מי בנה את השער הכפול?

 

 

נתונים של שער הכפול. רוחב הפתחים 5.10 מ' או 10 אמות של 51 ס''מ (נמדד ע''י דורון חן. בעצם הוא מדד פתח מערבי כי מזוזה מערבית שלו השתמרה. מזוזה מזרחית של פתח מזרחי לא השתמרה אבל חן סובר שפתח מזרחי סימטרי לפתח מערבי). לפי מדידת ריטמאייר, אורך מזוזה אמצעית מדרום לצפון החל מכותל הדרומי בדרום (הערה: כותל דרומי כאן ובהמשך הוא צד חיצוני-דרומי של כותל הר הבית. למרות שפתח מזרחי של השער סתום, פתח מערבי פתוח מבפנים אל תוך מבנה. לכן אדם אשר נמצא בתוך השער הכפול יכול למדוד מרחקים מצד חיצוני של הכותל הדרומי) עד קצה צפוני של עמוד חצי עגול בצפון הוא 16 רגל ו- 9 אינץ לעומת 5.10 מ' שזהו 16 רגל ו- 8.79 ינץ'. מאחר וריטמאייר מדד אינצ'ים שלמים, הוא עיגל 8.79 כלפי 9. על כן, פתח השער הוא 10 על 10 אמות של 51 ס''מ. בהמשך רוחב הכניסה והפרוזדור 12.65 מ' (מדידה של דורון חן). אבל זהו רוחב בין העמודים אשר בולטים במקצת מתוך הקירות. לפי ב. מזר רוחב הפרוזדור 12.80 מ'. נציין שרוחב קשת וילסון בכיון מזרח-מערב הוא 12.77 מ' בדרום (3.5 מ' צפונה מגבול דרומי) ו- 12.85 מ' בצפון (מדידה עצמית). נראה לי לכוון רוחב של מעבר בשער הכפול ל- 12.75 מ' והוא 25 אמות של 51 ס''מ. זהו גם רוחב שערי החצרות ביחזקאל מ' י''ג. בין חלל הפתחים בדרום לבין תחילת שני פרוזדורים בצפון ישנו אולם הכניסה אשר בנוי בתור ריבוע. בתקרה שלו ישנם ארבע כיפות עגולות מופרדות ע''י קשתות. קשתות אלו נשענות בקצה אחד שלהם על עמוד מרכזי. קוטר עמוד זה לפי Clermont Ganneau, Archaeological Researches in Palestine, London 1889, 1:258 ) הוא 1.53 מ' או 3 אמות של 51 ס''מ. מאחר ורוחב אולם הכניסה 25 אמות ממזרח למערב אז כן האורך מדרום לצפון. אם נמעט מ- 25 אמות את רוחב הקשתות כקוטר העמוד 3 אמות, נקבל שקוטר הכיפות 11 אמות של 51 ס''מ או 5.61 מ'. אכן, Ritmeyer,”Architectural Development of the Temple Mount in Jerusalem”,p.242) מביא נתונים הבאים לגבי מרחק בין עמודי אולם הכניסה. מרחק בין מזוזה דרומית לעמוד מרכזי 18' 4.5'' או 5.60 מ', בין עמוד מרכזי לעמוד צפוני 18' 6'' או 5.64 מ'. יתכן שיש כאן אי דיוק קטן במדידה או בביצוע, שהרי מרחק בין העמודים מתאים לקוטר של קשתות והן אמורות להיות זהות.  לפי מדידה סה''כ אורך השער מכותל דרומי של הר הבית עד גבול צפוני של ארבע הכיפות הוא 35 אמות. שני הפרוזדורים נמשכים צפונה עד נקודה בה משתנה סגנון וגם משתנה גובה של תקרה. מכותל דרומי של הר הבית עד נקודה זאת מרחק של כ- 58.5 מ' (נמדד על גבי שירטוט שלM. de Vogüé, Le Temple de Jérusalem, Pl.XXXI) . נציין שאורך פרוזדורים של שער משולש עד נקודה בה משתנה סגנון שלהם הוא 192 רגל או 58.52 מ'. זהו גם אורך של אורוות שלמה מכותל דרומי של הר הבית עד כותל אשר חוסם אותם מצפון (אורך זה משתנה במקצת. במזרח הוא כ- 58.4 מ' ובמערב כ- 59.4 מ'. נמדד על גבי מפה מנדטורית בק.מ. של 1:625). נראה לנו לכוון אותו ל- 115 אמות של 51 ס''מ (58.65 מ'). מכותל דרומי עד תחילת שפוע של פרוזדור מרחק של כ- 53.5 מ' (נמדד על גבי שירטוט הנ''ל של Vogüé) או כ- 105 אמות של 51 ס''מ. קטע של 105 אמות מתחלק באופן הגיוני לשלשה חלקים שוים של 35 אמות. חלק ראשון הוא פתח הכניסה ואולם הכניסה. חלק שני הוא עוד 35 אמות עד קצה צפוני של רוחב סטיו מלכותי (נזכיר שלפי פלביוס בקדמוניות  ט''ו 415, רוחב סטיו מלכותי 105 רגל או 70 אמה). וחלק שלישי הוא שוב 35 אמות. חלק רביעי מתחילת העליה עד קצה צפוני של פרוזדור מקורי הוא 10 אמות כנגד אורך פתח הכניסה.

