מידות, כיוונו ומיקומו של מגדל דוד

 

 

מגדל דוד הוא מבנה המוכר לכל מבקרי עיר העתיקה הנכנסים דרך שער יפו. זהו  מגדל יחידי  בירושלים מתקופת הבית,  אשר השתמר ברובו. מקובל לזהות אותו עם מגדל פצאל אשר מוזכר אצל יוסף בן מתתיהו במלחמות ה' ד' ג'.  כדי לראות את כל גובהו של המגדל צריך להיכנס אל חצר המוזיאון מגדל דוד. זהו מראהו ממערב.  המבנה מתחלק לשלשה רובדים. הרובד התחתון בנוי משמנה שורות אבן (מצד מערבי לא רואים את השורה הראשונה).  גובה כללי שלו כ- 9.75 מ'. רובד אמצעי גם כן בנוי משמנה שורות אבן, גובה כללי שלו כ-10.1 מ'. רובד עליון בנוי מ- 16 שורות של אבנים קטנות יותר עד גג המבנה ועוד 6 שורות מעקה הגג. סה''כ גובה רובד עליון עם המעקה כ- 10.3 מ'. בתמונה מצפון בסמוך לפינה צפון-מערבית, רואים את השורה הראשונה וגם את יתר השורות. שני רובדים תחתונים בנויים מאבנים גדולות בעלות מסגרת מסותתת ובליטה באמצע. צורת הבניה היא שתי וערב: אבן אחת אורכה לאורך הכותל ואבן הבאה אורכה ניצב לכותל. שני הרובדים כנראה לגמרי אטומים (פתח בשורה 13 בכותל מערבי הוא חלל קטן שנוצר כנראה ע''י הוצאת מספר אבנים) . מתוך דברי יוסף בן מתתיהו במלחמות (שם) נראה ששני רובדים אלו שמשו בסיס למגדל אשר גובהו הכללי היה 90 אמה, מתוכם בסיס מוצק 40 על 40 אמה ברום 40 אמה, מעליו אולם בגובה 10 אמות ומעליו בתווך מגדל שני. תוספת זאת של 50 אמה נהרסה. הרובד העליון אשר לפנינו נבנה במאה ביניים.

 פינה דרום-מערבית של הבנין הקדום מוסתרת ע''י חומה הצמודה אליה. רואים בצילום את החלק העליון של שורה 16. פינה זאת של שורה 16 איננה מקורית אלא שוחזרה בזמן יותר מאוחר כי גובהה כמחצית גובה שורה 16 במקומות אחרים.

כותל מזרחי של מגדל דוד נראה מחוץ למוזיאון לכל אורכו. החומה הצלבנית מסתירה את הרובד התחתון. זהו הכותל אשר נמדד על ידינו (המדידה נעשתה ע''י מודדי שומרון בי''ג אייר תשס''ו. המרחק מתחנה למגדל נמדד ע''י מד טווח לייזר. קואורדינטות של תחנת המדידה נתקבלו ע''י GPS,  דיוק עד כדי ס''מ). מאחר ופני אבנים לא חלקות, פינות המגדל נקבעו ע''י מסגרת של סיתות שוליים. גם אלו נפגעו בהרבה מקומות. פינה דרום-מזרחית אשר נמדדה באופן ודאי היא פינת שורה 12 (ריבוע האדום בפינה). קואורדינטות שלה ברשת ישראל החדשה: אורך 221738.51, רוחב 631519.25, גובה    780.27. אורך הכותל בין שני קוים כחולים אנכיים 17.15 מ'. כותל מזרחי של המגדל פונה מערבה מן הצפון. כיוון של הכותל חושב על סמך תחתית שורה 17 שהיא חלקה וישרה וכן ע''י פינות חלקות של שורה 18. מספר ראשון הוא 21.13 מעלות, מספר שני 21.21 מעלות. זוויות אלו הם ביחס לרשת. הזווית ביחס לצפון גיאוגרפי מדויק קטנה ב- 0.01 מעלה. הזווית שנתקבלה בכותל דרומי מפינה דרום-מזרחית לאורך כ- 16 מ' מערבה ובכותל צפוני מפינה צפון-מזרחית לאורך כ- 12 מ' מערבה (עד חומת המצודה) היא כ- 21.0 מעלות. לא מדדנו את כותל הצפוני וכותל מערבי של המגדל בתוך שטח המוזיאון. על כן, זוית 21.1 מעלות נראית כמייצגת את כיוון של המגדל.

