אמה. עזרת ישראל הייתה ברוחב 11 אמה ואורך 135 אמה. שטחה אם כן 1485 אמה. אם נוסיף לזה שטח ג' מעלות הלויים באורך 10 אמות כנגד רוחב שער נקנור, כל מעלה ברוחב חצי אמה, נקבל 1500 אמות.

 

          המופת השביעי הוא התאמה בין המזבח של הבית השני והמזבח של הבית השלישי.  אנו רואים בשרטוט שלמרות שהמזבח של הבית השני היה בדרום והמזבח של הבית השלישי יהיה במרכז רוחב העזרה ( מדרום לצפון), פינה דרום-מערבית של שני המזבחות סמוכות אחת לשנייה. בשרטוט מוגדל אנו רואים שפינה דרום-מערבית של המזבח החדש תהיה אמה דרומה ואמה מערבה מפינה דרום-מערבית של המזבח הישן. מתוך חשבון צינורות ניקוז של נסכים ושילובם בצינורות ניקוז דם נתן לדייק שבור שיתין שאליו ירדו נסכי היין היה כנגד פינה דרום-מערבית של מזבח של בית שני. לפי חשבוננו בור זה יהיה כעת מתחת לפינה דרום-מערבית של היסוד של המזבח החדש.  הנה פרטי החשבון: פינה דרום מערבית של המזבח הבית השני הייתה 95 אמות מזרחה ו- 25 אמות דרומה ממרכז ק''ק במערת המסובבת ב- 5.971 מעלות. במערכת לא מסובבת היא נמצאת

 

                                95 cos 5.971+25 sin 5.971=97.08                            (6)

אמות מזרחה ו-

 

                           25 cos 5.971 -95 sin 5.971 = 14.98                              (7)

 

אמות דרומה ממרכז ק''ק. לעומת זאת פינה דרום-מערבית של המזבח של הבית השלישי תהיה 96 אמות מזרחה ו- 16 אמות דרומה מפינה הנ''ל.

 

כל שבעת המופתים הנ''ל תלויים בזוית נטית ציר בית המקדש 5.971 מעלות.  

 

          לפי דעתנו ישנם עוד קשרים בין מקדש למשכן אשר אינם תלויים בכיוון בית המקדש. למשל, מרחק בין מרכז ק''ק לגבול מזרחי של עזרה היה 149 אמות (73 אמות עד גבול מזרחי של המקדש ועוד 76 אמות של חצר הקדמית) ומרחק בין מרכז ק''ק במשכן לגבול מזרחי של חצר המשכן היה 75 אמות ( 5 אמות מחצית ק''ק, 20 אמות ההיכל ו- 50 אמות חצר הקמית). מספר שני הוא כמעט חצי של ראשון. נתן להפוך 75 ל- 74.5 אם נצרף את עמודי הפרוכת לאורך ק''ק ונחשב את מרכז ק''ק בהתאם. המרחק בין משכן לגבול צפוני או גבול דרומי של חצר המשכן הוא  (50-10)/2=20 אמות. מאידך המרחק בין בית המקדש לגבול צפוני של עזרה (וכן בדרום) שוה (135-100)/2=17.5 אמות. אבל לפי רמב''ם המקדש הולך ומתקצר כלפי המערב. לפי הבנתנו ביחזקאל מ''א י''ב "וארכו תשעים אמה", זהו רוחב הבית בצד מערב. לכן המרחק בין המקדש במערב לבין גבול צפוני של עזרה  22.5   אמות. המרחק הממוצע 20 אמות כמו במשכן. ישנו דמיון בין אורך החצר המשכן 100 אמה לאורך המקדש 100 אמה. מרכז ק''ק מחלק את אורך חצר המשכן ל- 75 אמות במזרח ו- 25 אמות במערב ואילו במקדש שני המספרים הם 73 ו- 27 בהתאם ובמקדש שלישי 74 ו- 26. נתן לפרש את מידות חצר המשכן כך שאורך של 100 אמה לא יכלול את עובי עמודי החצר וכך שמרחק בין כותל מערבי של המשכן לעמודי החצר במערב יהיה שוה 20 אמה לא כולל עובי הכותל. ואז מספרים 75 ו- 25 לעיל יוחלפו ב- 74 ו- 26.