היכן נמצא קברו של אהרן הכהן?

 

כתוב בפרשת חוקת (במדבר כ' כ''ב) "ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר". מכאן הר ההר היא חניה הסמוכה לקדש צין. באותה חניה מת אהרן שנאמר "ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר. ויאסף אהרן אל עמיו וכו'" (שם, כ''ג-כ''ד). היכן בדיוק? "... וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר" (שם,  כ''ט).  מקום זה נמצא בדרך האתרים שנאמר "וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וכו'" (שם, א'). מהי דרך האתרים? אונקלוס תרגם "אורח מאלליא" –דרך המרגלים. וכן פרש רש''י שם "דרך האתרים –דרך הנגב שהלכו בה המרגלים שנאמר ויעלו בנגב". לפי פרוש זה "אתרים" היינו "תרים"  אשר תרו את הארץ, ואות א' יתור הלשון. מרגלים כידוע עלו מקדש ברנע (דברים א' י''ט),  בנגב של הארץ שנאמר "וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר"  (במדבר י''ג י''ז). היכן בדיוק בנגב? כתוב (שם, כ''ב) "ויעלו בנגב ויבא עד חברון וכו'". כלומר הם עלו בדרך מקדש ברנע לחברון. מכאן הר ההר נמצא בדרום הארץ בדרך אשר עולה מקדש ברנע ומקדש צין לחברון.

 

היכן נמצאים קדש צין וקדש ברנע? מקומות אלו מוזכרים בפרשת מסעי בתיאור גבול דרומי של הארץ: "והיה לכם פאת נגב ממדבר צן על ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים המלח קדמה. ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמנה" (במדבר ל''ד ג'-ד').  רש''י פרש שם "והיה לכם פאת נגב-רוח דרומית אשר מן המזרח למערב, ממדבר צין-אשר אצל אדום מתחלת מקצוע דרומית מזרחית של ארץ תשע המטות". על כן מדבר צין נמצא בפינה דרום-מזרחית של הארץ. והרי גבול נגב מתחיל "מקצה ים המלח קדמה", כלומר בקצה דרום-מזרחי של ים המלח! אלא הגבול יורד מים המלח דרום-מערבה אל קדש צין ומשם ממשיך מערבה אל קדש ברנע (וקדש ברנע גופא נמצאת בתוך ארץ ישראל שהרי הגבול עובר מדרום לה). על כן שלש נקודות קדש צין, קדש ברנע והר ההר יוצרות משולש כאשר הר ההר נמצא בין קדש צין וקדש ברנע וצפונה מהם בדרך לחברון. מתיאור זה ברור שהר ההר לא יכול להיות בשום פנים ואופן בעבר המזרחי של הערבה, ליד פטרה. מדוע? כי פטרה נמצאת דרומה מים המלח. ואילו קדש צין וכלשכן קדש ברנע נמצאים דרום-מערבה מים המלח. על כן דרך מקדש צין וקדש ברנע לחברון עוברת בנגב מרכזי או מערבי ולא בהרי אדום בירדן. נתוח פשוט זה מבטל את האפשרות שקבר אהרן המקובל בהר הורן ( קו אורך 35.406338 קו רוחב 30.316393 גובה 1244 מ') בסביבות פטרה הוא אמיתי. 

 

אפשר להגיע לאותה מסקנה מהפסוק "ויסעו מהר הר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך" (במדבר כ''א ד'). אם הר ההר סמוך לפטרה בגבול מזרחי של אדום, אז בהכרח בני ישראל נסעו משם צפונה אל ערבות מואב, ולא דרומה למפרץ אילת. וגם לא יכלו לסובב את ארץ אדום. אבל אם הר ההר נמצא בנגב הדרומי אז בני ישראל נסעו משם דרום-מזרחה לסובב את ארץ אדום מדרום ואחר כך ממזרח. תחילת דרך זאת מוליכה למפרץ אילת והיא דרך ים סוף אשר באו בה ממדבר סיני. לכן "ותקצר דרך העם בדרך" כפי שפרש רש''י שם ""בטורח הדרך שהוקשה להם. אמרו עכשיו היינו קרובים להכנס לארץ ואנו חוזרים לאחורינו. כך חזרו אבותינו ונשתהו שלשים ושמנה שנה עד היום וכו'". נלמד מכאן שבני ישראל נסעו מהר ההר בדרך אשר באו לקדש ברנע. דבר זה שוב מוכיח שהר ההר סמוך לקדש ברנע.