Johns, C.N. “The Citadel, Jerusalem-A Summary of Work Since 1934”  QDAP 14 (1950):121-190 נותן מידות של כותל מערבי וכותל צפוני של המגדל. אורך כותל מערבי של רובד אמצעי 17.12 מ' ושל כותל צפוני של רובד אמצעי 21.40 מ' (עמ' 141). אלו מידות בחלק עליון של הרובד (כנראה שורה 16). אורך 17.12 מ' של כותל מערבי תואם את המידה שלנו של 17.15 מ' לגבי כותל מזרחי. מדדתי בעצמי את אורך כותל דרומי וצפוני של הגג (שורה 38). אורך בדרום 21.10 מ' ובצפון 20.95 מ'. פינה דרום-מזרחית של שורה 16 בולטת מזרחה 31 ס''מ לעומת הגג ופינה צפון-מזרחית בולטת 33 ס''מ לעומת הגג (נמדד ע''י מודדי שומרון). פינה דרום-מערבית בולטת מערבה 20 ס''מ (מדידה עצמית ישירות באתר) ופינה צפון-מערבית בולטת 35 ס''מ (נמדד בעזרת צילום). על כן אורך כותל דרומי בשורה 16 הוא 21.61 מ' וצפוני 21.64 לא 21.40 (בכל מקום אנו מתייחסים למסגרת סיתות שוליים של אבן הפינה ולא לבליטה באמצע האבן) . מאידך מדידת אורך כותל דרומי מבחוץ ע''י מד לייזר בשילוב עם מדידה ישירה של כותל הדרומי בפנים. ועם תוספת עובי קיר המפריד 1.09 מ' (במקביל למגדל) נתנה 21.54 מ'. אנו סומכים יותר על תוצאה זאת.

Johns כותב (עמ' 141) ששורה 8 בולטת באמצע כותל מערבי ובאמצע כותל מזרחי לעומת שורה 16 57 ס''מ. על סמך צילום ממערב ומצפון נראה שפינה צפון-מערבית של שורה 8 בולטת לעומת שורה 9 צפונה 49 ס''מ ומערבה 61 ס''מ . אחרי שמתרחקים מן הפינה כ- 4 מ' דרומה וכ- 6 מ' מערבה, הבליטה של שורה 8 לעומת שורה 9 נעשית כ- 20 ס''מ.  בכותל דרומי (תמונה של חלק מזרחי) רובד תחתון לא בולט כלל לעומת רובד אמצעי.  בכותל מזרחי רובד תחתון מכוסה ע''י שביל. אבל מצד דרומי רואים את  הפינה הדרום מזרחית. קצה שורה 8 מכוסה ע''י יציקת בטון. הסדק בבטון מראה שאחריו אין כותל.

נסכם את נתונים שהבאנו. רובד אמצעי של מגדל דוד הוא מלבן כמעט מושלם ללא נסיגת שורות אבנים. אורך כותל מזרחי כ- 17.15 מ' ושל כותל דרומי כ- 21.54 מ'. מלבן זה מסובב כ- 21.1 מעלות נגד כיוון השעון.  רובד תחתון בולט בפינה צפון-מערבית לעומת רובד אמצעי בכ- 61 ס''מ מערבה וכ-49 ס''מ צפונה. במרחק כמה מטרים מן הפינה  הבליטה נעשית קטנה. רובד זה אינו בולט בדרום ובמזרח. גובה רובד תחתון כ- 9.75 מ' ושל רובד אמצעי כ- 10.10 מ'.

 