קטע של 80 אמה מקצה צפוני של אולם הכניסה עד קצה צפוני של פרוזדור מקורי מתחלק לתשע קשתות. קשתות אלו נשענות על עמודים אשר מפרידים בין פרוזדור מזרחי למערבי. עמוד ראשון הוא עמוד צפוני של אולם הכניסה עם חצאי עמודים עגולים בדרומו בצפונו. אורכו כ- 5 אמות של 51 ס''מ (כך נראה בשירטוט מס' 5 במאמר של חן ושני ב-Muqarnas 18 בהשוואה לקוטר עמוד מרכזי). אורך כל קשת החל משלישית עם עובי עמוד צפונית לה כ- 4.20 מ' כאשר אורך קשת עצמה בערך 6 אמות של 51 ס''מ (שש אמות זהו אורך קנה המידה ביחזקאל מ' ה'). עמודים שלהן שטוחים. נכוון רוחבם  ל- 114 ס''מ או שתי אמות של 57 ס''מ (הערה: זאת אמה של 6/5 ביחס לאמת התורה של 48 ס''מ מעוגלת למספר שלם של חצאי אצבעות והיא מיוצגת ע''י גובה של הרבה נדבכים בכתלי הר הבית. למשל נדבך שלישי ורביעי מתחת לשורה כפולה מזרחית לשער משולש ונדבך ראשון מתחת לשורה כפולה דרומית לשער וורן (מדידה עצמית). אורך משקוף של שער הכפול גם כן בערך 5.70 מ' ולא 5.50 מ' כפי כתוב במאמר של חן. אכן, לפי מדידה שלי על גבי תמונה, משקוף מזרחי בולט 32 ס''מ מעבר למזוזת השער מזרחה. אם משקוף הוא סימטרי ביחס לפתח אז אותה בליטה ישנה במערב. ואז אורך המשקוף 5.74 מ'. רוחב פנימי של בניין מערת המכפלה מכוון ל- 50 אמות של 57 ס''מ. רוחב עמודים חיצוניים סביב הבנין מערת המכפלה 114 ס''מ). שתי קשתות ראשונות, אורכן כ- 3.3 מ' (אם אפשר לסמוך על שירטוט של Vogüé). נכוון אותם ל- 6.5 אמות של 51 ס''מ. גם עמוד המפריד בין שתי קשתות אלו חריג-עגול ולא שטוח. סה''כ מקבלים 5+2x6.5+7x6+9x1.14/.51=80.1  אמות של 51 ס''מ. לכאורה היה להם לעשות עמוד ראשון באורך 6 אמות. כיצד? חלק אמצעי מרובה 3 על 3 אמות וחצאי עיגול מכאן ומכאן ברדיוס אמה וחצי. ואז יכלו לעשות כל תשע קשתות זהות, באורך של 6 אמות. אלא נראה לי שהם דווקא רצו לשבור זהות זאת, כדי ששבע קשתות יהוו יחידה נפרדת ואילו את שתי קשתות דרומיות  נתן לצרף לשלשה מרווחים דרומיים: פתח כניסה 10 אמות ושני חצאי אולם הכניסה 11 ו- 11 אמות (מופרדות ע''י עמוד מרכזי של 3 אמות). החלוקה של 12 ל- 5 ו- 7 יש לה מקבילה בחלוקת נחלות השבטים לע''ל (יחזקאל מ''ח). מאידך, נתן לצרף קשת שניה לשבע קשתות צפוניות כי אותה קשת נסמכת בצפונה על עמוד שטוח כמו שאר שבע קשתות. ואז תהיה חלוקה של 12 ל- 4 ו- 8 כנגד בני רחל (ושפחתה) ובני לאה (ושפחתה). 