 

היום מקובל לזהות קדש ברנע עם חורבה סמוכה לעין גדירת, נ.צ. 96/1004.75 (רשת ישנה). לפני זה, משנת 1840, היו מזהים אותה עם עין קדיס נ.צ. 100.5/999 (רשת ישראל הישנה). שני הזיהויים אינם וודאים. לפי חשבוננו  קדש ברנע נ.צ. 95.41/996.47 (רשת ישנה), כ- 8 ק''מ דרומית לעין גדירת. חשבון שלנו לא מבוסס על זיהוי של שרידים בשטח או מקום מעיין אלא על חשבון כל מסעות בני ישראל כפי שתיארנו אותו בקובץ  מסעות ובקובץ מסעות עם תמונות לויין.

 

נזכיר כאן את עיקרי חשבון שלנו. כל מסע בני ישראל היה כמהלך אדם ביום, 40 מיל (פסחים צ''ד ע''א), פרט למסעות מיוחדים שנאמר עליהם אחרת (מיל זהו 2000 אמה לפי אמת הארץ, היא אמת יחזקאל של 51 ס''מ). למשל מסע מרעמסס לסוכות היה 120 מיל, מסע מאיתם עד מרה היה דרך שלשה ימים או 120 מיל. מסע מהר סיני לקברות התאווה היה דרך שלשה ימים או 120 מיל, מקברות התאווה לחצרות דרך יום ומסע מחצרות לרתמה היא קדש ברנע דרך 7 ימים או 280 מיל (ראה מה שכתבנו בקובץ מסעות עם תמונות לויין במסע 12).

 

כדי לשחזר מסלול, לא מספיק לדעת את המרחק, צריך לדעת גם את הכיוון. נקודת היציאה היא רעמסס אשר מזוהה עם עיר פוליסיום, במקום תל פרמא של היום. הנחנו שבני ישראל הלכו לאורך גבול עתידי של הארץ, לקיים את הפסוק "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה וכו'" (דברים י''א כ''ד). גבול זה עובר לאורך תעלה קדומה מפוליסיום לקנטרה ומשם לאורך תעלת סואץ של היום. אחרי מדידת מרחק לאורך מסלול זה התברר שחניה איתם נמצאת בבליטת החוף בראס מיסלה ופי החירות נמצאת בבליטה הנגדית בראס עדביה. בני ישראל חצו את הים בין שתי הבליטות וחזרו לאיתם. משם הם הלכו שלשה ימים למרה ויום אחד לאילים בקו ישר להר סיני. מאילים הם סטו הצידה אל חוף ים סוף כדי להראות שכוונתם הייתה לקנות את כל חוף מפרץ סואץ. משם חזרו למדבר סין על קו ישר מאיתם להר סיני. כאן תורה מגלה לנו שמדבר סין נמצא בין אילים לבין סיני. לפי הבנתנו לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש, דהיינו מדבר סין נמצא בדיוק באמצע בין אילים לסיני. תנאי זה מאפשר לנו למצוא באופן חד משמעי את מקום של הר סיני: זאת פסגת גבל צבע קו רוחב 28.19644, קו אורך 34.06313. מתוך חשבון מרחקים והשוואה עם מסע של משה ואהרן ופגישתם בהר סיני מתברר שחניה דפקה נמצאת בהר סיני! משם בני ישראל המשיכו 40 מיל בקו ישר לאלוש ומשם לאורך החוף לרפידים. חניה זאת נמצאת על חוף מפרץ אילת בדיוק בקו רוחב של הר סיני. משם בני ישראל עלו מערבה 40 מיל להר סיני.