כעת נדון בפשר מידות אלו ובכיוון משונה של הבניין. יוסף בן מתתיהו במלחמות  ה' ד' ג' מתאר את הבניין במילים אלו "והמגדל השני הנקרא על שם פצאל אחי הורדוס היה שוה במדת ארכו ורחבו ארבעים , ארבעים אמה, וגם קומת יסודו המצק היתה ארבעים אמה". אנו רואים שמידת אורכו של בניין שונה במידת רוחבו, היחס ביניהם בערך 5:4. בכל זאת ננסה להבין איך תיאור של יוסף בן ממתיהו מתייחס למידות של הבניין. סביר להניח שיוסף בן מתתיהו לא מדד את הבניין בעצמו אלא קיבל מידות שלו מאחרים. ארבעים אמה זוהי מידה סטנדרטית, כך היה אורך ההיכל וגובהו. מי שבנה את המגדל בודאי התכוון למידות סטנדרטיות שיש בהם היגיון. נתחיל מגובה של הבניין 19.85 מ'. אם הוא שווה 40 אמה אז אמה היא 49.6 ס''מ. במאמר על גבולות הר הבית  הראנו שאמה של תורה היתה 48 ס''מ. באמה זאת נמדד גבול דרומי ומזרחי של הר הבית.  בנוסף היו שתי אמות בשושן הבירה יתירות על אמה זאת חצי אצבע ואצבע, דהיינו 49 ו- 50 ס''מ. היתה גם אמה ירושלמית של 51 ס''מ שבה נמדד בית המקדש ועזרות. והיתה אמת עולם של 52 ס''מ שבה נמדד גבול צפוני ומערבי של הר הבית. לגבי גובה של מגדל דוד יש להסתפק האם הוא נמדד באמה של 49 או 50 ס''מ. הרובד התחתון 9.75 מ' (לפי מדידתי) מתאים ל- 20 אמות של 49 ס''מ ורובד אמצעי מתאים יותר ל- 20 אמה של 50 ס''מ. רוחב הבניין 17.15 מ' שווה בדיוק 35 אמות של 49 ס''מ. אורך הבניין 21.54 מ' שוה כמעט במדוייק ל- 44 אמות של 49 ס''מ (21.56 מ'). בליטת רובד תחתון לעומת אמצעי צפונה בדיוק אמה של 49 ס''מ ובליטה מערבה 5/4 אמה כמו יחס של אורך ורוחב הבניין. לכן השערה שלנו שמידות מתוכננות של רובד עליון הם 35 על 44 אמות ושל רובד תחתון אמה עדיפות ממנו, באמה של 49 ס''מ. אם נגדיר רובד תחתון בתור מלבן של 45 על 36 אמות ועליון בתור מלבן של 44 על 35 אמות, אז ממוצע של הקף של שני הרובדים הוא בדיוק 160 אמה ושטח ממוצע קרוב ל- 1600 אמות. יתכן שהייתה מסורת בעם שמגדל הוא 40 על 40 אמה כאילו הוא מרובע כמו מסורת לגבי הר הבית שהוא 500 על 500 אמה למרות שהוא איננו מרובע וכמו מסורת לגבי ארץ ישראל 400 על 400 פרסה. ויוסף בן מתתיהו הסתמך על מסורת זאת. נציין שאורך 45 ורוחב 36 אמות של רובד תחתון מתחלקים ב- 9 אמות שהוא מידת קנה (למשל ריס של 270 אמה מתורגם ל- 30 קנים). היחס ביניהם במדויק 5/4. והיה ראוי לעשות בניין מלבני של 36 על 45 אמה. אלא הקף ושטח של בניין זה איננו 40 על 40 אמה. לכן שלבו בו מידה קטנה יותר של 44 על 35 אמה ושמרו אותה ברובד שני.

אחרי שבררנו מידות של הבניין, נבין פשר כיוונו ומיקומו.  במאמרי על חומות נחמיה (פרק 3.2) הבאתי שלשה מופתים: 1) מרכז כותל מזרחי של מגדל דוד נמצא בקו רוחב של גבול יבוסי מנגב; 2) אותה הנקודה נמצאת בגבול מערבי עתידי של ירושלים הקדושה עם תוספת מגרש 50 אמה; 3) אורך ורוחב של מגדל דוד מתייחסים כמו 5:4 והמגדל מסובב בזוית 21.8 על מנת שפינה צפון-מערבית שלו תהיה בקו רוחב של מרכז כותל מזרחי. טענות אלו התבססו על נתוני מפת צילום אויר אשר לא היו מאד מדויקים. גם לא ידעתי את מידות רובד תחתון והקשר בינו לבין רובד האמצעי. כעת עם נתוני מדידה חדשים נוכל לדייק יותר.

שלשה מופתים הם:

1)    מרכז כותל מזרחי של רובד תחתון של מגדל דוד של 45 על 36 אמות נמצא בקו רוחב של גבול היבוסי מנגב (דיוק של ס''מ אחד!)

2)    אותה הנקודה נמצאת בגבול מערבי עתידי של ירושלים הקדושה עם תוספת מגרש 50 אמה (דיוק של ס''מ אחד!)