מקצה צפוני של פרוזדור עד גבול דרומי של הר הבית המקודש, היו הולכים במעבר לא מכורה. לפי חשבוני מרכז שער חולדה מערבי פנימי של בית שני (ציר 5.971 מעלות) (כוונתי לשער על גבול הר הבית המקודש של 500 על 500 אמה) נמצא בנ.צ. 408.40/546.60. מרכז שער כפול (צד חיצוני) לפי מדידה שלנו נ.צ. 423.76/463.68. מרחק בין שתי הנקודות 84.34 מ' או 165.37 אמות של 51 ס''מ. אותו חשבון עבור בית ראשון (ציר 6.1975 מעלות) נותן נקודה 409.06/546.38 ומרחק 84 מ' או 164.70 אמות. ממוצע 165 אמות. מכאן מרחק מקצה צפוני של פרזדור מקורי עד כניסה להר הבית המקדוש בדיוק 50 אמה של 51 ס''מ. זהו רוחב חצר משכן והיא יחידת אורך בסיסית ביותר ביהדות. דבר זה מאשר מחדש את נכונות החשבון שלנו לגבי גבולות הר הבית.  

דבר מפליא הוא שפרוזדור מזרחי חסום בדרומו. מכותל אשר חוסם אותו (כוונתי לצד דרומי של הכותל) עד כותל דרומי של הר הבית מרחק כ- 18.7 מ' (נמדד על גבי שירטוט של Vogüé. נראה בשירטוט שגבול דרומי של החסימה חופף את הנקודה בה עמוד חצי עגול מודבק לעמוד תמיכה שלישי. מאחר וגבול דרומי של עמוד חצי עגול זהה לגבול צפוני של אולם הכניסה ומאחר ורדיוס העיגול הוא 1.5 אמה, אז חסימה אמורה להיות במרחק של  35+1.5=36.5 אמות של 51 ס''מ או 18.615 מ' מכותל דרומי של הר הבית. מספר זה בגבולות דיוק המדידה ודיוק הביצוע זהה ל- 18.7 מ') . חסימה דומה ישנה גם בפרוזדור מזרחי של שער משולש. מכותל דרומי עד כותל החסימה (צד דרומי שלו) מרחק כ- 18.7 מ' (נמדד על גבי מפה מנדטורית של 1:625. דיוק המדידה לא יותר מ- 10 ס''מ). אבל יש כאן הבדל. בעוד שפרוזדור מזרחי של שער הכפול ממשיך צפונה במקביל לפרוזדור מערבי, פרוזדור מזרחי של שער המשולש נפסק ע''י החסימה. מה פשר חסימות אלו? כתוב בפרקי דרבי אליעזר פרק שבעה עשר "ראה שלמה שמדת גמילות חסדים גדולה לפני המקום. וכשבנה בית המקדש בנה שני שערים, אחד לחתנים ואחד לאבלים ולמנודים. והיו ישראל הולכין בשבתות ויושבין בין שני שערים הללו וכו'". שער אבלים הוא בשער הכפול ובו היו נכנסים אבלים ומקיפים את הר הבית משמאל. אותם אבלים (ומנודים) היו יוצאים דרך שער משולש ואילו ישראל היו נכנסים דרך שער משולש ויוצאים דרך שער הכפול. היכן היה שער חתנים? הוא היה בכותל דרומי ולא בכותל מזרחי במקום שער הרחמים, אחרת איך ישראל היו רואים את הנכנסים בשני השערים. ולא יתכן שהיה בשער הכפול כי דרכו יצאו אנשים רגילים. אלא זהו אחד מפתחים של שער משולש.  אחד לכניסת ישראל, אחד ליציאת אבלים ואחד לכניסת חתנים. ושער חתנים בהכרח המזרחי. לכן הוא קצר יותר כי נעשה רק להכר כדי לברך אותם בכניסה. ואחר כך חתנים היו משתלבים במעבר של ישראל. מעבר אמצעי בהכרח שימש לכניסת ישראל ומעבר מערבי ליציאת אבלים כדי שאבלים לא יפגעו בשמחת חתנים. לעומת זאת פרוזדור מערבי בשער הכפול שימש ליציאת ישראל כי כן הדרך להכנס לפתח ימני. ואילו אבלים ומנודים היו נכנסים דרך