 

מאחר ובני ישראל באו להר סיני ממזרח, הם ירדו ממנו מערבה והלכו דרך ים סוף- לאורך החוף. מחשבון מרחקים מתברר שחניה קברות התאווה זהה לאלוש וחצרות זהה לרפידים. ישנו גם קשר נסיבתי בין החניות באותו מקום. מחצרות לקדש ברנע כאמור דרך 7 ימים. מתוך מדידת מרחקים התברר שמחצרות עד קצה ים סוף באילת מרחק בדיוק 4 ימי הליכה. על כן קדש ברנע מרוחקת דרך שלשה ימים מאילת (של היום). כדי להגדיר את קדש ברנע באופן חד משמעי צריך לדעת את הכיוון מאילת לשם. השתמשנו ברמז בפסוק "מול סוף בין פארן ובין תפל". סוף היינו נקודה בה בני ישראל עלו מים סוף ליבשה במקום חניה איתם. אבל סוף היא גם סוף הדרך ים סוף באילת. פארן היא קדש ברנע שממנה נשלחו מרגלים. תפל הוא מקום אשר תפלו על המן בחניה צלמונה. קו המחבר פארן עם תפל נמצא מול סוף בשני מובנים. א) הוא פוגע בסוף אשר באילת; ב)  הוא ניצב לקו אשר מחבר את פארן עם סוף אשר באתם. כתוצאה קבלנו קדש ברנע סמוך לעין קדיס כפי תיארנו לעיל, במקום שפך הנחלים. נקודה זאת מקיימת שתי תכונות חשבוניות נוספות: א) היא נמצאת בדיוק בקו אורך של רפידים-חצרות לרמוז על מרגלים אשר דברו לשון רע ולא למדו ממעשה מרים; ב) באר לחי ראי נמצאת בין קדש לבין ברד (ראה מה שכתבתנו בקובץ מסעות עם תמונות לויין בחניה 4)).

 

אחרי שבני ישראל ישבו בקדש ברנע 19 שנה, הם התחילו לחזור למדבר סיני בדרך ים סוף, הפעם בלי קפיצות דרך, כל מסע דרך יום. לכן אחרי 11 מסעות הם חזרו להר סיני. זאת חניה מספר 25 המפורסמת. שמה חשמנה ומספרה כ''ה מרמז על חנו-כה (גילוי הרמז מיוחס להגר''א). בהר סיני בני ישראל ישבו עוד 19 שנה. מאחר והם באו לשם ממערב, הם ירדו משם מזרחה. על כן חניה מוסרות אחרי חשמנה היא רפידים- חצרות. משם בני ישראל המשיכו צפונה בדרך ים סוף. חניה קדש צין נמצאת 6 מסעות ממוסרות. על כן, קדש צין קודמת לקדש ברנע בדיוק מסע של יום אחד.

 

אחרי שמצאנו את קדש צין, אנו יכולים לחשב מקום של הר ההר. בין קדש צין ולבין קדש ברנע ישנה דרך העולה צפונה לארץ ישראל. זוהי דרך נחל לוץ. אם הולכים מקדש צין בכיוון לקדש ברנע עד נחל לוץ ומשם צפונה לאורך הנחל, אז כעבור 40 מיל מגיעים להר רמון.   זהינו הר ההר עם פסגת הר רמון בנקודת טריג בגובה 1033, נ.צ. 165.179/490.255 (רשת חדשה) או קו אורך 34.6383617, קו רוחב 30.5006392 . זהו שיא גובה הרים של ארץ ישראל דרומית להר מרון. לצופה ממנה מתגלה מכתש רמון. כאן במכתש, לפי סברתנו ישב עמלק אשר מנע פעמים מבני ישראל להיכנס לארץ בהפרש של 38 שנה. מקום זה נקרא עמק (במדבר י''ד כ''ה) וגם הר (שם, מ''ה) כי הוא הר ביחס לקדש ברנע. על כן פסגת הר רמון נקראת "הר ההר". לפי דעתנו מכתש רמון זהו "גי העברים קדמת הים וחסמת היא את העברים" (יחזקאל ל''ט,י''א) כי עמלק חסם שם מעבר  לבני ישראל. על כן בעתיד לבוא יקברו שם את חללי גוג.  