3)    אורך ורוחב של רובד תחתון של מגדל דוד מתייחסים כמו 5:4 והמגדל מסובב בזוית של arctan(17/44)=21.125 מעלות, על מנת שפינה צפון-מערבית של רובד אמצעי של 35 על 44 אמות תהיה בקו רוחב של מרכז כותל מזרחי  של רובד תחתון.  

 

שירטוט שלפנינו מסביר את תוכנית הבניין. נקודה e היא אמצע של כותל מזרחי ac באורך 36 אמות. נקודה d היא פינה צפון-מזרחית של רובד אמצעי של 35 על 44 אמות. שתי נקודות נמצאות באותו קו רוחב. כדי הדבר יתקיים, זווית סיבוב המגדל צריכה להיות atan(17/44)=21.125 מעלות. בגבולות דיוק המדידה זאת אכן זווית סיבוב המגדל.

       כדי לבסס שתי טענות הראשונות אנו נסביר מהו גבול היבוסי מנגב ומהו גבול עתידי של ירושלים הקדושה ואיך הדבר מתקשר לגבולות הר הבית של 500 על 500 אמה. הדברים הוצגו כבר במאמרי על  גבולות הר הבית . נסכם אותם כאן בקצרה.

    כתף היבוסי מנגב המוזכר בספר יהושע ט''ו ח' היא נקודה על גבול יהודה ובנימין. לפי הבנתי היא נמצאת במקום בו המשך של גבול דרומי של הר הבית המקודש של 500 על 500 אמה חוצה את כותל מערבי החיצוני של הר הבית. גבול היבוסי מנגב הוא קו היוצא מכתף היבוסי מערבה. כדי לחשב את כתף היבוסי יש לדעת גבולות הר הבית. לפי חשבוננו הר הבית הוא מרובע אשר צלע דרומי ומזרחי שלו באורך 500 אמות של 48 ס''מ וצלע צפוני ומערבי באורך 500 אמות של 52 ס''מ. זוית צפון-מזרחית וזוית דרום-מערבית ישרות. צלע מזרחי מסובב 5.971 מעלות נגד כיון השעון. זאת היא זוית בה זורחת השמש בירושלים בפסח ממוצע, 13 יום אחרי תקופת ניסן. זאת אכן זוית סיבוב כותל מזרחי של הר הבית שלפנינו בחלקו המרכזי. מתוך גיאומטריה של הר הבית שהצענו, צלע מערבי של המרובע מסובב 10.5522 מעלות נגד השעון. זאת אכן זוית סיבוב כותל מערבי חיצוני של הר הבית בחלקו המרכזי (לאורך ארבע אבנים ענקיות שליד שער וורן).  כדי להגדיר את מיקום המרובע אנו זקוקים לשני נתונים נוספים, כגון מרכז שער שושן. נקודה זאת כידוע הייתה כנגד מרכז קדש הקדשים. לפי חשבוננו (על סמך פרוש המשנה במידות "רובו דרום וכו'" לפי הצעת תוספות יום טוב), מרחק ממרכז קדש הקדשים עד צלע מזרחי של המרובע הנ''ל  362 אמות ועד צלע הצפוני 182.5 אמות של 51 ס''מ.  לכן ממרכז שער שושן נתן לחשב מרכז קדש הקדשים וכל פינות של הר הבית המקודש.