פתח מזרחי שהוא צד ימני להם. והיו הולכים כמו חתנים עד החסימה. ויש שם למטה בריצפה, סמוך לכותל החוסם, אבנים עם סיתות "הרודיאני". המרחק מכותל דרומי עד חזית דרומית של אבנים אלו 35 אמות (רואים בתמונה מס' 4 במאמר של חן שחזית זאת חופפת את גבול צפוני של כיפה שניה). נראה ששמו אבנים אלו כדי שאבלים לא יתקעו בקיר החוסם ויפנו שמאלה אל המעלות של פרוזדור המערבי. ושם הם היו פוגשים בישראלים היוצאים מהר הבית אשר היו מנחמים את האבלים ואת המנודים (כי אין איסור לישראל לעבור סמוך למנודה, רק אסור לשבת תוך ארבע אמות ממנו). מאחר ורוחב המעלות היה 11 אמה כרוחב הפרוזדור, היו שם 10 אמות למעבר ישראל ואמה אחת למעבר אבלים ומנודים, שהרי אלו היו מעטים. והם הלכו אחד-אחד, וכל אחד זכה לניחום אישי.  ואחר כך, אבלים ומנודים היו ממשיכים את דרכם בפרוזדור המזרחי עד היציאה. והיו נכנסים להר הבית המקודש דרך שער חולדה מערבי אשר רוחבו היה 10 אמות כמו כל שערי הר הבית הפנימי.

כעת נדון בגבהים ומעלות של שער הכפול. לפי מדידה שלנו תחתית שורה כפולה אשר מתחילה ליד שער הכפול, נמצאת בגובה 726.68 מ' מעל פני הים. לכאורה זה אמור להיות גובה מפתן שער הכפול. גובה תחתית המשקוף 7.14 מ' מעל גובה הנ''ל (נמדד ע''י מוט) או בדיוק 14 אמות של 51 ס''מ.  בשער וורן אותה שורה כפולה (רק בגובה 727.04 מעל פני הים) מהוה גובה מפתן שער וורן. גובה שער וורן עד נקודה גבוהה ביותר בקשת הוא בערך 7.18 מ', דומה לזה של שער הכפול. והנה בשרטוט של Vogüé, Pl. IV, מפתן נמצא כ- 1.20 מ' מעל לתחתית של שורה כפולה! (הערה: דבר זה גם מתאשר ע''י גובה של עמודים בתוך אולם הכניסה מעל הריצפה. גובה זה לכאורה צריך להיות זהה לגובה תחתית המשקוף. והנה מתוך צילום מס' 7 במאמר של חן ושני, על סמך רוחב הקשת 5.60 מ' ועל סמך גובה רובד שני1.01 מ' (אשר נראה בצילום 4 עם סרגל מדידה) נתן לחשב גובה עמוד צדדי. גובה זה 5.75 מ'. בשרטוט של Vogüé נראה שתחתית המשקוף נמצאת בגובה עמוד אמצעי עם כותרת אשר בכ- 20 ס''מ גבוה מעמוד צדדי. על כן גובה העמוד 5.95 או כ- 1.20 מ' פחות מגובה של משקוף 7.14 מ'). לא יתכן שמוסלמים הגביהו את ריצפת שער הכפול ב- 1.2 מ' ללא שום סיבה. גם פתח בחדר של אליהו בכותל מזרחי של אולם השער, אשר מפתן שלו נמצא בגובה הריצפה, אותו פתח מעיד שגובה הריצפה הוא מקורי. לכן מוכרחים לומר שהיו מעלות בחלל פתח השער אשר כנראה עלו לגובה של 2.5 אמות של 51 ס''מ או של אמת התורה 48 ס''מ. לפי משנה במידות רום מעלות בהר הבית היה חצי אמה ושלוחה חצי אמה או אמה. מאחר ומדרגות בקצה דרומי של פרוזדור מערבי ברוחב אמה, אנו נניח שכך היו מדרגות הפתח השער. מאחר ופתיחת דלות השער יצרת עיגול ברדיוס 5 אמות אז חמש מעלות אלו תפסו 5 אמות צפוניות של פתח השער. ושוב שמעתי מדורן חן  שבפתח מזרחי הוא ראה סימנים למדרגות אשר נהרסו. גם בפתח מערבי המדרגות נהרסו ומפלס הריצפה שם הותאם לזה שבתוך אולם השער.