 

סמוך לפסגת ההר  ישנם כמה טומולי (מקומות קבורה עתיקים) וקיר אבנים מסתורי באורך כ- 3 ק''מ בכיוון מהר רמון להר חורשה (נקרא קיר K). יתכן שקיר זה נבנה ע''י אמוריים כדי למנוע כניסת בני ישראל לארץ.  סימנו בתמונה בתור קבר אהרן, טומולי במרחק 180 מ' מערבה מטריג 1033.  נ.צ. של הטומולי 164.998/490.260 (רשת חדשה) או קו אורך 34.6364763, קו רוחב 30.50067653. קו ישר ממנו דרך קבר אבות במערת המכפלה (נ.צ. 210.5553/603.6130 ברשת חדשה או במעלות 35.1100295/31.5242739) עובר דרך קבר רחל (נ.צ. 219.23098/625.19986 ובמעלות 35.11002944/31.5242739)  ודרך מקום משוער של קבר דוד בקישלה. (הערה: אזימוט ממערת המכפלה לקבר רחל 21.845455 מעלות מזרחה מן הצפון. ממערת המכפלה לקבר אהרן 21.84805 מערבה מן הדרום. הפרש 0.0026 מעלות או אי התאמה של 5 מ' במקום הקבר).

 

מרחק מקבר אהרן למערת המכפלה כמעט במדויק 120 מיל. מרחק  זה מתאים לפרוש שני של רש''י לדרך האתרים- "דרך התייר הגדול הנוסע לפניהם שנאמר דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה" (במדבר, כ''א א'). על כן חנייה הבאה אמורה היתה להיות בנחלת אבות במערת המכפלה בחברון. אבל מילה "אתרים" כפשוטה מתארת מקומות מפורסמים. קו ישר העובר דרך מערת מכפלה, קבר רחל והר ציון בירושלים בודאי מתאים לתיאור זה. על כן השערה שלנו שקבר אהרן נמצא בהר רמון, אולי סמוך לטומולי שסימנו.

 

מקום זה של הר ההר מתאים לגבול ישוב יהודי בתקופה ישראלית (סוף תקופת השופטים ותחילת המלוכה).   בעבר הצפוני של מכתש רמון נמצאו כמה מצודות מתקופה זאת. מצודה הדרומית ביותר נמצאת בנחל לוץ נ.צ. 111.6/987.2 (רשת ישנה), במסלול עליה של בני ישראל להר ההר.  בעבר דרומי של מכתש רמון ישב אדום. לכן מקום הר ההר שהצענו אכן נמצא "על גבול ארץ אדום" (במדבר כ' כ''ג).

 

כעת נתאר את הגבול הדרומי של הארץ בפרשת מסעי ונראה איך הוא מתאים למקומות של קדש צין וקדש ברנע. במפה הצגנו חלק ממסעות בני ישראל, את גבולות אדום ומואב ואת הגבול הדרומי של ארץ ישראל. הגבול הדרומי מתחיל בקצה דרום-מזרחי של ים המלח (זהו קצה מקורי לפני הרחבה אשר נעשתה ע''י מפעלי ים המלח). הגבול הולך בקו ישר למעלה עקרבים. זהינו את תחילת מעלה עקרבים עם עין יהב של היום. זאת נקודת ניקוז של נחל נקרות אל הערבה. משם הגבול ממשיך בקו ישר לקדש צין. משם הוא פונה צפון-מערבה אל קדש ברנע. אלא לפני הגיעו לקדש ברנע, הגבול פונה מערבה אל תעלת סואץ. קטע זה של הגבול הוא קו רוחב 30.53884. זהו קו רוחב של גבול דרומי של בנימין לפי יחזקאל וקו רוחב של החניה עיי העברים.  תחום ארץ אדום חסום במזרח ע''י קו מסעות  פונן-אבות-עיי העברים, בדרום ע''י קו מסע צלמנה-פונן (אשר זהה לקטע עציון גבר-אילת), בדרום-מערב ע''י מסע צלמנה-קדש צין, בצפון-מערב ע''י קו גבול מעלה עקרבים-קדש צין ובצפון ע''י קו עיי העברים-מעלה עקרבים.