שער שושן יחד עם כותל מזרחי של הר הבית במקום ההוא נהרס. אבל מתוך מדידות והתאמה עם המציאות בשטח התברר לנו שמזוזה צפונית של שער שושן נמצאת בדיוק כנגד מזוזה דרומית של שער וורן. שער וורן הוא שער הפרבר אשר נראה היום במנהרות הכותל. מזוזה שלו היא קצה האבן הצפונית מתוך ארבע אבנים ענקיות שנמצאות שם. נקודה זאת נקבעה והשתמרה ע''י השגחה כדי שניתן יהיה לשחזר את מקום המקדש. אם דרך נקודה זאת מעבירים קו ניצב לכותל מערבי, דהיינו בזוית 10.5522 מעלות צפונה מן המזרח, אז קו זה יפגע במזוזה צפונית של שער שושן. הכוונה למזוזה חיצונית של השער אשר כוללת את עובי הכותל, כמו במקרה של מזוזת שער וורן. נזכיר שעובי הכותל נמצא מחוץ ל- 500 אמות של הר הבית המקודש. עובי כותל דרומי של הר הבית נמדד ע''י מומחי טכניון באמצעות מוליכות חשמלית (התפרסם ברבעון של טכניון בחורף של 1973, כרך 9 מס' 1 ע''י (James Bennet. הם מעריכים את העובי ב- 4.50 מ'. זהו אורך קנה של 9 אמות באמה של 50 ס''מ. למרות שכותל מזרחי של הר הבית נהרס, חלק תחתון שלו השתמר ואף  נראה בכמה מקומות מעל פני הקרקע. מוסלמים בנו את הכתלים הקיימים על גבי יסודות אלו. כתלים מקוריים של הר הבית אינם זקופים לגמרי אלא נוטים פנימה, בכותל מזרחי כ- 2 או 3 ס''מ למטר גובה. אין ודאות שחומה המוסלמית משחזרת את השיפוע המקורי. בכל מקרה מדדנו (ע''י מודדי שומרון) נקודה בכותל מזרחי קיים בגובה של מפתן שער שושן (כ- 733.8 מ') ומצאנו נקודת חיתוך בין כותל זה לבין קו הנ''ל היוצא ממזוזה של שער וורן (קורדינטות של המזוזה קבלנו על סמך נתונים של חברת מימד). רוחב שער שושן כמו כל שערי הר הבית היה 10 אמות באמה של 51 ס''מ. לכן ממזוזה צפונית חיצונית אנו מודדים 5 אמות של 51 ס''מ דרומה ו- 4.50 מ' מערבה ומגיעים לאמצע שער שושן בצד פנימי. משם מודדים 362 אמות של 51 ס''מ בכיוון ציר הבית של 5.971 מעלות דרומה מן המערב ומגיעים למרכז ק''ק.

ממרכז שער שושן הפנימי מודדים 146.925 מ' (זהו אורך הכותל 500 אמות של 48 ס''מ פחות 182.5 אמות של 51 ס''מ שהזכרנו לעיל) בכיוון של 5.971 מעלות מזרחה מן הדרום ומגיעים לפינה דרום-מזרחית פנימית של הר הבית. משם מודדים 500 אמות של 52 ס''מ בכיוון 10.5522 מעלות דרומה מן המערב ומגיעים לפינה דרום-מערבית של הר הבית המקודש של 500 על 500 אמה. משם ממשיכים את קו הגבול הדרומי עד הנקודה בו הוא חוצה את כותל מערבי חיצוני בצד חיצוני.  נקודה זאת נמצאת 19 ס''מ דרומה ממרכז שער ברקלי. החישוב מתבסס על מזוזה צפונית של שער ברקלי בגובה המשקוף (נמדד ע''י מודדי שומרון ועודכן לפי נתוני חברת מימד) וכיוון הידוע של הכותל. זהו כתף יבוסי מנגב. כל החישוב הנ''ל נעשה לא ביחס לצפון הרשת ובגובה פני הים אלא ביחס לצפון גיאוגרפי במקום שער וורן ובגובה של הר הבית. קואורדינטות של כתף יבוסי ברשת ישראל החדשה אורך 222303.03, רוחב 631527.61.

כדי לקבל אמצע כותל מזרחי של מגדל דוד אנו מודדים מפינה דרום-מזרחית שלו אשר הזכרנו בתחילת המאמר, 18 אמות של 49 ס''מ בכיוון 21.125 מעלות מערבה מן הצפון. מקבלים נ.צ. 221735.33/631527.47. למרות שיש הבדל של 14 ס''מ בקו רוחב של כתף היבוסי ונקודה אמצעית הנ''ל, כאשר מתרגמים אותם לקואורדינטות גיאוגרפיות מקבלים אותו קו רוחב בהתאם 31.776057916 ו- 31.776057974 מעלות. הפרש ביניהם פחות מסנטימטר!