איך היה המשך העליה צפונה? בקצה צפוני של אולם הכניסה בצד פרוזדור מערבי ישנם 10 מעלות (כך זה מצוייר אצל Pierotti, Jerusalem Explored אבל אצל Vogüé מצויירות 9 מעלות). לפי ציור נראה שרוחב המדרגות כאמה. מתוך שירטוט של Vogüé גובה של כל המדרגות כ- 2.66 מ'. יתכן שישנו אי דיוק בשרטוט של Vogüé וגובה כל המדרגות 2.55 ושל כל מדרגה ומדרגה חצי אמה של 51 ס''מ. עליה משופעת אשר מתחילה 105 אמות צפונה מכותל דרומי, אותה עליה עולה 2.13 מ' (נמדד על גבי שרטוט של Vogüé). יתכן והיו שם 8 מעלות של חצי אמה וברוחב אמה. אותם מדרגות יכסו את אמת מים אשר עוברת במרחק 58 מ' מכותל דרומי (נתון של וורן) ואשר נחתכת ע''י שיפוע היום.

נעשה חשבון גבהים. מפתן השער בגובה 726.68 מ' מעל פני הים. ריצפת אולם הכניסה 2.5 אמות מעליה, 727.955 מ' מעל פני הים. שתי עליות נוספות של 9 אמות ביחד, מביאות אותנו לגובה של 732.545 מ'. לפי תיאור של פלביוס במלחמות, מהר הבית עלו לעזרה ע''י 19 מעלות. לפי חשבוננו גובה אבן השתיה הוא 1500-39 אמה (כנגד בין כתפיו) מעל פני הים. זהו גובה 745.11 מ'. ריצפת ההיכל 3 אצבעות למטה מזה בגובה 745.05 מ'. ריצפת העזרה 6 אמות למטה מזה, בגובה 741.99 מ'. הר הבית בדרום 19 מעלות של חצי אמה למטה מזה, בגובה 737.145 מ'. לכן מקצה צפוני של פרוזדור של שער הכפול נשאר  לעלות 4.6 מ' או 9 אמות של 51 ס''מ (ועוד 1 ס''מ), בדיוק כשתי עליות בתוך הפרוזדור. יתכן שהיתה עליה הדרגתית בכבש באורך 50 אמה או היו 18 מעלות בסוף הקטע של 50 אמה.  בשירטוט של Vogüé, ביציאה משער הכפול בחזית אל אקצה, ישנם 19 מדרגות אשר עולות כ- 4.35 מ'. מספר זה קרוב ל- 4.60 מ' לפי חשבוננו. מאידך, גובה מדרך שער מוגרבים לפי מדידה שלנו הוא 736.74-736.77 מ' (יש שם שתי נקודות. חושב על פי זוית אנכית ומרחק מחושב). לפי מפת וילסון גובה מדרך שער מוגרבים זהה לגובה שלפני חזית אל אקצה והוא 736.47 מ' (יש הבדל שיטתי של כ- 30 ס''מ בין גבהים שלהם ושלנו). לפי זה הפרש גובה בין תחתית שורה כפולה ליד שער הכפול לבין גובה קרקע בחזית אל אקצה כ- 10.10 מ'. לפי שרטוט של Vogüé הפרש גובה בין ריצפת שער הכפול לבין קרקע בחזית אל אקצה 9.1 מ'. ואז תחתית שורה כפולה נמצאת רק מ' אחד מתחת לריצפת שער הכפול. יתכן שאצל Vogüé יש אי דיוק של כ- 20 ס''מ.