 

נוסף עליו מצפון שדה עמלקי. עמלקי כאמור ישב במכתש רמון אבל תפס כנראה כל האזור בין גבול צפוני של מכתש רמון לבין גבול צפוני של אדום. לפי דעתנו מעלה עקרבים זהו קו הנחלים אשר מחבר פינה צפון-מזרחית של מכתש רמון עם עין יהב. תחום של עמלק הוגבל בצפון ע''י קו נחלים זה ובמערב ע''י קו המסע מקדש צין אל הר רמון. על סמיכות של שדה עמלקי אל קדש צין אנו לומדים ממלחמת ארבעה המלכים "וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וכו'" (בראשית י''ד ז').  וראה רש''י שם שפרש שעין משפט "על שם העתיד שעתידין משה ואהרן להשפט שם על עסקי אותו העין והם מי מריבה". שדה עמלקי זה נחשב מצד אחד חלק של ארץ אדום. לכן קבר אהרן נמצא על גבול ארץ אדום. מאידך, בני ישראל נצטוו להשמיד את עמלק. לכן שדה עמלקי נכלל בתחום ארץ ישראל. בפועל עמלק לא הושמד כליל וגבול יהודה ושמעון עבר על שפה צפונית של מכתש רמון. בספר יהושע י''א י''ז גבול זה נקרא "ההר החלק העלה שעיר" כי רכס של הר רמון נחלק  לשנים ע''י מכתש רמון. אכן מתחתית של המכתש, ההר עולה דרומה אל עיקר ארץ אדום. אותו גבול מוזכר גם בספר שופטים א' ל''ו "וגבול האמרי ממעלה עקרבים מהסלע ומעלה". אמורי כאן זהו כינוי לעשו אשר עשה מעשה אמורי (ראה רש''י בראשית מ''ח כ''ב). הפסוק מתאר את הגבול מתחילת מעלה עקרבים בעין יהב עד קצה מערבי של מכתש רמון בפסגת הר רמון. מכאן הסלע שמוזכר בפסוק הוא הר רמון! אולי טעות בזיהוי קבר אהרן בפטרה נבעה מבלבול בין סלע זה לבין סלע האדום של פטרה (כי פטרה ביוונית היינו סלע).  

 

גם מסע בני ישראל מהר ההר לערבות מואב לפי חשבוננו מתאים למקראות. בני ישראל אחרי שחזרו מהר ההר לאחוריהם שבע מסעות עד מוסרות, שבו להר ההר ובכו שם את אהרן שלשים יום. אחרי זה שוב ירדו וסבבו את ארץ אדום ממערב, מדרום וממזרח כפי שכתוב  "ויסעו מהר הר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום" (במדבר כ''א ד').  בקטע מקדש  לצלמנה שהיא דרך ים סוף אל מפרץ אילת "תקצר נפש העם בדרך", כי הם חשבו שממשיכים דרך ים סוף למדבר. אחרי שבני ישראל סבבו את ארץ אדום, הם באו לעיי העברים בגבול מואב שנאמר "ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש".

 

ואם תאמר איך יתכן שאהרן קבור בארץ ישראל? הרי נאמר למשה ואהרן "לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם" (במדבר כ' י''ב). וי''ל שלא תביאו אל הארץ הנושבת שעיקרה מבאר שבע וצפונה. אבל הר רמון נמצא בקצה ארץ הנגב על גבול אדום. וכן מרים נקברה על גבול ארץ ישראל בקדש צין. ובני ישראל אשר נגזר עליהם למות במדבר ולא להיכנס לארץ, ישבו 19 שנה בקדש ברנע. וכל שנה היו מתים בני ששים ונקברים שם. והרי קדש ברנע נמצאת בתוך גבולות הארץ. נמצא שכמחצית מיוצאי מצרים נקברו בארץ! וגם משה נקבר בנחלת גד שהיא חלק של ארץ ישראל. אלא מקומות אלו אינם בכלל ארץ נושבת.