נסביר כעת מהו גבול מערבי של מגרש 50 אמה של ירושלים. כתוב ביחזקאל מ''ב ט''ז-כ' שיהיה קדש סביב חצרות ה' של 500 על 500 קנים שהם 3000 על 3000 אמות. וביחזקאל מ''ה ג' כתוב שיהיה חמישים אמה מגרש סביב הקדש. לפי הבנתי מרכז של אותו תחום של 3000 על 3000 אמה נמצא בפתח שער מזרחי של חצר מזרחית החיצונה. נקודה זאת נמצאת 286 אמות של 51 ס''מ מזרחה ממרכז ק''ק. כיצד? 10 אמות חצי קדש הקדשים, 2 אמות טרקסין בין ק''ק ולבין היכל, 40 אמה היכל, 6 אמות כותל היכל, 11 אמות אולם, 5 אמות כותל אולם, 100 אמות חצר הפנימית, 6 אמות כותל החצר, 100 אמות חצר חיצונית, 6 אמות כותל החצר. בית המקדש השלישי יהיה מכוון מזרח-מערב מדויק. מתוך קואורדינטות של מרכז קדש הקדשים שחשבנו לעיל, נוכל למצוא את מקום מרכז העיר. מקבלים נקודת ציון 222525.67/631705.87. קו אורך שלה 35.23614777. קו אורך מרכז כותל מזרחי של מגדל דוד 35.22780345. מרחק בין שני קוי אורך אלו בקו רוחב של מגדל דוד הוא 790.484 מ' שהם 1550 אמות של 51 ס''מ פחות 1.6 ס''מ.  במאמרנו  גבולות הר הבית בפרק 9.1 הסברנו שמרכז ק''ק של בית ראשון היה רגל אחת דרומה ממרכז ק''ק של בית שני ושמרכז ק''ק של בית שלישי יהיה באמצע ביניהם. אותו מרחק של רגל לא נמדד דרומה אלא מזרחה מן הדרום במקביל לכתלים של בית המקדש. על כן מרכז ק''ק של בית שלישי היה 1.7 ס''מ מזרחה ממרכז ק''ק של בית שני. מספר זה מקזז את חוסר של 1.6 ס''מ לעיל. כמובן, דיוק זה הוא "לא מדעי" כי הוא נמצא מעבר ליכולת מדידה שלנו.  

ישנה דרך אחרת לקבוע קו אורך של מרכז ק''ק. לא ע''י חומה מזרחית מוסלמית  אלא ע''י מרחק בין כותל מערבי חיצוני לכותל מערבי פנימי של הר הבית.  מתברר שמרחק זה במקום שער וורן שוה כמעט במדויק 70 אמה של 51 ס''מ. נזכיר ששבעים אמה זהו עיבור העיר ונחשב כמו העיר עצמה (ראה עירובין נ''ו ע''ב). מצאנו הרחבה של 70 אמה בדרום הר הבית. לדברי יוסף בן מתתיהו בקדמוניות, שם נבנה סטיו מלכותי ברוחב 105 רגל שהם 70 אמה. יתכן איפה שהרחבה במערב היתה גם כן 70 אמה עם תוספת עובי כותל מערבי חיצוני 4.50 מ'. חשבון זה נותן את מרכז ק''ק 5 ס''מ מערבה יותר. קשה להכריע בין שני חשבונות בלי עריכת מדידות חדשות עם דיוק של מילימטרים כולל מדידות של פרטי סלע השתיה. 

 

לאור מופתים אלו ולאור הראיות שהבאנו במאמר  חומות נחמיה אין לנו לייחס את בניין בסיס המגדל אלא לאדם שעל שמו הוא נקרא עד היום.

 

 

 

נספח טכני

 

כדי לאפשר למעוניינים לשחזר חשבון שלנו, אנו מביאים פרטי מדידה הנחוצים. מזוזה דרומית של שער וורן חושבה על סמך נקודה פוליגון פ- 6 של חברת מימד נ.צ. 275.472/673.784 (השמטנו אלפים), גובה כ- 727 מ'. מזוזה דרומית של שער וורן נמצאת 52.5 ס''מ מזרחה ו- 13 ס''מ דרומה מנקודה זאת ביחס לכותל מערבי המסובב שם 10.54 מעלות. בכותל מזרחי ליד מרכז שער שושן נמדדה הנקודה 567.870/725.835, גובה 733.6 מ'. בשער ברקלי נמדדה נקודה 302.482/530.549. כותל מזרחי ליד שער שושן מכוון כ- 6 מעלות מערבה מן הצפון וכותל מערבי ליד שער ברקלי כ- 10.55 מעלות מערבה מן הצפון. את פינה דרום-מזרחית של מגדל דוד נתנו בתחילת המאמר.  כל קואורדינטות נתנו ברשת ישראל החדשה. רשת זאת היא גלילית עם מרדיאן בסיסי בקו אורך 219530.