כעת אנו יכולים לענות על השאלה מי בנה את שער הכפול? מי שעשה את החסימה בתחילת פרוזדור המזרחי עם אבנים "הרודיאניות" הוא בהכרח בנה את הכתלים לידו. לכן כתלים אלו מזמן הבית. וורן רצה לטעון שכתלים בתחילה היו בעלי סיתות "הרודיאני" ואחר כך הוחלקו כדי ליצור בליטת עמודים. דבר זה לא יתכן כי כותרות עמודים בולטות הרבה מעבר לשורה "הרודיאנית" תחתונה. אלא ברור שהכינו מראש אבנים חלקות ובמקום העמוד סתותו אבנים באופן שתווצר שם בליטה מתאימה (העמודים לא בנוים בפני עצמם אלה הם משולבים בקיר. אחרת הקיר היה נסדק במקום העמוד. וכן בקשת וילסון, אבני הקשת למטה משולבות בתוך הכותל). ואין קושיה בכך שכתלים אלו חלקים ואילו שורה תחתונה עם בליטה מחוספסת כמו אבני כותל "הרודיאניות". כי צורת בניה "גסה" מתאימה לכתלים חיצוניים וכן לכתלי יסוד סמוך למדרך רגל. אבל כתלים פנימיים היו חלקים כי כך נאה יותר. והם מוכנסים פנימה כדי שלא יצמדו עליהם ולא ישפשו אותם. וגם מידת רוחב אולם השער, אם מודדים אותה בין כתלים חלקים, קרובה ביותר או זהה ל- 25 אמות של 51 ס''מ. מכאן מוכח שבניה זאת היא פרי תיכנון מקורי. וגם לא קשה שהשתמשו בסיד. סיד היה בשימוש בזמן קדום ביותר. היו מצפים בו בורות מים והיו משתמשים בו בבנית המזבח (ראה זבחים נ''ד ע''א). וכבר בתורה כתוב הצווי לגבי מזבח בהר עיבל "ושדת אותם בשיד" (דברים כ''ז ד'). וסיד שלהם לא היה צבע אלא כעין מלט שלנו אשר נתן היה להחליק אותו כדי שלא תחגור בו ציפורן (חולין י''ח ע''א). ובמסכת בבא בתרא ג' ע''א לגבי בית מקדש שבנה הורדוס, כתוב "אפיק שפה ועייל שפה כי היכי דנקביל סידא" (הוציא רובד והעלה רובד כדי שיקבל סיד). כלומר בכוונה עשו כותל לא חלק אלא רובד בולט ורובד נכנס כדי לצפות אותו רובד נכנס בסיד. וע''י כך ליצור פני שטח חלק ולבן. ויתכן שכתלים אלו היו מצופים בסיד והוא נקלף עם הזמן וערבים הורידו אתו לגמרי וכסו את הכתלים  בסיד גס. 

כתוב במדרש שיר השירים פרשה ב' סדרא תנינא על הפסוק ,"הנה זה עומד אחר כתלנו"- "אחר כותל מערבי של בית המקדש. למה? שנשבע לו הקב''ה שאינו חרב לעולם ושער הכהן ושער חולדה לא חרבו לעולם עד שיחדשם הקב''ה".  לפי מסכת מידות שערי חולדה היו בדרום הר הבית. (הערה: לגבי שער כהן ישנם ספקות. מתוך מסמכים שונים מגניזה קהירית וכן ממקורות ערביים מתברר ששער זה (או לפחות כך היו מזהים אותו) הוא שער ברקלי).  ואכן שער כפול הוא שער חולדה המערבי, השתמר עד היום על מזוזותיו, על משקופיו, על אולמיו ועל פרוזדוריו. אלא אין זה שער שהיה על גבול הר הבית המקודש של 500 על 500 אמה אשר היה 165 אמה צפונה יותר ואשר נהרס. ועוד יתכן שבזמן הורדוס פרקו את כתלים הפנימיים של הר הבית המקודש של 500 על 500 אמה ובמקומם הציבו סורג. ומשנה במסכת מידות מדברת על הר הבית ההילכתי. אבל שערים פנימיים של הר הבית השתמרו בדמות שערים חיצוניים, תת קרקעים. ועל זה נאמר באיכה ב' ט' "טבעו בארץ שעריה". כיצד? שער שושן השתמר ע''י שער וורן הוא שער הפרבר הצפוני כי מזוזה דרומית של שור וורן מכוונת (ע''י קו הניצב לכותל מערבי לפי זוית 10.5522 מעלות צפונה מן המזרח) בדיוק כנגד מזוזה צפונית של שער שושן. שער קיפונוס פנימי השתמר ע''י קשת וילסון כי גבול דרומי של הקשת מכוון כנגד מזוזה דרומית של שער קיפונוס. גובה מפתן שער שושן השתמר ע''י גובה משקוף של שער הכפול. כיצד? לפי מסכת מידות, מפתן שער שושן נמצא 22 אמות מתחת לרצפת ההיכל, דהיינו בגובה 733.83 מ'. עד כדי דיוק המדידה זהו גובה תחתית משקוף שער הכפול. אין ספק ששני גבהים אלו היו מותאמים. (הערה: וגם זכר לכותל מערבי של בית המקדש השתמר בדמות ארבע אבנים ענקיות בכותל מערבי של הר הבית המורחב. כיצד? אורך ארבע אבנים אלו 32.64 מ' או 64 אמות של 51 ס''מ (ובו זמנית 68 אמות של אמת התורה של 48 ס''מ). רוחב בית המקדש ללא בית החליפות היה 70 אמה (20 אמה היכל, 6 אמות כותל ההיכל, 6 אמות תא, 5 אמות כותל דרומי של מסיבה, 3 אמות מסיבה, 5 אמות כותל צפוני של מסיבה וכן בדרום. ראה מסכת מידות פ''ד מ''ז). שיפוע של כתלים (חוץ מכתלי ההיכל וקדש הקדשים) היה 1/10 כמו במשכן (לדעת רבי יהודה). על כן, בבית ראשון אשר גובהו היה 30 אמה, רוחב גג בית המקדש היה לא 70 אלא 64 אמות. גובה הגג היה 35 אמות מעל קרקע היכל. לפי חשבוני גובה קרקע היכל היה 745.05 מ' מעל פני הים ועובי ריצפה היה שני טפחים של 8 ס''מ מעל פסגת סלע השתיה. דבר זה מתאים לגובה פסגת הסלע מתחת לכיפת הזהב, 744.89 מ'. והנה תחתית של רובד אבנים ענקיות נמצאת בגובה 727.04 מ' מעל פני הים או בדיוק 35 אמות מתחת לפסגת הסלע (מדידה של "מודדי שומרון"). כאילו 35 אמות גובה בת מקדש ראשון ירדו אל מתחת לריצפת קדש הקדשים. וכבר הסברנו שמתוך מזוזה דרומית של שער וורן שהיא קצה צפוני של אבן צפונית מתוך ארבע אבנים הנ''ל, נתן לחשב את מזוזה צפונית של שער שושן וממנה את מרכז ק''ק. גם המרחק בין כותל מערבי חיצוני זה לבין כותל מערבי פנימי של 500 אמה הוא קבוע, 40 מ' שהם 100 אמות של 5 טפחים של תורה). אבל במדבר רבה פרשה ט''ו כתוב  "שערי בית המקדש במקומן נגנזו שנאמר (איכה א) טבעו בארץ שעריה", משום שחלקו כבוד לארון. משמע ששערים אלו נשתמרו בפועל. ונראה לי ששערים אלו וכן אבני בית המקדש ראשון ושני השתמרו ונגנזו כאשר הורדוס בנה את מקדש מחדש. מתוך דברי פלביוס משמע שהורדוס חצב אבנים חדשות. מה עשה עם הישנות? אסור להשתמש בהם לצורכי חול. אלא בהכרח גנזו אותם בשטח הר הבית. וקרוב בעיני שגנזו אותם סמוך לכותל מערבי חיצוני, אולי בצמוד לארבע אבנים ענקיות אלו. ואז בית המקדש כולו טמון שם ליד כותל מערבי. 

מאחר והוכח ששער כפול (וכן שער משולש)  מתקופת הבית, יש להבין מי בנה אותו, הורדוס או שלמה. מפרקי דרבי אליעזר למדנו ששלמה בנה אותם בתחילה. ונראה שהם השתמרו (במיוחד השער המערבי) בזכות החסד שעשה שלמה. לכן אין שום סיבה לייחס שערים אלו להורדוס. אומנם הורדוס בנה סטיו מלכותי מכותל דרומי של הר הבית ו- 70 אמה צפונה, אבל לשם כך לא היה לו שום צורך לבנות את שערי חולדה מחדש. מה שיש לייחס להורדוס בכתלי הר הבית זוהי פינה דרום-מערבית משער ברקלי ועד סמוך לשער הכפול. צ'רלס וורן גילה סימן ברור של שינוי סגנון אבנים בין קטע צפונית לשער ברקלי ולבין קטע דרומית לו. בקטע צפוני אבני הכותל מסותתות עד סלע ואילו דרומית לו אבנים מסותות עד גובה רחוב הרודיאני בלבד. מדוע? כי בזמן בנית כותל מערבי צפונית לשער ברקלי אותו איזור היה חשוף עד סלע. לדברי פלביוס במלחמות ה' ד' ב' "בימים אשר מלכו החשמונאים סתמו את העמק הזה (עמק עושי הגבינה הוא גי בן הינום) ברצותם לחבר את העיר אל בית המקדש ועדרו ראש חקרא (ממערב לבריכת חזקיה)" (תוספות בסוגרים שלי). לכן מפלס הרחוב לאורך כותל מערבי עלה וכיסה כמה רובדים של האבנים המסותתות של כותל מערבי. ובנו קיר תומך מתחת לשער ברקלי בניצב לכותל מערבי. זהו קיר אשר מצא שם וורן. ואז בא הורדוס והוסיף בנין דרומית לשער ברקלי עד שער הכפול וסלל שם רחוב. לכן סיתתו אבנים שם עד מפלס הרחוב בלבד. לפי דברנו צריך להיות תפר מערבית לשער הכפול בין בנין של הורדוס לבין בנין קדום של שלמה. יתכן שחומה של עיר העתיקה במקום חיבורה אל בנין קתניה כנגד גבול מערבי של שער הכפול, אותה חומה עומדת על קיר תומך קדום שהיה שם בדומה לקיר תומך ליד שער ברקלי. תפר נוסף אמור היה להיות ממזרח לשער משולש. בעצם, שורה הכפולה נפסקת שם ע''י סלע אשר מגיע לגובה מפתן השער. יש לשער ששלמה לא בנה כותל דרומי בין שני שערי חולדה חיצוניים אלא עד גובה שורה כפולה ושורה כפולה בכלל. לכן הפסקת שורה הכפולה היא סימן התפר. פרוזדורי השערים עד גבול דרומי של הר הבית המקודש שמשו גבול של תוספת של הר הבית בדרום. עד שבא יואש מלך ישראל והרס 160 מ' (שהם 400 אמה באמה של 5 טפחים של תורה) של אורך כותל דרומי ומזרחי של הר הבית המקודש, משער חולדה מזרחי ועד שער הפינה. אותה פינה דרום-מזרחית של הר הבית היתה באותו זמן בולטת מחוץ לעיר ולכן נתן היה להרוס אותה. בשלב הבא מלך יותם הרחיב את הר הבית עד התפר הידוע 32 מ' צפונה מפינה דרום-מזרחית של הר הבית של היום. יותר מאוחר, מנשה, השלים את הפינה הדרום-מזרחית כפי היא היום. אבנים כפולות בפינה דרום-מזרחית של הר הבית בגובה של שורה כפולה של שלמה אינם איפה תוצאה של בנין אחד כפי שחשב וורן, אלא סימן הכר לגובה שערים: שער וורן, שערי חולדה ושער כניסה מזרחי לאורוות שלמה.